שלום,

[l i b e r t y]

שלום,

אני לא מבינה משהו. אני נמצאת כרגע בטיפול פסיכולוגי, טוב לי ואני מאמינה בטיפול הזה לטווח הארוך. משום מה, הפסיכולוגית רוצה שבמקביל אני אקח טיפול תרופתי. אני לא נגד טיפול תרופתי ואני סומכת על הפסיכולוגית ועל דעתה ועל חוות הדעת שלה אבל במקרה הזה אני חושבת שהיא טועה. אני ,בנוסף לשאר בעיותיי, סובלת מפחדים וחרדות אבל לא ברמות קשות. אני לא נמנעת לצאת מהבית ,לדבר ולהיפגש עם אנשים או לעבוד או לבלות וכו...מה גם שכלפי חוץ אני לא מפגינה את הפחדים והחרדות ומתנהגת נורמלי לחלוטין(פרט לכמה סימפטומים פיזיים כמו גמגום פה ושם,הסמקה...). נכון, אני חרדה ומפחדת ונכון שזה מפריע לי , מציק ועוצר אותי באיזשהו אופן, אבל זה לא עד כדי כך פוגם באיכות חיי ובשיגרה היומיומית כדי שאצרוך תרופות. לא רק זה , היא המליצה לי לקחת שתי תרופות במקביל ואף המליצה לי על כל מיני שמות. האמת, שגם פסיכאטרית שנפגשתי איתה בזמן הצבא המליצה לי ואף רשמה לי תרופה (אני לא יודעת אם מותר לומר את שמה) התרופה הכניסה אותי ליותר פחדים וליותר חרדות ואף דיכאה אותי -מוזר, זה לא אמור לעשות את ההפך? כשהתקשרתי אליה (לפסיכאטרית) וטענתי שהתרופה לא מיטיבה עימי היא טענה שצריך לנטול אותה לפחות 3 שבועות. לא עמדתי בתופעות לוואי הנוראות האלה והפסקתי לאחר שבועיים של דיכאון ,פחדים וחרדות נוראיות. סדר בבלאגן- 1. האם טיפול פסיכולוגי לא יועיל לי ואצטרך לנטול תרופות במקביל? 2.גם אם מצבי לא קריטי , רצוי לנטול תרופות? תודה

 

[P T S D]

כדי להקדים תרופה למכה - מנסיון אישי

- בהצלחה!

 

[הולכת לאי בוד]

../images/Emo25.gif שירל'ה

לדעתי לא לא ולא אם אפשר להימנע מהכדורים האלו אז עדיף. הרי בתכלס מה שעושה את העבודה האמיתית זה השיחות, זה הניתוחים, זה להוציא את כל המוגלה החוצה. הכדור תפקידו לאזן אותנו במצבים קיצוניים ואחר כך להרדים את הכאב. ואם אין שיחות אז הכאב רדום אבל עדיין נמצא שם. את גם מכירה את עצמך הכי טוב, ולמרות שהם אומרים שהכדורים לא ממכרים, הם ממכרים מאוד. במשבר האחרון שלי, הציעו לי להוסיף כדור לזה שאני כבר לוקחת. ולא הסכמתי. אמרתי לעצמי אני אעבור את הגל הזה ואתמודד. בלי עוד כדור. ותאמיני לי שאני גאה בעצמי שהצלחתי. מעצבן אותי נורא הקלות הבלתי נסבלת הזו שבה הם רושמים את הכדורים. אני לא נגד באופן גורף, אבל אני כן נגד להוסיף ולהוסיף ולשקר לנו ולומר שזה לא ממכר. אני עכשיו מתחילה להוריד את המינון ורוצה לאט לאט לנקות את הגוף מהרעל הכימי הזה, אני ארבע שנים עם התרופה, שחלק אומרים שהיא חזקה יחסית, ולפעמים אני מרגישה ממש תופעות קשות, גמילה של הגוף מהחרא הזה. וחוץ מזה היא הפסיכולוגית, מה היא בכלל ממליצה לך על כדורים, ועוד על שני סוגים. עצתי לך יפתי, היא שתנסי להסתדר בלי, תגידי לה שחשבת על זה ושאת לא מרגישה צורך כרגע ושאת רוצה להמשיך עם השיחות ולראות איך מצבך הנפשי יהיה. להוסיף תמיד אפשר, להוריד קשה יותר. דרך אגב, היא מבריאות הנפש או שהלכת בסוף למישהי אחרת ?

