שלוש קטנות: מטאו

[shironet3]

(צ"ל

)

 

[shironet3]

שלוש קטנות:

מטאו

את הביקור הראשון שלי במטאו, עם א"ר, הוא תימצת בבלוג של עכברוש העיר באינסוף שבחים ותלונה אחת: לחם. מישהו תימחר שם את הלחם במחיר מופקע. חוץ מזה, היה מופלא. אז חזרתי עם חברה. כשהגעתי למקום, הרגשתי ממש רע מהנסיעה הפרועה באוטובוס. מלצרית מיד הגישה לי כוס מים, וכבר אז בלטה הידידותיות האינסופית של המקום- קיבלתי תועפות זמן להירגע ולנשום, בלי "רוצות אולי להזמין?" ובלי מבטים זועפים. המלצרית הייתה במרחק קריאה מאיתנו, אבל חיכתה עד שהיינו מוכנות לסמן לה ולהזמין בעצמנו, ועד אז הגישה לי עוד ועוד כוסות מים בחיוך. ככה זה מרגיש במטאו, בלי לחץ, ובאווירה חמימה וביתית.

בהתחלה הזמנו את צלחת הגבינות הקטנה. בפועל, הגיעו כשש פרוסות של שני סוגי גבינות. "אבל בפעם הקודמת שהזמנו את צלחת הנקניקים הגדולה היא הייתה עצומה" תהיתי- "נכון" ענתה המלצרית "אלו הצלחות הגדולות". החלפנו לצלחת גבינות גדולה, ואכן הגיעה צלחת גבינות ג-ד-ו-ל-ה עם כמויות גדולות של חמישה סוגי גבינות, כולן הרגישו איכותיות. באווירת ה"חבר'ה" השורה במקום, המלצרית לא הצליחה לעזור לנו לזהות את אלו מביניהן שלא הצלחנו לזהות בעצמנו, אבל בשם אותה אווירה ממש ויתרנו לה בחיוך. יחד עם הגבינות הגיע הלחם. כן, ככה, כל כך פשוט- הלחם הגיע. מישהו במטאו מקשיב כנראה לביקורות, והלחם מוגש בחינם עכשיו (רק להבהיר: הוא הוגש לנו כבר עם צלחת הגבינות הקטנה), מלווה באותו שום אלוהי ופלפל פיקנטי שבו הוא לווה בעבר. יחד עם הלחם המלצרית ביקשה שאם נרצה עוד- לא נהסס לבקש. ורצינו, ולא היססנו לבקש, ובריפיל הגיעו יותר פרוסות של לחם מאשר במנה המקורית. וזו דוגמא קטנה שמתמצת את כל מה שאני מרגישה כשאני יושבת במטאו: האנשים שם עושים אוכל מכל הלב. וזה ממש מורגש. ולי פשוט נעים לשבת שם, עם מוזיקת רקע לא רועשת, ומלצרית שמצליחה לשים לב להכל גם כשמלא לגמרי, והתחושה שבאמת אכפת להם, לכל אנשי הצוות, שתהנה.

מטאו- אין ספק שאני עוד אשוב.

 

[shironet3]

שאטו שועל

שורה תחתונה: אם במטאו הרגיש לי שעושים אוכל מכל הלב, בשאטו שועל הרגשתי את ההפך הגמור.

נתחיל באוכל, הכל היה קטן, ומתומחר בפראות. יוצא דופן היה הלחם, שהיה חם, טעים, מתפצח בפה, ומתומחר בפראות התל אביבית הנורמטיבית (14 ₪, נדמה לי). חוץ ממנו, כולנו נחלנו אכזבות: "טאפאס" של גבינה עם עגבניות מיובשות- שכלל, וול, גבינה צפתית עם מעט עגבניות מיובשות מעליה, גרם למזמינה להתמרמר על הכמות, על האיכות ועל המחיר. "פלטת גבינות" שכללה טעימות לא גדולות במיוחד של חמישה סוגי גבינות, עלתה 44 שקלים, והייתה לא מיוחדת (שתיים מהגבינות היו גבינות קשות שהרגישו כמו 'עמק') ומאוד מאכזבת. אני רק פינטזתי על פלטת הגבינות שאכלתי יום קודם לא רחוק משם, במטאו החברותית.

לגבי השתייה

, שאטו שועל הוא בעיקר בר יין, וכל שותי היינות שסביבי ציינו שהיינות מצויינים. אני התקשיתי להבין את מה שכל היחצ"נים קראו לו "הקונספט של המקום"- כל כוס יין מוגשת עם מטבע שוקולד. מילא אם היו מגישים לכל כוס יין את השוקולד שמתאים לו, אז זה היה מרגיש כמו "קונספט" כלשהו, אבל כשכל אחת מכוסות היין השונות שהוזמנו בשולחן לוותה באותו מטבע שוקולד חלב נורמטיבי, זה מרגיש יותר כמו פס הייצור של "ארומה". לא שיש לי בעיה עם ארומה, ההיפך, משם אני יוצאת שבעה. לזכות המקום ייאמר שהם מוכרים ארבעה סוגי בקבוקי בירה של Jem's, וגם שותי בירת המקום ("שועלאגר") אמרו שהיא הייתה טובה.

