לא בטוח שאני יודעת לענות בצורה שתהלום את
השאלות שלך. כי אני לא בטוחה שאני יורדת לגמרי לסוף דעתך, ולא את כל טיעוניך הבנתי בכלל.
אני מניחה שאם כבר הגעת לכאן ושאלת את שאלתך המקורית, אתה מכיר קצת את העקרונות שעומדים מאחורי אספרנטו.
המטרות העיקריות שעמדו לנגד עיני ד"ר אליעזר לודביג זמנהוף, היו בראש ובראשונה ליצור שפה שתקשר בין בני אדם. כי הוא הבין שמה שגורם למריבות ולמלחמות בין בני אדם, הוא חוסר שפה משותפת ביניהם.
ואחרי זה, הוא ביקש להביא לאחווה בין בני האדם.
זה רק על קצה המזלג, כי אם בכל זאת תהיה מעוניין לדעת יותר, תוכל לקרוא הרבה על אספרנטו בוויקיפדיה ובאינטרנט בכלל.
{אגב, התחלתי לענות מזמן ועברתי למטלות אחרות, ועד שחזרתי להמשיך לכתוב לך, ראיתי ש-Gרר כבר נתן לך תשובה. אני בכוונה לא נכנסת לתשובתו, למרות שהיא מסקרנת אותי, ואקרא אותה רק לאחר שאשלח את תשובתי. וזאת כיוון שאני רוצה לכתוב בצורה לא מושפעת, ולתת לך אפשרות להיענות ע"י אנשים שונים}.
זה שהשפה עדיין לא הצליחה לעשות הרבה יותר נפשות בארץ ובעולם, לכך יש גם סיבות שאינן תלויות בה עצמה. למשל רדיפות הנאציזם, בזמנו.
אני לא בטוחה שאני מבינה את אלו שמפריע להם שהשפה נוצרה ע"י אדם מסויים, והיא חדשה מאד יחסית לשפות הטבעיות העתיקות. אולי זה משהו בקטע של "אין נביא בעירו"? בכל מקרה, תרבות יש לאספרנטו, והיא אפילו עשירה.
המיוחד בשפה הוא, למשל, היותה ניטרלית, ולכן יכולה להתאים לכל אחד בעולם. ובתקשורת בין אנשים מארצות שונות, מגיעים דובריה מנקודת התחלה דומה, בלי שיהיה לחלק מהם יתרון על פני האחרים. כלומר, אם נשתמש בדוגמה שלך, של האנגלית, הרי שבמשאים ומתנים שנערכים באנגלית, יש מלכתחילה כבר יתרון מבחינת השפה, למי שאנגלית היא שפת האם שלהם.
אני מנסה לגעת כמיטב הבנתי ברוב הטענות שלך, אבל רק על קצה המזלג.
לגבי הקשרים החברתיים, אני חושבת שיש משהו בדבריך. לא יכולה להעיד לגבי העולם, כי מאז שאני באספרנטו, וזה רק כשלוש שנים וחצי, עדיין לא יצאתי מהארץ, וגם לא מתכננת יציאה כזאת בטווח הקרוב.
אבל כן פגשתי פה ושם אורחים מארצות שונות שאת שפותיהן אינני דוברת, כגון ברזיל, הולנד, יפן, איטליה, נורבגיה וכו', ויכולנו לתקשר בינינו דרך אספרנטו.
ואילו לעניין הַקְּשרים עם אספרנטיסטים ישראליים, אני חושבת שקלטת נכון, ויש כאן משהו אימננטי. נוצרו בינינו קשרים של חברוּת נהדרת ועזרה הדדית, ללא כל החלטה מסודרת או הנחיה מגבוה, וללא קשר בין גיל החברים. הקבוצה הפעילה העיקרית, מאכלסת בתוכה גברים ונשים בגיל שבין עשרים וקצת עד שמונים ומשהו, בערך. גם אין קשר בין תחומי העיסוק ותחומי ההתעניינות האחרים של כל אחד, כאשר המשותף לכולנו הוא רק אהבת השפה והעקרונות שלה.
אני חושבת שיש בזה בכל זאת משהו שעד כמה שידוע לי, לא קיים בשפות אחרות.
