טוב, אני לא אחכה לשרשור. סיכום המיקסטייפ
01. Neutral Milk Hotel - Oh Comely השיר הפותח, והדי ארוך, עם האקורד הראשון מצליח להחזיר אותי מספר שנים אחורה. לתקופת התיכון. זו הייתה התקופה הכי שגרתית בחיים שלי, כל יום אותו דבר, הייתי קם ב-7 בבוקר, מתקלח כדי להתרענן, ארוחת בוקר, תה, ויאללה ללימודים. למרות שהמשפחה תמיד הציעה לי טרמפ, תמיד העדפתי ללכת את ה-10 דקות האלה, עם האלבום In the Aeroplane Over the Sea של ניוטרל מילק הוטל באוזניות. ככה פתחתי את רוב הבקרים שלי בתיכון. בדרך כלל העברתי ישר לשיר הנושא. וכמעט אף פעם לא הגעתי לסוף. ככה שאני פחות או יותר זוכר בעל פה כל תו מהשירים הראשונים בו, ויותר במעורפל את המאוחרים יותר, שעד היום כבר הבנתי מה אני מפסיד. אלבום שהיה די אישי בשבילי, בחיים לא אמרתי לחבר "שמע את האלבום הזה, נראה לי שתאהב", אבל בקהילת רדיוהד, אני חושב שזה יהיה בסדר להגיד לכם, שמעו את האלבום הזה, בהנחה שאין לכם אותו, ותודה למכינ/ת המיקסטייפ שהעלה בי זיכרונות
02. Midlake - Young Bride התגלית האהובה עליי במיקסטייפ. לא שמעתי על הלהקה הזאת מעולם אבל היא בהחלט שווה בדיקה. מהרגע הראשון עם הכינורות, ועד הפייד אווט שבסוף, קשה לי להסביר מה תפס אותי בו, הוא לא עשוי בצורה מיוחדת, אוונגרדית או יוצאת דופן, אבל הוא פשוט מצויין מכל הבחינות. 03. Regina Spektor - On the Radio הפעם הראשונה ששמעתי את רג'ינה הייתה גם דרך פרוייקט מיקסטייפ. גם את השיר ההוא, צ'מו לימו, אהבתי, אבל עדיין לא הורדתי אלבום שלם שלה. טעות. מקווה לשנות את זה עד הפרוייקט הבא. שיר מאוד מהנה, קליל וכיף לאוזן. פזמון משעשע ולא שגרתי: "and on the radio, we heard november rain, that solo's really long, but it's a pretty song" 04. Blonde Redhead - Ego Maniac Kid אני חושב שכבר שמעתי את השיר הזה איפשהו. אולי במיקסטייפ קודם שקיבלתי. יש לו סאונד מאוד אפל. אם הייתי מנסה לצייר אותו אז הייתי מצייר כנסייה גותית חשוכה בלי אף אדם שנמצא בה. בכללי, בלונד רדהד היא להקה ששללתי מאוד מהר, אבל בכל זאת החלטתי להשאיר בספרייה של האייטיונס. שיהיה. פעם בשבוע היה יוצא בשאפל שיר שלהם, מהאלבום היחיד שיש לי שלהם, 23, ולאט לאט הם חלחלו לי לאוזן, להקה מאוד מוצלחת, אבל אני לא מצליח לשמוע אלבום שלם. במיקסטייפ דווקא כיף. 05. Eddie Vedder - Long Nights לא מתחבר לפירל ג'אם. לכל סצינת הגראנג'. לנירוונה יש כמה שירים שקשה להתעלם מהם, סאונדגארדן די מהנים, אבל פרל ג'אם, טמפל אוף דה דוג, אליס אין צ'יינס... אף פעם לא דיברו אליי במיוחד. השיר הזה שונה לגמרי ממה שציפיתי לשמוע, לא מתקרב לגראנג', אדי ודר מראה לי שהוא לא רק ההוא מהלהקה ששרה את ג'רמי. השיר נפתח במילים הבאות שבהחלט גורמות לי להסכים איתו: Have no fear, for when I'm alone, I'll be better off than I was before 06. שלומי שבן - שרמוטה פוריטנית לשלומי שבן ניסיתי להתחבר אחרי ששמעתי עליו יותר מדי דברים טובים. לא כ"כ הלך בינינו ומחקתי את האלבום האחרון שלו, חוץ מ"אינטואיציה" המשעשע. אין