שלום-שלום

מפציעה

New member
שלום-שלום ../images/Emo9.gif

ככה, במקרה גיליתי את הפורום הזה, אחרי שהתייעצתי כמעט עם כל פורום אפשרי. אני מקווה שתוכלו גם אתם לסייע בפתרון בעייתנו. יש לנו תאומות בנות שנתיים אוטוטו.
. עד גיל שנה וחודשיים הן היו אתי בבית. מגיל שנה וחודשיים היו במשפחתון ביתי. במשפחתון היו 7 ילדים. 2 מטפלים. כל הילדים במשפחתון היו בגיל הבנות ומעלה (כלומר שנה וחודשיים עד שנתיים וחצי-שלוש). והיה נהדר. לדאבוני, כל הילדים עזבו את המשפחתון - שניים עברו דירה ועזבו את היישוב, והשאר, הגדולים (בני 3+) עלו לגן של המועצה. המטפלת החליטה שהשנה היא לוקחת רק 5 ילדים. הבעיה היא שיש 3 ילדים שהם תינוקות (גילאי שנה ומטה). והבנות שלי (כאמור, בנות שנתיים). החלטנו להוציא את הבנות משם. לא מתאים לנו שישהו במחיצת תינוקות כל היום, והחברה היחידה בת גילן זה הן עצמן (אחת עם השניה, ועם הגננת). הבנות הועברו לגן אחר. המוני ותעשייתי.
16 ילדים. הגדולים בגילאי 3+. הקטנים בגילאי שנה וחצי. 3 מטפלות (טוענים שהן גננות, אבל לא ראיתי אף עדות מוסמכת לכך. האם ניתן לבקש לראות משהו ?? הן טוענות שלמדו בחו"ל). ההתרשמות שלי משהייה של יומיים בגן היתה קשה. לא יודעת אם ציפיתי ליותר אבל התאכזבתי. הכל מתואר כאן. האכזבה העיקרית היתה בנושא האוכל. היתה ניכרת קמצנות רבה בענין זה. האוכל מוגש כשהוא מדוד וספור. ילד שביקש עוד - בד"כ קיבלת מעט או לא קיבל כלל (למשל בארוחת הפרי נאמר להם "אין ! נגמר !"). גם לא נפלתי מהחום ומהיחס. לא הרגשתי איזה ערך מוסף. ביישוב, אגב, יש לו שם די טוב. אבל אני בספק כמה הורים באמת היו נוכחים שם. אני רוצה להעלות בפניכם רשימת יתרונות וחסרונות עיקריים, ואולי תעזרו לי לגבש החלטה. משפחתון: יתרונות: מעט ילדים (5) ארוחות חמות ומזינות. לא מוגבלות. כך גם הפירות (המטפלת היתה יושבת וחותכת איתם את הפירות, ונותנת להם להשתתף ולאכול כרצונם) מטפלת מאוד חמה ונעימה ומעשירה. ביתי, חמים, נעים. חסרונות: העדר אינטראקציה חברתית עם ילדים בני גילן. זה ה-חסרון הבולט ! כל שאר הילדים הם תינוקות. מתכון בטוח למריבות ביניהן (אם רק שתיהן יהיו באותו הגיל). המטפלת טוענת שבזמן שהתינוקות ישנים - היא מתפנה עוד יותר לטיפול אינדוידואלי בהן. יותר סיפורים, שירים, משחקים. וכן, יחסית לגן יש מעט מתקני חצר. מגלשה, נדנדה, בריכה. וכד'. יש פעילויות (טיולי בוקר בהתאם למזג האויר), ציורים, וכד'. גן יתרונות: אינטראקציה חברתית עם ילדים בני גילם (היתרון היחיד !) פעילויות (טיולים יומיים. פעילויות מים. הדבקות. ציורים. ייש יותר אקשן !) וכמובן - האפשרות לכל אחת למצוא את מקומה בקבוצה (אחרי הכל יש שם 16 ילדים, ולא 3 תינוקות...) חסרונות: התקמצנות איומה בכל הקשור לאוכל, למשל. אתמול בושל בתנור עוף אחד בלבד ל-16 ילדים ו-3 גננות (נראה לכם מספיק ?). בושלו פתיתים בהמון מים (בכדי לקבל כמות גדולה יותר). הפירות הוגשו ספורים ומדודים. האוכל ממש מהווה בעיה קשה. הכל מוגש בקמצנות. ספור ומדוד. כמעט ואין תוספות. וזה מטריד אותי מאוד כי הבנות אמורות לשהות שם יום שלם. (8:00 עד 16:30) ואני חוששת שהן יהיו רעבות. האופציות שניצבות בפניי הן בעצם כאלו: (1) להחזיר אותן למשפחתון שבו הן שהו שנה שעברה, ובכך להבטיח חום, אהבה, בטחון אוכל טוב, (וגם אי אלו מריבות ביניהן...בהיותן אחת עם השניה כל הזמן) ולוותר על כל פעילות חברתית עם בני גילן. (2) להשאיר אותן בגן מתוך ידיעה שהארוחות שם על הפנים. לא מספקות. לא מספיקות. ולכן, לנסות להשלים להן חסרים תזונתיים באמצעות סימילק שאשלח לגן, או צ'יריוס, או פרי, וכמובן גם בארוחת הערב ואחה"צ שהן יהיו בבית. בקיצור - תהיה להן שם אינטראקציה חברתית, מפגשי בוקר, טיולים, אפשרויות להיפרד זו מזו (מה שלא קורה בינתיים), אבל לא יותר מזה. והאוכל...אוי האוכל - הקמצנות מזעזעת. מה גם, שלא ברור לי אם הן אכן גננות מוסמכות או רק מצהירות שהן כאלה (איך ניתן לבדוק זאת ?) יש שם המון דברים שלא מצאו חן בעיננו. ויחד עם זאת יש שם דברים שהן צריכות (כמו אינטראקציות ופעילויות). אני מדגישה - אין לנו אופציות אחרות ! אני מתנצלת על האורך, ומודה לכל מי שהגיעה עד לפה. אנא, עזרו לנו להחליט. תודה למי שהגיעה עד הלום.
 
