ahbarfilez
New member
שלום לפורום!
יש לי בעיה שאני צריך בה את הייעוץ שלכם. אני בן 18, חברתי בת 15 - מתחילה השנה שנת לימודים חדשה בפנימייה - פנימייה שנחשבת ליוקרתית, אשר גם אני למדתי בה בעבר. חברתי מספרת על התנאים שהולכים ומחמירים ועל ההנהלה שהולכת והופכת את המקום למקום פחות נעים עם השנים; אך השנה זה שבר כל שיא: אין יציאה מהפנימייה בלי אישור בכתב מהמנהלת, הילדים מחויבים בלי יוצא מן הכלל להשתתף בחוג מוזיקה - והגרוע מכל: יש איסור על חצאיות מעל גובה הברך - לא רק בבית הספר, אלא גם בפנימייה. אציין שזו פנימייה חילונית מכל הבחינות, ושחברתי נוצרייה מצד אמא שלה. מלבד החוק היבש, היחס בפנימייה הופך לגרוע משנה לשנה, ואני התחלתי להרגיש את זה כבר כשהייתי שם: מתייחסים לחניכים כמו לעבריינים, הם אשמים עד שלא הוכיחו אחרת, הדעה שלהם לא חשובה, אין להם שום זכות להביע אותה, וכו'. אני חושש שדרך הפעולה הזו היא הפוכה ממה שצריך להיות, במקום לתת לתלמידים הרגשה שהם בבית, הרגשה פתוחה וחמימה, הם מקבלים הרגשה של כלא, של דיכוי, של דיקטטורה - ובצדק שחברתי מרגישה מתוסכלת ושהיא לא יכולה לסבול את המקום שהוריה שלחו אותה אליו. אבל הבעיה האמיתית מתחילה כשאמא שלה נכנסת לתמונה - אמא שלה טוענת שעליה לעשות כל מה שיגידו לה מבלי להתווכח ומבלי למחות - והיא עצמה איננה מוכנה לדבר עם ההנהלה ולעמוד על שלה, בטענה שהיא מפחדת שהבת שלה תסתבך או תסולק. דעתי היא שמאחר והיא משלמת כ-2500 שקל לשנה לפנימייה, ומאחר והיא אמא של חברתי, ולא הנהלת הפנימייה - זו זכותה לכעוס על הפנימייה, להעמיד להם תנאים ולהודיע להם שהיא לא מוכנה לחלק מהחוקים החדשים שלהם... מה דעתכם על התנהגות ההנהלה? על התנהגות האמא? מה לפי דעתכם עלי לעשות, ומה לפי דעתכם על חברתי לעשות? בתודה - החבר המודאג, יונתן.
יש לי בעיה שאני צריך בה את הייעוץ שלכם. אני בן 18, חברתי בת 15 - מתחילה השנה שנת לימודים חדשה בפנימייה - פנימייה שנחשבת ליוקרתית, אשר גם אני למדתי בה בעבר. חברתי מספרת על התנאים שהולכים ומחמירים ועל ההנהלה שהולכת והופכת את המקום למקום פחות נעים עם השנים; אך השנה זה שבר כל שיא: אין יציאה מהפנימייה בלי אישור בכתב מהמנהלת, הילדים מחויבים בלי יוצא מן הכלל להשתתף בחוג מוזיקה - והגרוע מכל: יש איסור על חצאיות מעל גובה הברך - לא רק בבית הספר, אלא גם בפנימייה. אציין שזו פנימייה חילונית מכל הבחינות, ושחברתי נוצרייה מצד אמא שלה. מלבד החוק היבש, היחס בפנימייה הופך לגרוע משנה לשנה, ואני התחלתי להרגיש את זה כבר כשהייתי שם: מתייחסים לחניכים כמו לעבריינים, הם אשמים עד שלא הוכיחו אחרת, הדעה שלהם לא חשובה, אין להם שום זכות להביע אותה, וכו'. אני חושש שדרך הפעולה הזו היא הפוכה ממה שצריך להיות, במקום לתת לתלמידים הרגשה שהם בבית, הרגשה פתוחה וחמימה, הם מקבלים הרגשה של כלא, של דיכוי, של דיקטטורה - ובצדק שחברתי מרגישה מתוסכלת ושהיא לא יכולה לסבול את המקום שהוריה שלחו אותה אליו. אבל הבעיה האמיתית מתחילה כשאמא שלה נכנסת לתמונה - אמא שלה טוענת שעליה לעשות כל מה שיגידו לה מבלי להתווכח ומבלי למחות - והיא עצמה איננה מוכנה לדבר עם ההנהלה ולעמוד על שלה, בטענה שהיא מפחדת שהבת שלה תסתבך או תסולק. דעתי היא שמאחר והיא משלמת כ-2500 שקל לשנה לפנימייה, ומאחר והיא אמא של חברתי, ולא הנהלת הפנימייה - זו זכותה לכעוס על הפנימייה, להעמיד להם תנאים ולהודיע להם שהיא לא מוכנה לחלק מהחוקים החדשים שלהם... מה דעתכם על התנהגות ההנהלה? על התנהגות האמא? מה לפי דעתכם עלי לעשות, ומה לפי דעתכם על חברתי לעשות? בתודה - החבר המודאג, יונתן.