ספק שהבן אדם יודע לכתוב. המוזיקה שלו בדרך כלל מפוספסת אצלי. הפעם דווקא לא. פה הוא פותח עם הערצה לאישה שהוא רואה כאיכותית: "ואת חובבת שירה, וזה מקסים מקסים", ומשנה כיוון ב-180 מעלות: "והיא לוחשת לי אין מה לדבר, האש בה כבתה, יש לה אחר, שרמוטה פוריטנית, זה מגדיר אותך היטב" 07. Sparklehorse - Return to Me מצחיק. אני ממש לא מתמצא בקריירה של ספרקלהורס, שמעתי רק את הסינגל please don't take my sunshine away והורדתי את האלבום ממנו הוא בא. לא התלהבתי מהאלבום, השיר הזה הוא דווקא נקודת אור חיובית בו. 08. Hercules and Love Affair - Blind אני חושב שהשיר הזה מסגיר לי מי הכין את המיקסטייפ
ראיתי שהלהקה קיבלה הרבה מחמאות אבל לא טרחתי לבדוק אותם, אז זה חסך לי עבודה. נשמע כמו מוריסיי שר על גבי מוזיקת דאנס מהניינטיז. 09. Castanets - Three Days Four Nights מעניין. מה שיפה בשיר הוא שהוא נשמע ממש מאולתר, סולואים ארוכים, שמאז הסבנטיז והגלאם של האייטיז לא שומעים הרבה, והרבה דגש על האינסטרומנטליות, וחוסר עקביות. אני לא חושב שאני אחזור אליהם אבל לפעמים טוב לשמוע גם דברים אחרים. 10. Lady & Bird - La Ballade of Lady and Bird נפלא. בנוי בצורה לא אופיינית בכלל - דיאלוג בין דמויות עם קול של ילדה וילד, שנקראים ליידי ובירד, שנשמעים די אבודים ולכודים איפשהו. בשלב מסויים, כנסיון נואש אחרון לצאת מהמקום בו הם כלואים הם מתחילים לצעוק לעזרה, וכשאין להם שום מענה הם מבינים שיש להם רק אחד את השני. 11. Neil Young - Borrowed Time ניל יאנג הוא מהאמנים האהובים עליי, את השיר הזה לא הכרתי. עוד אלבום לרשימה שהמיקסטייפ הזה גורם לי לרשום, כאילו שאין מספיק
12. יהוא ירון - קיים ונעלם אל יהוא ירון נחשפתי רק לאחרונה, כשנכנסתי לסצינת האינדי הישראלית שעד היום לא ידעתי שקיימת בכלל. נראה שהוא מהאמנים הבולטים כרגע, הוא עושה המון מאמצים שישמעו אותו, מופיע בכל מקום אפשרי ומשתף פעולה עם המון אמנים. קריירת הסולו שלו די מבטיחה כרגע, אני מכיר את השיר הזה, קיים ונעלם, שנשמע כמו שילוב בין אריק ברמן לשלומי שבן, 13. אלג'יר - אזהרות לנפש שיר פסנתר קצרצר, עם שורה אחרת חוזרת: "חורף, מלחמות, מבצעי הנחה". לא מתפתח לשום מקום, אבל נחמד כשיר לקראת-סיום. 14. The Walkmen - The Rat לא שיר שהייתי מצפה או בוחר כשיר סיום, השיר המפורסם ביותר של הלהקה שמקבלת הרבה מילים טובות על האלבום האחרון שלה, Lisbon, שגרמו לי לבדוק אותה ואת האלבום. שיר רוק בועט, לא דומה בכלל לאף שיר מליסבון, אבל הראשון שתשמעו כשתחפשו עליהם ביוטיוב. מהסוג שאין לנו מספיק מהם בעשור האחרון ויש לנו יותר מדי מהם בניינטיז, קצת כמו קינגס אוף לאון שלקחו את עצמם צעד אחד קדימה ולא נתקעו במקום. בכל מקרה, משאיר טעם של עוד. -------- לסיכום, אקצר במילים, אין לי באמת מילים רעות לתת. המיקסטייפ מצוין, מוזיקה מגוונת ומעניינת, לא הצלחתי למצוא נפילות, שמח ששילבו פה גם שירים בעברית, משהו שברוב המיקסטייפים שיצא לי לקבל לא היה. אני מנחש שהוא נעשה על ידי Knives Out?