את מתארת בעיה קשה מאוד

אני הייתי יושבת עם המטפלות בגן ובודקת טוב טוב את כל הנושאים . בעיית כמות האוכל היא היחידה ? ושאר הדברים בסדר ? מעבר לחברה, תעסוקה מתאימה ? עבודה עם כל ילד העשרה ?
 
בעיה

אני הייתי מדברת עם האחראית על הגן ומעלה בפניה את הבעיה שלך....... לגביי האוכל. ילד שרוצה עוד חייב לדעתי לקבל עוד, לא נשמע לי הענין הזה שאין נגמר....... נראה לי שאפשר לברר אם הן גננות מוסמכות או מטפלות דרך משרד החינוך....... לא הייתי שמה אותן עם תינוקות קטנים במשפחתון. איזה עוד דברים לא מצאו חן בעינייך?......... אם זה רק הענין של האוכל שוב הייתי מעלה את זה בפני האחראית ואומרת חד משמעית שאם הן רוצות עוד את מבקשת לתת להן. בהצלחה...( אה ואל תשכחי לציין בפני האחראית את הדברים שמהן את מרוצה בגן)
 

noad1

New member
אכן בעיה

נראה לי שאופציית המשפחתון צריכה לרדת מהפרק, זה באמת לא לענין, מחד חברת שלושה תינוקות בני פחות משנה , ומאידך הן שתיים באותו גיל בקבוצה כל כך קטנה כך שאין להן מספיק הזדמנויות ל"השתחרר" אחת מהשניה. עיינתי קצת בשרשור שהפנית אליו ואני חושבת שזו גם דעתם של הורים אחרים בענין לגבי הגן, נשמע לי שאינך מרוצה כלל וכלל. אני מבינה שלא "נפלת" מהחום והיחס אבל בצירוף סצינת האוכל שקראתי (שאכן זורקת אותך בפלאשבק ל"אוליבר טוייסט") נראה שיותר ויותר נוריות אזהרה נדלקות. עם כל הכאב שבדבר הייתי נותנת לעצמי עוד שבוע להתרשמות ואני מניחה שעד אז תוכלי לקחת את ההחלטה הנכונה. כתבת אמנם שאין עוד אופציות ואלה שתי האפשרויות היחידות אבל לדעתי שווה לך לשקול לשלוח את הילדות לגן מרוחק אפילו על מנת למנוע מהן "לבלות" בגן שאינך מרוצה ממנו. מהתרשמותי הוירטואלית ממך משני השרשורים הללו, יש לי הרושם שלא תנוחי עד שתמצאי את המסגרת הנכונה לילדותיך. רק כדי לתת לך חומר למחשבה אספר שאני גרה בחו"ל וכדי להקנות לילדותי ערכים יהודיים (אני חילונית אבל בגלות את יודעת...חגים וכיו"ב) אני נוסעת באוטובוס ורכבת מידי יום מרחק של שעה לכל צד. מקווה שתצליחי לקחת את ההחלטה הנכונה ומאחלת לבנותיך שיהיו מאושרות במסגרת שתבחרי להן. ו...תעדכני אותנו מה קורה טוב?
 

מיכל @

New member
את באמת במצב בעייתי מאוד

את יכולה לפרט קצת על למה אלה 2 האופציות היחידות שיש לך? כי אני לא מתלהבת מאף אחת מהן. האופציה של המשפחתון גרועה מכל הסיבות שציינת, במיוחד אם הבנות נוטות למריבות ביניהן ואת מרגישה שהן צריכות מרחב אישי. האופציה של הגן - תראי, אני שונאת קמצנות.
זה מעיד לדעתי על בעיה הרבה יותר עמוקה מנושא האוכל. אני גם תמיד חושבת שמה שלא קורה כשאני נמצאת בשטח, זה מחמיר כשאני לא בשטח. כשביקשת הוסיפו גבינה? למה? איפה היתה הגבינה קודם? מה הסיכוי שבאמת יוציאו אותה כשלא תהיי בגן? שאלת איך אצלנו נתנו אוכל (אני מדברת על גיל שנתיים) - יש שעת אוכל קבועה. הילדים חולקו לקבוצות. כל קבוצה ישבה בשולחן עם מטפלת קבועה. על השולחן היו צלחות וכלי אוכל והמטפלת חילקה לכל ילד בצלחת שלו. כולם קיבלו כמות קטנה, ואח"כ תוספת לפי הצורך. לא נתקלתי במצב של "נגמר" אם כי יכול להיות שבאמת מדי פעם נגמר נניח החומוס. במקרה כזה היו מציעים משהו אחר - גבינה למשל. לא היו משאירים ילד רעב ומבקש עוד. בסוף הארוחה חילקו את הפירות באותה דרך. מבחינת תפריט - אני חושבת שהיו משהו כמו 2 מלפפונים ועגבניה לשולחן (5-6 ילדים) ואח"כ הוסיפו עוד אם היה צריך. הילדים שלי אכלו בד"כ פי 3 משאר הילדים ואף פעם לא אמרו להם ש"אין אוכל". לגבי העובדה שהגננות "גירשו" אתכם - אני לא יודעת מה סיכמת עם הגננות והאם היו ימי הכנה שבהם באתם לשעה-שעתיים לפני ההתחלה הרשמית של השנה. אני לא חושבת שנכון להשאיר ילדים בגן (עם או בלי ההורים) בפעם הראשונה יום מלא. אבל נראה לי סביר שבשלב מסויים לא התאים יותר שנשארתן (האימהות) בגן. את צריכה להבין שנוכחות של אמא אחת או יותר בגן משבשת לגננות את הפעילות ולא כ"כ מאפשרת להן ליצור את הקשר עם הילד, כי האמא כל הזמן ברקע. אני חושבת שיש בהחלט חשיבות להניח לגננת ליצור בעצמה את הקשר עם הילדות מוקדם ככל האפשר, בלי נוכחותך.
 

