שלום לכם, משהו לפורים - אפשר???
על הטבע, הצבע והצביעות – לכבוד פורים כאשר המסך עולה, נכנס לבמה השחקן. על פניו איפור כבד או מסכה – פניו אינן שלו. לבוש בגדים לא לו, אינו מדבר בקולו, יוכל לשכנע אותך שכן – גם אם יחשוב שלא. על בימת התיאטרון – משחק. על במת החיים – קוראים לזה צביעות. צביעות היא ההפך מהמצב הטבעי, מן האמת העירומה, שעליה נאמר "בלי כחל ושרק" (=בלי צבעים וקשקושים) כחל היא אבקה כחולה שהיו הנשים מורחות על ריסי עיניהן בעזרת מכחול, ושרק הוא צבע אדום שנהגו לאפר בו את הלחיים או את השפתיים (היום סתם "אודם" או ליפסטיק = מקל שפתיים) באבקת הכחל השתמשו גם לצורכי רפואה. פעם היו הנשים שמות פניהם גם ב"פוך" וביוונית FHYKOS – שפירושו – צבע, ומכאן קיבלנו את המילה המתארת גברת מגונדרת ומאופרת בכבדות – מפורכסת. אישה כזאת שמורחת על עצמה צבעים בשפע מצטיירת בדמיוננו כ"זולה" כמו ציור "קיטש". בגרמנית – קיטש = למרוח. מריחה היא פעולה שעושים בידיים, אך היא גם "עבודה בעיניים". מריחה היא ההסוואה למשהו האמיתי, לשכבה שמתחת. כל שחקן, כמו כל אדם יודע "ללבוש ולפשוט פנים", ליצור דמויות שונות כיד הדמיון הטובה עליו. הפועל "להמציא" באנגלית הוא "TO MAKE UP" – וזוהי המילה לאיפור בכלל – ולאותו קרם שמורחים להסוואת כל מיני פגמים... ויש גם ביטוי נחמד שאומר: "מה שלא עושה הטבע, עושה הצבע" (וגם הוא לא תמיד מצליח...) השם העברי "איפור" מחזיר אותנו לעניין ה"עבודה בעיניים". הוא בא מהשם "אפר" שפירושו: כיסוי עיניים... מעין מסכה שאפשר היה לראות בנשפי המסכות של האצילים והנסיכות. ה"מסכה" וה"נסיך" נגזרו משורש עברי אחר. כשם שהמשיח (זה שאמר שלא יבוא ואפילו לא יטלפן) הוא זה שמשחו אותו בשמן, כך הנסיך הוא זה שנסכו עליו נוזלים למיניהם (האם אפשרלהמשיך ולומר ש"יאצק" הוא זה ש"יצקו עליו???) המסכה שלנו הושאלה לשפות רבות, והמוכרת ביותר היא האנגלית שם הפכה ל-MASK ועוד משהו קטן שקשור לחג הממשמש (את מי?) ובא... מה הקשר בין להתבשם ולהתבסם? או... יפהפייה אחת בשם "אסתר" בילתה שנה שלמה בתוך שמן המור ובבשמים ותמרוקים... רוצה לומר, שכדי למצוא חן בעיני מלך שאוהב להתבסם (עד דלא ידע...) רצוי לאישה להתבשם. כמו שיש משקראות משכרים, יש גם ריחות משכרים – העניין הוא שבשמים יכולים להיות גם ריחות משקרים... ו...אחרונה... גם את הבושם לקחו מאיתנו כמה שפות ומי שרואה על השמפו או על שפופרת הקרןם את המילה: "BALSAM" -שיידע לו שזהו הבושם (והל' השתרבבה לה... בגניבה) פעם בשנה... בכף לעבוד על כולם בעיניים, לשים מסכה, להיות מי בא לך... בשאר הימים – זו צביעות...
על הטבע, הצבע והצביעות – לכבוד פורים כאשר המסך עולה, נכנס לבמה השחקן. על פניו איפור כבד או מסכה – פניו אינן שלו. לבוש בגדים לא לו, אינו מדבר בקולו, יוכל לשכנע אותך שכן – גם אם יחשוב שלא. על בימת התיאטרון – משחק. על במת החיים – קוראים לזה צביעות. צביעות היא ההפך מהמצב הטבעי, מן האמת העירומה, שעליה נאמר "בלי כחל ושרק" (=בלי צבעים וקשקושים) כחל היא אבקה כחולה שהיו הנשים מורחות על ריסי עיניהן בעזרת מכחול, ושרק הוא צבע אדום שנהגו לאפר בו את הלחיים או את השפתיים (היום סתם "אודם" או ליפסטיק = מקל שפתיים) באבקת הכחל השתמשו גם לצורכי רפואה. פעם היו הנשים שמות פניהם גם ב"פוך" וביוונית FHYKOS – שפירושו – צבע, ומכאן קיבלנו את המילה המתארת גברת מגונדרת ומאופרת בכבדות – מפורכסת. אישה כזאת שמורחת על עצמה צבעים בשפע מצטיירת בדמיוננו כ"זולה" כמו ציור "קיטש". בגרמנית – קיטש = למרוח. מריחה היא פעולה שעושים בידיים, אך היא גם "עבודה בעיניים". מריחה היא ההסוואה למשהו האמיתי, לשכבה שמתחת. כל שחקן, כמו כל אדם יודע "ללבוש ולפשוט פנים", ליצור דמויות שונות כיד הדמיון הטובה עליו. הפועל "להמציא" באנגלית הוא "TO MAKE UP" – וזוהי המילה לאיפור בכלל – ולאותו קרם שמורחים להסוואת כל מיני פגמים... ויש גם ביטוי נחמד שאומר: "מה שלא עושה הטבע, עושה הצבע" (וגם הוא לא תמיד מצליח...) השם העברי "איפור" מחזיר אותנו לעניין ה"עבודה בעיניים". הוא בא מהשם "אפר" שפירושו: כיסוי עיניים... מעין מסכה שאפשר היה לראות בנשפי המסכות של האצילים והנסיכות. ה"מסכה" וה"נסיך" נגזרו משורש עברי אחר. כשם שהמשיח (זה שאמר שלא יבוא ואפילו לא יטלפן) הוא זה שמשחו אותו בשמן, כך הנסיך הוא זה שנסכו עליו נוזלים למיניהם (האם אפשרלהמשיך ולומר ש"יאצק" הוא זה ש"יצקו עליו???) המסכה שלנו הושאלה לשפות רבות, והמוכרת ביותר היא האנגלית שם הפכה ל-MASK ועוד משהו קטן שקשור לחג הממשמש (את מי?) ובא... מה הקשר בין להתבשם ולהתבסם? או... יפהפייה אחת בשם "אסתר" בילתה שנה שלמה בתוך שמן המור ובבשמים ותמרוקים... רוצה לומר, שכדי למצוא חן בעיני מלך שאוהב להתבסם (עד דלא ידע...) רצוי לאישה להתבשם. כמו שיש משקראות משכרים, יש גם ריחות משכרים – העניין הוא שבשמים יכולים להיות גם ריחות משקרים... ו...אחרונה... גם את הבושם לקחו מאיתנו כמה שפות ומי שרואה על השמפו או על שפופרת הקרןם את המילה: "BALSAM" -שיידע לו שזהו הבושם (והל' השתרבבה לה... בגניבה) פעם בשנה... בכף לעבוד על כולם בעיניים, לשים מסכה, להיות מי בא לך... בשאר הימים – זו צביעות...
