שלום

[ever again]

שלום

אני בת 15 וחצי ומגיל קטן סבלתי מאובססיות רבות[ לפני 7 שנים הייתי מטופלת ע"י פסיכולוגית] שכוללות הפרעות אכילה[בחצי שנה האחרונה] בנוסף לזה יש לי במשך שנתיים בערך מחשבות אובדניות. בוא נגיד שעברו עליי לא מעט מצבים לא נעימים - חברה שלי שהייתה כמו נפש תאומה נפטרה[וזה לא עוזב אותי במנוחה כבר שנתיים], עברתי 2 הטרדות מיניות, ההורים שלי על סף גירושים[ואם לא הם סתם רבים כל שבוע ואבא שלי עוזב לכמה ימים], אבא שלי מכניס לנו לראש דברים כמו שאמא שלנו הולכת להתאבד ושהיא בדיכאון [למרות שהיא לא]. ומה שמוזר זה שאני נהנת לסבול, אם יש תקופה או שבוע שטוב לי אני כביכול סובלת. מה עוד שיש לי דחף כל הזמן לחתוך את עצמי חתכים קטנים ולא עמוקים[לא במטרה להתאבד]. אני כבר לא יודעת מה לעשות עם כל זה.

 

[גרא.]

ever again,חשבת על האפשרות לצאת מהבית

לפנימייה טיפולית? או לחברת נוער בקיבוץ? אלה אפשרויות הבאות בחשבון,כאשר הבית,כמו בית הורייך הרוס ,אינו מתפקד,ואינו יכול להכיל ולמלא את תפקידו במיוחד בגיל ההתבגרות.אם הרעיון ,עד כמה שהוא נראה רחוק,כן מענין אותך,עלייך לפנות לקב"ס (קצינת בקור סדיר) בלשכת הרווחה המקומית הממוקמת בעירייה,או במועצה המקומית בה את גרה.תוכלי לקבל הסבר,ואם זה רוונטי,גם ביקור ,הדרכה ואת כל המידע הנחוץ לך.

 

[גרא.]

רוונטי=רלוונטי.

 

[אלומת האור]

את יכולה לפנות ליועצת ביה"ס

והיא תיצור קשר עם הגורמים הרלוונטיים להמשך טיפולך. לדעתי טוב שתמשיכי בטיפול פסיכולוגי ואולי, כמו שגרא הציע, זה רעיון טוב לצאת מהבית לפנימיה או לקיבוץ (אני עשיתי את זה כשהחיים בבית הפכו בלתי נסבלים)...