מפציעה

New member
תודה, יקרות ../images/Emo24.gif

כמעט בכל הפורומים ששאלתי פסק הרוב להוציאן מיד מהגן, אז אתן הייתן ה"קול השקול". אתן מבינות מה-זה לשים תאומות בנות שנתיים על תינוקות בני שנה ומטה...
ולגבי ההבהרות: 1. מדובר ביישוב קטן יחסית. ולכן אין פה כ"כ הרבה אופציות.יש גן נוסף שהוא גן המועצה ובו כ-40-50 ילדים (לא בא בחשבון, למרות שגם עליו יש חוות דעת חיוביות). ואני מודה שאני גם מלאת חששות מלהעביר אותן שוב. עד שהן כבר מתרגלות....
מעדיפה שאם אני מעבירה אז לפחות למשהו מוכר (לכן המשפחתון הקודם הועלה על הפרק) 2. מיכל - אני לא יודעת מה קורה כשאני לא נמצאת, וזה בדיוק מה שמטריד אותי. אם כשאני הייתי הן נהגו בכזאת קמצנות - מה יהיה כשאני לא אהיה נוכחת ??? מי יבקש עבורן עוד גבינה/חומוס/ירקות וידאג שהם יקבלו ?
אני ממש חוששת שהן ישארו רעבות. היום ביקשתי מהן שיתנו להן עוד אוכל, כי הן רעבות. הבהרתי להן שכנראה שניתן להן מעט מדי אוכל והן רעבות. כאמור, אין לי שום דרך לוודא שהן אכן קיבלו עוד אוכל (מזין, ולא איזה פתי-בר...)
 

מיכל @

New member
אני לא הייתי משאירה אותן שם.

פשוט לא סומכת. מה עם לבדוק אופציות מחוץ ליישוב שלך?
 
דיעה קצת שונה

אני לא הייתי רצה להוציא אותן מהמשפחתון. ילדים עד גיל 3 מסתדרים מצויין עם מגלשה ונדנדה גם בלי לפתור פאזלים כל היום או להיות "מופעלים" ע"י צוות. הן מהוות כחצי ממספר הילדים שם ולכן המצאות ילדים קטנים יותר לא אמורה להשפיע עד כדי כך על טווח ההתפחות שלהן. זה שבמסגרת גן יש יותר ילדים מבטיח שהן לא יריבו כל היום אחת עם השניה אלא עם ילדים אחרים כי מה לעשות ככה זה בגיל שנתיים. עיקר האינטראקציה בין הילדים בגיל הזה נעשית באמצעות ידיים/שיניים והמשפטים שנשמעים לרוב הם "זה שלי" או לחילופין "זה שלי מהבית" וגם "אני הייתי קודם" וכו. מה שאני רוצה לומר זה שלא נראה שיגרם להן נזק או הפסד בעקבות שנה נוספת במסגרת כזו. לעומת זאת התקמצנות על אוכל עלולה להצביע על היחס הכללי במקום וכבר נכתב על כך. עבורי זה סוג של נורת אזהרה גם לגבי הסבלנות והסובלנות שהצוות מגלה ביחס לילדים. ורק לשם הדוגמה, הבכור שלי (בן 5) הלך בשנה שעברה לגן (פרטי) סופר מושקע ומדוגם שכלל צוות גדול יחסית ואפילו שיעורי בית. ת'אמת הוא לא יצא משם עם תואר וגם לא נראה מאושר יותר. הקטנים שלי היו עד גיל שנתיים בבית עם מטפלת ואח"כ הלכו כ"א לגן נפרד. למרות שהות של שנתיים בבית, יחסית לבני גילם שהלכו לגן בגיל מוקדם הם מתקדמים מבחינת היכולות החברתיות שלהם.
 
