שלום ..

i love you boy

New member
שלום ..

היי, אני ליאת מ. בת 14 מנצרת עילית, קבלתי בביה"ס משימה: להכין עבודת הגשה . אנחנו צריכים לבחור דילמה מוסרית .[2 ערכים שמתנגשים זה בזה..] ובחרתי בדילמה "האם לספר לילד מאומץ,שהוא מאומץ?" קודם כל,אני צריכה להבין מה הערכים שמתנגשים . מה לפי דעתכם הערכים שמתנגשים? לספר לילד שהוא מאומץ - זה ערך האמת ,ערך הזכות של הילד . לא לספר לילד שהוא מאומץ,איזה ערך זה לדעתכם,ולמה? תודה , ליאת.
 

משתפרת

New member
לא יודעת עד כמה הנושא שבחרת רלוונטי

אפשר לטעון שאם ילד לא יודע שהוא מאומץ חוסכים ממנו את הכאב שהנטישה (אליה הוא לא מודע) גורמת. אבל תמיד יש מישהו (בסביבה, במשפחה, בין החברים) שיודע, וסודות תמיד סופם להתגלות, לרוב בנסיבות לא נוחות. זו הסיבה שבימינו הגישה הרווחת היא לספר לילד מגיל אפסי שאמצו אותו, ולהרחיב את המידע עם הגיל.
 

English

New member
בדיוק עכשיו יש לנו סיפור כזה

של אישה שלא סיפרו לה על אימוצה. פעם חשבו שעדיף לילד לא לדעת כדי שבגיל ההתבגרות שבו מעצבים זהות עצמית לא יהיו לו משברים. ובטח היה חלק גם להורים שלא רצו שתידבק בהם הסטיגמה של "לא מסוגלים ללדת" "עקרה" וכל המילים האלו שמשדרות כישלון. שלא לדבר על כל הקונוטציות שהמילה "מאומץ" עוררה (ולצערי זה עוד קורה היום) של מישהו מסכן ונטוש ובעייתי. היום אנחנו מבינים שסודות סופם להתגלות, ושלילדים קשה לגדול עם סוד. ובכל מקרה, אנחנו באים ממקום של אור ולא של חושך, האימוץ הוא דרך שאנחנו מרגישים איתה נוח ולא מרגישים צורך להסתיר. וכך גם הילדים לומדים שהמסירה לאימוץ לא נובעת מבעיה של הילד עצמו אלא מבעיות של ההורה הביולוגי שלא יכול היה לגדלו, ולילד אין מה לחוש בושה. זה מה שאנחנו משדרים לילדינו. ובכל מקרה, באימוצי חו"ל כיום הילדים הם מעל גיל שנה, לפעמים כבר שנתיים. לא משהו שניתן להסתיר גם אם רוצים... כל הסביבה יודעת ואם השכנה שלי יודעת אין מצב שאני אסתיר את זה דווקא מהילד שלי. אפשר כמובן לעבור לעיר או מדינה אחרות אבל אז כל האנרגיות יהיו מופנות להסתרה ולא לגידול הילד, וחבל.
 

English

New member
והנה עוד סיפור שנידון כאן בעבר

(מתוך מאמרי הפורום) הבחור מספר איך נראו חייו אחרי שגילה במקרה את אימוצו. חפשי את הדיון המקורי בו הוא סיפר את סיפורו ובכלל את הדיונים שבהם הוא בהשתתף - הם מרתקים בעיני ויתנו לך הרבה חומר למחשבה.
 
למעלה