c h o k o l a t a
New member
שלום =)
שלום =)
היי.. אני דנה, אני עוד כמה חודשים בת 17 ועובדת בחברת סקרים... היחס שלו אני זוכה משפיל ביותר... האחראים מתייחסים אלינו, הסוקרים, כאל עובדים זרים ואני מרגישה כמו עוד איזה בורג במכונה... הם תמיד צועקים, אי אפשר להביע דעה, אסור להגיד אפילו מילה באמצע המשמרת- יותר גרוע מבית-ספר... עכשיו אני אתן כמה דוגמאות... : לפני כמה ימים הגעתי לעבודה ובאמצע לא כל כך הרגשתי טוב וגם לא ממש הצלחתי לעשות סקרים בגלל זה.. פניתי לאחמ"שית שלי ואמרתי לה שאני לא ממש מרגישה טוב וביקשתי ללכת הביתה.. והיא ענתה לי: "אי אפשר, תקחי אקמול ותחזרי לעבוד"... ואז באה האחמ"שית השנייה ואמרה: " שתלך, אני צריכה מחשב פנוי". ואני ערערתי בלבי: וואו.. תודה באמת על הדאגה לשלומי... וזו רק אחת מהדוגמאות.. לפני כמה ימים פספסתי את האוטובוס לשם... יותר נכון האוטובוס שעבר בתחנה כנראה לא שם לב שעומדת שם ילדה שמחכה לו לפחות חצי שעה, ולכן הוא לא עצר (הבן ****).... למיטב ידיעתי האוטבוס חייב לעצור.. מותר לו לעשות דבר כזה? קיצר.. אז חיכיתי לאוטובוס הבא ובינתיים התקשרתי להגיד שאאחר מעט אז קבעו לי להתחיל את המשמרת מאוחר יותר.. טוף.. האוטובוס הגיע בסוף מוקדם משציפיתי.. עליתי עליו.. הגעתי לעבודה באיחור של 5-10 דקות.. אבל לא.. לא יכניסו אותי.. 5 דקות זה איחור גדול מדי... אמרו לי לחזור עוד שעה חצי.. ולאן אני אלך? הרי אני גרה רחוק ובאה באוטובוס.. אז ישבתי ברחובות במשך שעה וחצי כמו כלבה עזובה... בקיצור.. היחס שם ממש משפיל.. אני מרגישה כמו עובדת זרה או כמו במהפכת הפועלים... אני כבר מתכננת מה אני אגיד להם שם ביום בו אני אעזוב: "אתם חבורת זונות והלוואי שתידרסו!" עכשיו השאלה שלי אחרי כל הבלבולי שכל האלה...האם אני יכולה להתלונן עליהם או משהו כזה.. אם אני אגיד להם בפרצוף כל מה שאני חושבת ומה שאני מרגישה, יש להם זכות לפטר אותי? המון תודהה ויום נעים =)
שלום =)
היי.. אני דנה, אני עוד כמה חודשים בת 17 ועובדת בחברת סקרים... היחס שלו אני זוכה משפיל ביותר... האחראים מתייחסים אלינו, הסוקרים, כאל עובדים זרים ואני מרגישה כמו עוד איזה בורג במכונה... הם תמיד צועקים, אי אפשר להביע דעה, אסור להגיד אפילו מילה באמצע המשמרת- יותר גרוע מבית-ספר... עכשיו אני אתן כמה דוגמאות... : לפני כמה ימים הגעתי לעבודה ובאמצע לא כל כך הרגשתי טוב וגם לא ממש הצלחתי לעשות סקרים בגלל זה.. פניתי לאחמ"שית שלי ואמרתי לה שאני לא ממש מרגישה טוב וביקשתי ללכת הביתה.. והיא ענתה לי: "אי אפשר, תקחי אקמול ותחזרי לעבוד"... ואז באה האחמ"שית השנייה ואמרה: " שתלך, אני צריכה מחשב פנוי". ואני ערערתי בלבי: וואו.. תודה באמת על הדאגה לשלומי... וזו רק אחת מהדוגמאות.. לפני כמה ימים פספסתי את האוטובוס לשם... יותר נכון האוטובוס שעבר בתחנה כנראה לא שם לב שעומדת שם ילדה שמחכה לו לפחות חצי שעה, ולכן הוא לא עצר (הבן ****).... למיטב ידיעתי האוטבוס חייב לעצור.. מותר לו לעשות דבר כזה? קיצר.. אז חיכיתי לאוטובוס הבא ובינתיים התקשרתי להגיד שאאחר מעט אז קבעו לי להתחיל את המשמרת מאוחר יותר.. טוף.. האוטובוס הגיע בסוף מוקדם משציפיתי.. עליתי עליו.. הגעתי לעבודה באיחור של 5-10 דקות.. אבל לא.. לא יכניסו אותי.. 5 דקות זה איחור גדול מדי... אמרו לי לחזור עוד שעה חצי.. ולאן אני אלך? הרי אני גרה רחוק ובאה באוטובוס.. אז ישבתי ברחובות במשך שעה וחצי כמו כלבה עזובה... בקיצור.. היחס שם ממש משפיל.. אני מרגישה כמו עובדת זרה או כמו במהפכת הפועלים... אני כבר מתכננת מה אני אגיד להם שם ביום בו אני אעזוב: "אתם חבורת זונות והלוואי שתידרסו!" עכשיו השאלה שלי אחרי כל הבלבולי שכל האלה...האם אני יכולה להתלונן עליהם או משהו כזה.. אם אני אגיד להם בפרצוף כל מה שאני חושבת ומה שאני מרגישה, יש להם זכות לפטר אותי? המון תודהה ויום נעים =)