אני עם יוד../images/Emo45.gif

מסכימה עם כל מילה. כמו שכתבתי פה כבר לפני כמה ימים- ילד רק יוצא מרווח מטיפול אישי בגילאים הללו. חברה הרבה פחות משמעותית. גם אני חושבת שהפעוטון החם הוא אפשרות טובה הרבה יותר מהגן. גם לי עניין הקמצנות מדליק אלף נורות אזהרה. חושבת שלי אישית היה חשוב הרבה יותר (בגיל שנתיים) שהבנות שלי יקבלו יחס מסור ואוהב, שכל צרכיהן יסופקו, והתזונה שלהן תהיה טובה מאשר גן עם יותר ילדים. מזכירה שוב שהבנות שלי היו בבית עד גיל שלוש והן סופר חברתיות! בהצלחה
 

מיכל @

New member
אין לי התנגדות עקרונית

וגם נטיית הלב שלי היתה להכניס למשפחתון ופשוט להתייחס לזה כמו אל מטפלת, אבל היא ציינה בפירוש שהבנות שלה רבות ביניהן והיא מרגישה שיש להן צורך בנפרדות מסויימת. המשפחתון לא מאפשר את זה.
 

מפציעה

New member
את צודקת. (וכל הכבוד על

ההבחנה בניואנסים
) אכן, הן רבות. ואני כן חושבת שהן זקוקות למרחק ומרחב אישי (למרות שבגן הן עדיין לרוב יחד, וגם הגננות מתייחסות אליהן כאל יישות אחת. הן עדיין לא מבדילות ביניהן
) . מה גם, שלתחושתי - קצת שיעמם להן כבר במשפחתון... (ואם אז שיעמם להן כשהיו שם ילדים בני גילן - מה יהיה כעת, כשיהיו סביבן רק תינוקות ?!
) דווקא אחת הבנות מפגינה הסתגלות נאותה לגן
. השניה עדיין לא. ואני שוקלת אולי בכלל להפריד, רק שאני חוששת שכל המעברים הללו גם לא ייטיבו עימן. בינתיים שוחחתי עם עוד כמה הורים שהיו די מזועזעים מה"ממצאים". הגישות ששמעתי עד עתה: "מה, בגלל אוכל תוציאי אותן משם ?!" והשניה: "קמצנות זו לא תכונה שעוברת. תוציאי אותן !" "לא נורא אם יהיו עוד שנה במשפחתון. הן יגיעו עם יותר בטחון בעצמן ובמקומן (האומנם ?! - זה היה הטיעון של המטפלת במשפחתון, אגב...)לדבריה, ילדים שהיו אצלה עד גיל 3 והגיעו למסגרות עירוניות - גרפו התפעלות מהבטחון שלהם. גם אמא אחת שבתה היתה במשפחתון שנה שעברה סיפרה לי שהילדה התאקלמה נהדר במסגרת עירונית גדולה...) ואני ? מבולבלת מתמיד. מנסה לאמץ את הגישה שהוצעה כאן, ולנתח כל אחת מהאלטרנטיבות. במשפחתון - כאמור, אני חוששת שיהיה להן משעמם. אחרי הכל, זה באמת כמו בייביסיטר/מטפלת. אני חוששת שיהיו להן פעילויות מוגבלות (כי כשבסביבה יש רק תינוקות אי אפשר לגזור, להדביק,ועוד ועוד...) בגן - יש מפגשים, וסיפורים, וצבעי ידיים, ויש יותר חיוּת, והן זקוקות גם לזה. אבל האוכל, והעובדה שילדים מבקשים "עוד" ולא מקבלים - מטריפה אותי. ומדאיגה אותי. לא ייתכן שילדים ירצו עוד ולא יקבלו. שיגידו להם "אין". לא ייתכן שהם כבר יפחדו לבקש אפילו
ולהסיע למקום אחר ? מאוד בעייתי עבורנו. גם כלכלית. וגם בכלל. וגם לא בטוחה שיש בכלל אופציות פתוחות (מלבד, אולי, קיבוצים, שגובים הון מטורף, ולא באים בחשבון כרגע).
 