אבל הדבר הכי גרוע היה ה... נדמה לי שאפשר לקרוא לזה האווירה. התחושה הזו שיש לך, שאתה במקום הנכון, הידיעה הזו שמלווה אותך, שכאן אתה מרגיש בנוח. או לא בנוח. היינו קבוצה די גדולה, ולא הרגשנו בנוח. בגלל שהיינו קבוצה גדולה, הושיבו אותנו בשולחן ארוך באיזור המקורה של החצר. רק שמרכז השולחן חסום על ידי עמוד גדול, שמנע מאיתנו לדבר או לראות את אלו שבצד השני של השולחן. ביקשנו לעבור לשבת בכמה שולחנות קטנים שנחבר יחד, והמלצרית עיקמה אף ואמרה שאי אפשר כי "אני לא אצליח לעבור אליכם". הבטחנו לה שאנחנו נעביר דברים ממקום למקום, הסברנו שאנחנו מודעים לקושי- שום דבר לא גרם לה להשתכנע. אז נשארנו בשולחן הזה, ו- literally דיברנו על הקיר מדי פעם. לפחות במקרה הזה, הוא מדי פעם דיבר אלינו חזרה.

לסיכום, שאטו שועל הוא לא מקום רע, והוא מצטיין במה שהוא אמור להצטיין- ביינות. אני קיבלתי את התחושה שזה מקום לאנשים הנכונים שאוהבים להיות בזמן ובמקום הנכונים, ואני, שכל חיי נלחמתי על זכותי להיות במקום הלא נכון, פשוט לא מוצאת את עצמי שם.

 

[salo22]

שאטו שועל ?

מועמד ראוי לתחרות השם המוזר של השנה. נשמע כמו מקום לא כלבבי (ההחלטה התגבשה כבר בשלב כוס היין עם מטבע השוקולד), תודה על ביקורת..

 

[shironet3]

באמת מעניין על מה הם חשבו כשהם

המציאו את השם הזה... בטח חשבו שהם 'מאגניבים'.
תודה על התגובה -)

 

[amirhir]

נשמע מוזר למדי

משום מה בזמן האחרון חל גידול מפתיע בכמות ברי היין (או "ברי יין לכאורה" אם נכלול גם את ברי היין לכאורה).
לאור הביקורת שלך לא נראה לי שיש צורך לבדוק את השועל הזה. יש מספיק אופציות אחרות בסביבה.

 

[shironet3]

"אם נכלול גם את ברי היין לכאורה"

(הסוגריים שלך הצחיקו אותי נורא).
איזה ברי יין "על אמת" יש בסביבה?

 

[amirhir]

למשל בין 281

 

[amirhir]

אוף תפוז

או הויינבר. ויש עוד שלא ניסיתי.

 

[passioneta]

ככה

"תשמע אחי, נראה לי שהברי יין האלה עושים יופי של כסף"
"כן הא, גם לא ממש צריך טבח. כולה שמים קצת גבינה על צלחת, עם מטבל של אוליביה"
"עדיף אולי לא אוליביה"
"טוב בסדר, נקנה ממרח תוצרת תורכיה בסופר"
"טוב, שם מעולה כבר יש לי - שאטו שועל - זה מספק כגימיק?"
"נראה לי שעדיף עוד גימיק - "
"ראיתי בטלויזיה על מקום בניו יורק שמגיש יין עם שוקולד"
"וואלה? בתל אביב נראה לי עוד אין כזה. אני יקנה שוקולד, זה יהיה הגימיק שלנו, כמו בארומה"

ושוב ההבדל בין מקום עם לב למקום עם סיליקון.

 

[עמית אהרנסון]

מעולה!

 

[shironet3]

כבר מזמן לא צחקתי לבד בחדר ריק, תודה!

 

[החתולית]

גדול

 

[passioneta]

תודה למחמיאים

עכשיו אני רק צריכה את אותה הצלחה במה שאני באמת צריכה לכתוב...

 

[סבתא רותרות]

שכחת ממרח נימוך...

 

[shironet3]

 

[passioneta]

נימוך זה כשיש שאיפות קולינריות

פה נראה שוויתרו על הנימוך מראש...

 

[shironet3]

 

[אילן רוזינר]

בכל הפלנטע אין כמו פסיונטע!

 

[passioneta]