 

[l i b e r t y]

היי,../images/Emo24.gif

אממ, לא הלכתי דרך מרכז לבריאות הנפש - סיפור ארוך... בקצרה הפקידה לא מחבבת אותי ועונה לי בעצבים והסבירה לי שיש תור ארוך לפני ושזה ייקח זמן וכו כו כו- הוציאה לי את כל החשק. בכל אופן , החלטתי לנסות דרך קופ"ח. המטפלת נחמדה ויש כימיה אם כי היא היא מתנשאת וחושבת שהיא מבינה יותר טוב ממני. בכל אופן, לא אקח את התרופות. עם כל הכבוד (ויש כבוד) לחוות דעתה אני אלך עם האינטואיציות שלי הפעם. יום מקסים מוואה

 

[הולכת לאי בוד]

שמחה לשמוע מתוקה שלי

בריאות הנפש כן...יש שם תורים וצריך המון סבלנות, ובדרך כלל במצב שאנו כבר פונים אליהם זה כשממש צריכים עזרה במיידי. אז בסדר, טוב שהלכת דרך קופח, המטפלת זה טוב שיש כימיה - יעזור לך להיפתח בפניה בחופשיות, הכבוד - יש כבוד אבל לא צריך כדורים. תנסי בלי. אני גאה בך מתוקית.

יום מקסיםםםםםםםםםםם גם לך

 

[סהר-תמיכה]

צומת דרכים

למרות הקשיים, הלבטים והדמויות שמסביב, את מרגישה שהטיפול נכון לך. שיש מי שמקשיב, ויש על מי לסמוך... וכאילו ממקום שלא שייך, מנסים להכניס בכוח משהו כמעט מנוגד. במקום שיעשה טוב, בחוויה שלך הוא עושה רע, במקום לסמוך עליו, את חושדת בו, במקום לעזור, אולי הוא יזיק... גאים בך על המאמץ שאת משקיעה בטיפול. ממליצים להתייעץ אולי עם אנשי מקצוע אחרים (אפילו באינטרנט, למשל באתר דוקטורס). לקבל חוות דעת נוספת... אולי יש סוגים אחרים של תרופות שיעזרו אולי יש מקום לבדוק את הנושא מחדש

 

[שיוואנה]

תשתפי את המטפלת שלך בלבטים

כי זה חלק ממערכת היחסים שלך איתה. אם היא ממליצה לך על משהו שאת מרגישה שלא נכון לך ואת לא פותחת את זה איתה זה יגרום למשברון קטן של אמון ביניכן וזה יזיק לך ולטיפול יותר מכל דבר אחר!!! שתפי אותה בהתלבטויות, תתייעצי עם פסיאטר או שניים לפחות כדי לקבל חוות דעת שנייה בדיוק כמו שאנחנו עושים לפני ניתוח או כל בעייה רפואית אחרת. אל תפחדי מזה. זו בעייה רפואית כמו כל בעייה אחרת וצריך להתייחס אליה בהתאם. אם תאמיני בזה לא תחששי לשאול שאלות, לחקור את הנושא וכמובן שהייתי ממליצה לך לפעול רק כשאת מרגישה מאוד שלמה עם מה שהחלטת, על סמך מה שחקרת ומה שאת באמת מאמינה שנכון. בהצלחה!!!!