מיכל @

New member
השיקול הכספי לא פשוט

אבל צריך להסתכל עליו בגלובלי ולא רק בקושי הנקודתי כרגע. אנחנו קיבלנו את ההחלטה להמשיך ולשלם סכום כסף אדיר לגן בקיבוץ כשכל הילדים האחרים מסביבנו הלכו כבר לגן עיריה ושילמו מעט מאוד אם בכלל. ההוצאה קשה עלינו ואנחנו מוותרים על דברים אחרים בגללה, אבל לא מצטערים לרגע. גם המרחק מהגן מקשה קצת, גם בבוקר וגם אחה"צ. זה חצי שעה נוספת לכל צד. אבל שוב, משתלם בטווח הארוך.
 

מפציעה

New member
אבל בגיל שנתיים הם כן הלכו לגן

היה עולה בדעתך להשאירם עד גיל 3 עם מטפלת או במשפחתון עם צעירים מהם ?
 

מיכל @

New member
לי היתה אלטרנטיבה טובה של גן

לך לא. זה עושה הרבה מההבדל. בואי אגיד את זה ככה - לא הייתי מוציאה אותם בשום אופן מהבית למען גן כמו זה שאת מתארת. גם אם הייתי מרגישה שהם משתעממים. הייתי עושה יותר מאמצים עם המטפלת ואחה"צ.
 
../images/Emo45.gifמסכימה עם מיכל!

הפעוטון עדיין נשמע לי אפשרות הרבה יותר טובה וסבירה מהגן הזה שאת מתארת. עד גיל שלוש אני לא הייתי מהססת בכלל- טוב להן שם אז למה לשנות? זו דעתי.
 

מפציעה

New member
../images/Emo26.gifמעדכנת|ימין

שלום, חברות.
אני מעדכנת לגבי ההחלטה. אתמול ביקרתי חברה בישוב (חברה, שגם בגללה החלטנו על הגן הזה. הבת שלה שם והיא מאוד מרוצה). סיפרתי לה על ממצאיי הקשים. על מזון שאינו מספיק. על ילדים שדורשים עוד ולא מקבלים. היא היתה בשוק. היא אמרה לי שהיא אומנם ממש לא מהאמהות שמוטרדות מהאוכל בגן, אבל זה בהחלט מדאיג אם זה מה שקורה שם, ואם הילדים נותרים רעבים. היא סיפרה לי שלפני כשנה ההורים ערכו לגננות שיחה נוקבת בענין איכות המזון (הם כנראה לא ידעו על הכמויות....). עיקר השיחה נסובה על מתן מזון איכותי (יותר פירות, ירקות וכד') ומניעת ממתקים ומזונות ג'אנק. היא טוענת שמאז השיחה דווקא היה שיפור והיתה נכונות מצד הגננות לתת יותר פירות וירקות (שעד אז כמעט ולא נתנו....). בקיצור, היא אמרה שיש עוד לא מעט הורים שנושא האוכל כן חשוב להם, ובסה"כ שכנעה אותי שכדאי לדבר קודם עם הגננות ולא להוציא את הילדים מהגן "בגלל אוכל". לדבריה, הבת שלה ממש מאושרת שם. ואת נושא האוכל ניתן לשנות ע"י שיחה עם הגננות, ואולי אפילו ע"י התארגנות של מספר הורים שיפנו אליהן. ומה קורה אצלנו ? בסה"כ, הבנות שלי מרוצות, אני חושבת.
, ושוב
(מרפי -
קישטה !). דווקא הילדה שלרוב מגלה קשיים בפרידות - רצה בבוקר די מהר אל הגננת בחיבוק ומבקשת את קרבתה (שתרים אותה על הידיים). לבת השניה עדיין לא קל, והיא עדיין רוצה אותנו, אבל כשאנחנו באים לקחת אותן - הן לרוב עסוקות בעניינן, ולא ממהרות לרוץ אלינו כדי שניקח אותן (אגב, דווקא במשפחתון הן יותר חיכו לבואנו... מעניין מה זה אומר. אולי הן התבגרו בחודש חופש הזה ? או שפשוט עדיין יותר מעניין להן בגן מאשר במשפחתון ?) המסקנות שלי: 1. רוב ההורים פשוט לא מבררים, לא עוקבים, לא שואלים, ולא יודעים בכלל מה ילדיהם אוכלים בגן (חברה שלי סיפרה, למשל, שכשהיא שואלת את הבת שלה "מה אכלתם היום ?" הבת שלה עונה "קציצות ופתיתים". הבת שלה כמובן לא אומרת שהיא רעבה, וגם לא מגלה סימנים כאלה...ובטח ובטח לא מפרטת את הכמויות) אני חושבת שרוב ההורים (בכל הגנים) ממש לא יודעים מה קורה בגן במשך היום. ובפרט - בענייני אוכל. (לי הנושא מאוד-מאוד חשוב, ואנחנו מקפידים על תזונה בריאה גם בבית, ולכן התעכבתי דווקא לבחון את הנושא הזה בימים ששהיתי שם). 2. אנחנו (אני ובן זוגי) חושבים שהילדות כן זקוקות לחברת ילדים בני גילם. אנחנו חושבים שזה נותן להן עניין, ומוסיף להן אתגר. (אפילו אחה"צ קצר אתי משעמם להן, והן מאתגרות עצמן ע"י מריבות
. ) אין לנו ספק שהן זקוקות ורוצות חברת ילדים בני גילם ויותר עניין בפעילויות). 3. כנראה שאין גן מושלם. ברור לי שבכל גן כנראה יהיה דפקט כזה או אחר. העובדה שהן חוזרות די מאושרות ושמחות ועליזות (חמסה, חמסה, בלי עין הרע, ובלי מרפי...) - די הכריעה את הכף לטובת השארותן בו. לאור כל זאת, ערכתי היום שיחה נוקבת עם הגננות (יש שתיים שהן מנהלות הגן, ואחת שהיא שכירה). דיברתי עם מנהלות הגן. הטיעון העיקרי שלהן היה (כצפוי) שהן לא רוצות שהילדים לא יאכלו כמו שצריך, ולכן הן מקפידות בכל ארוחה על כמות מדודה ומוגבלת. לטענתן, הילדים אוכלים כל שעה וחצי בערך (בוקר ב-9, בסביבות 10:30 פרי, ובסביבות 12:00 צהריים, ואחרי השינה - עוגה), ואם הם יאכלו כרצונם - הרי שהם יאכלו מה שהם רוצים, ויגיעו שבעים לארוחה הבאה. לכן, הן מגבילות בארוחות. מעבר לזה, הן טענו שיש הורים שמבקשים להגביל את ילדיהם, למשל, בעוגה של אחה"צ. הבהרתי להן שראיתי את הגבלת האוכל בארוחות שונות. בארוחות הפרי. בארוחת הצהריים. ובארוחת אחה"צ (ילד ביקש עוד פיסת עוגה והגננת סירבה. כשנתתי זאת כדוגמא, היא טענה שהוריו ביקשו להגביל אותו). אמרתי לה שלא ייתכן שיוּכן עוף אחד ל-16 ילדים. זו פשוט כמות שאינה מתקבלת על הדעת. לכמות ילדים כזאת - היו אמורים להיות כ-3-4 עופות לפחות. הייתי מאוד נוקבת בדבריי. וגם הבהרתי ששקלתי אם בכלל להשאיר את הבנות בגן. בן זוגי שהסתובב באותה השעה בגן, אמר ששמע אמהות נוספות אומרות זו לזו שהנושא מטריד אותן, והן לא מוכנות שהילדים יהיו רעבים. אז גם נוצר קצת הד ציבורי לעניין...
בסיכומו של דבר הן הבטיחו לקחת את הדברים לתשומת ליבן. ולהשתפר בעניין זה. מה אגיד לכן ? ליבי לא שקט לגמרי, שהרי לא אוכל לעקוב אחרי כל הדברים ולבדוק ביצועם (וגם אין לי בדיוק עיניין במלאכת השיטור...), אבל העובדה שבכל-זאת המון הורים מרוצים מהגן, אומרת שאולי כדאי לתת לו עוד צ'אנס. לא ?!. תודה לכל מי שטרח וקרא ועזר להחליט.
תחזיקו אצבעות שיהיה טוב. ~ מקווה שהודעה זו יצאה ברור כי היא נכתבה בשלבים ~
 
כל הכבוד על העידכון המפורט

שמחתי לקרוא את כל העלילות... ואני מאד מקוה שזה יהיה לטובה, אני מסכימה שאם הן נראות מאושרות שם זה חשוב מאד, וכמו שאמרתי כשנתתי לך את הרעיון של לנתח כל סנריו, אני שוב אומרת שאין לי דעה נחרצת בעניין כי קשה לדעת כשלא נמצאים שם, ובטוחה שאם תקשיבי לאינטואיציה שלך זה יצא טוב, ועם יד על הדופק בטח לא יזיק...! ולגבי זה שלא מבדילים ביניהן, גם לי יש תאומים זהים (הן זהות?) אבל עדיין אצל מטפלת שכן מבדילה, אני לא יודעת מה אעשה כשילכו לגן, אם לא יופרדו אז אני אהיה חייבת לחשוב על דרך לגרום להם להיראות שונה, נראה לי. את יכולה לעשות תספורות קצת שונות? נראה לי ממש לא טוב שיתייחסו אליהן כאל ישות אחת, חשוב מאד לפתח את הנפרדות שלהן. בהצלחה!
 

מפציעה

New member
מסכימה מאוד לגבי חשיבות הנפרדות,אבל

"פרה-פרה". נעבור את משוכת האוכל, ונתחיל עם משוכת התאוֹמוּת (לא נעים לבוא בכ"כ הרבה תלונות כבר בשבוע הראשון
). תראי, בעיניי זה מאוד מובן הקושי להבדיל ביניהן, למרות שלדעתי, הדמיון הוא בעיקר בצבעים, לאו דווקא בתווי הפנים, ומי שמתמקד - מצליח לראות את השוני. אבל אני מנסה לתת להן עוד קצת זמן בכדי להבחין שהן שונות. בהתנהגות, וגם חיצונית. ואני בהחלט מנסה לטפח את השונות הזאת. (לא קל בכלל
) וכן, הן זהות. ויש לי גם דודים שהם תאומים זהים (היום הם בערך בני 70... ) ואני יכולה לומר לך שעד גיל 14 בערך לא הצלחנו להבחין ביניהם בכלל. אני לא יודעת בני כמה התאומים שלך, אבל אני "נלחמת" לא מעט בסביבה בכדי לשמר את זהותן הפרטית. הסביבה מאוד נוטה להתייחס אליהן כאל אחד ותמיד לקרוא להן: "X ו-Y בואו לאכול / להתלבש / לשחק / למפגש..." קשה להחדיר לסביבה את התודעה שהם שניים. לא אחד.
 
שלי עוד קטנים ואני יודעת שעוד יהיה

קשה עם זה. הם מאד דומים כמובן (זהים), אני כמו שאת אומרת רואה את ההבדלים אבל אפילו הקרובים ביותר מתבלבלים לפעמים. אי אפשר לצפות מהסביבה שיבחינו בניואנסים שלנו נראים ברורים... לכן אני מנסה לחשוב מה אפשר לעשות כדי לעזור לסביבה להבדיל, למשל יש תאומות זהות שאני מכירה, בערך בנות שש, אחת מסופרת עם פוני והשניה בלי פוני, ורק ככה יש סיכוי שאדע מי זו מי...
 
טוב עשית

לפחות את מנסה בכל הדרכים לשפר את העניין ולא מתבשלת עם זה.......... אני מאמינה שהגננות היו בחופש והטעינו מצברים שחוקים ולכן יש להן יותר כוח לחייך בבוקר............. שיהיה בהצלחה.
 
למעלה