שלום לכם , אתם עסוקים בפורים ואני עסוקה

[אמא לבוגרים]

מה קורה ?

איך הבת ?

 

[אמא לבוגרים]

יופי.

מעניין, תקבלו במתנה אחרי ההמתנה

. תודה לך.תיהני מהנכדה ומהילדים.

 

[אללת האור]

את מי שאלת ?

 

[אללת האור]

שלום לכם , אתם עסוקים בפורים ואני עסוקה

ביומיום. אשתף אתכם, הייתי עסוקה בקנית דירה לבתי. יש מלא מחשבות, האם לא שילמתי יותר מדי ? הדירה היא לא חדשה בפ"ת. התרוקנו בעקבות הרכישה מכל החסכונות שלנו. יש המון כאב ראש מאחורי השמחה. האם צריך לעזור לילדים בלי גבול ? איזה שיר יעשה לי השכחה של המחשבות, שבחלקן הן טובות כי ברוך השם זכיתי לאפשרות, חלקן הם קשות, האם עשינו את הדבר הנכון ? יש מקום לגילוי כזה פה בפורום. מעניינת אותי דעתכם.

 

[אללת האור]

שאלתי נבעה מתוך שבא לי לשתף, ולשמוע מה דעתכם.

 

[אמא לבוגרים]

שאלתי את אור

להודעתך הגבתי למעלה.

 

[אריאלז]

בוקר טוב לך אללת האור ולכל יושבי הפורום

למרות שאינני פעיל בפורום, אני בהחלט קורא פסיבי, אבל שאלתך עוררה בי את הרצון לענות לך מכיוון שרובינו ככולנו הורים לילדים, ומתחבטים בשאלות שלך, ואני חושב שלמרות שהוא נדון לא מעט בפורומים כאלה ואחרים, הדיון ראוי בהחלט. קודם כל שתהנה בתך מדירתה החדשה. ומאחר והעיסקה כבר נעשתה, מה הטעם להתחבט באם שילמתם יותר מדי. אומר לך משהו, נראה לי שהישראלים, יעשו מחקרי שווקים על כל קניית טלויזיה/מקרר/מכונית/מחשב, אבל בהליכתם לקניית דירה שהיא למעשה הרכישה הגדולה והמשעבדת ביותר בחייהם , יעשו זאת די כלאחר יד. מי שיכול היה באמת לעזור לכם היה שמאי מקרקעין שהיה יכול לבדוק לכם אם המחיר שאתם משלמים סביר או מופרז הכל בהתאם לטיב הסביבה, גיל הבית וכו'. ומאחר והמעשה כבר נעשה, הרי למה לבכות על חלב שנשפך? . השורה שהכי מדאיגה במכתבך, היא שרוקנתם את כל חסכונותיכם עבור רכישת הדירה לבת. אינני יודע אם מעבר לשמחת הנתינה, עשיתם באמת את הדבר הנכון , לא סיפרת מה גילכם, ומה גילה של הבת, ומעבר לזה אני תוהה הכיצד נתנה לכם לרוקן את כל חסכונותיכם בעבור קניית דירה בעבורה, ומה יקרה לכם ביום סגריר חס וחלילה? ומה היה קורה, אם בתכם היתה עוברת לגור בשכ"ד ? אם את טוענת שברוך השם שזכית לאפשרות, הכיצד זה רוקנת את חסכונותיך, ריקון חסכונות אינו אפשרות גברתי, ריקון חסכונות מלמד שהאפשרות לקנות דירה לבתך אינה כל כך אפשרות ומעמיד אותך תלויה אם חס וחלילה יקרה משהו בחסדי בתך או בחסדי ילדיך, מה שאינו חכם במיוחד אפילו יהיו אלה הילדים הנפלאים ביותר. אבל מה בעצם את מבקשת עכשיו, עצה בדיעבד? נראה לי שלו היית מגיעה לפני מעשה, עם שאלה כזו ומציינת שקנייה זו תרוקן אותך מחסכונותיך, נראה לי שרוב יושבי הפורום, היו מצטרפים לדעתי שהמעשה שגוי. ובאשר האם צריך לעזור לילדים בלי גבול, גברתי היקרה כל דבר צריך להיעשות עם גבולות, גם ילדים צריכים להבין שכדי להגיע למשהו צריך להזיע ולעבוד קשה, אין דברים הבאים בקלי קלוטו, כאשר אתה מרגיל את ילדיך לקבל דברים בקלות ובלי גבולות, אתה מגדל ילדים מפונקים, עצלנים, פזרנים שאינם יודעים להעריך דברים. ילדים צריכים להבין שאחרי כך וכך שנים של גידולם, מגיע תור ההורים להתחיל להיהנות מפירות עבודתם וזיעת כפיהם. גם אם להורים יש אפשרויות כלכליות לעזרה, צריך לעזור אבל בהחלט צריך גם עם גבולות.

 

[אללת האור]

אליארז, נפלא שעניתה לי , שמחתי שמישהו

התיחס. ובכן החסכונות הנזילים שלנו התרוקנו. ברוך השם יש לי נכסים שהם מניבים כל חודש. בשביל למלא את הכוס צריך לפעמים לרוקן אותה. הדירה נשארת על השם שלנו, כך שעדיין זה נכס שלנו. כל הילדים שלי הזיעו, אך אני חושבת שאם אפשר לעזור אז למה לא ? אתה צודק לגבי הילדים של היום שהם פרזיטים, בתי גרה שנים בדירה שכורה, אני חושבת שבמקום שהבנק או הבורסה יתלקקו מהכסף הזמין שלי עדיף שהילדים שלי יהנו. אני מאוד שמחתי לשמוע עוד דעה. יש משפט שאומר שאם הורה נותן לילד דג, יש לילד מה לאכול לארוחה, ואם נותנים לו חכה, הוא יוכל כל חיו לאכול, כי ילמד לדוג דגים..

 

[אריאלז]

אללת האור - לפעמים כשמעלים שאלה לאור

ורוצים תשובה שתהיה תואמת לשאלה, הרי שצריכים לציין את כל הפרטים גם הקטנים שיעמדו לרשות המשיב. לו היית מציינת את מה שציינת בתשובתך, ברור שתשובתי היתה תואמת את דברי חברי שלמטה. מקריאת מכתבך הבנתי, כאילו קניתם את דירת בתכם ורוקנתם את חסכונותיכם עד תומם, מבלי לדעת שיש לכם עוד מקורות הכנסה. הרי זה משנה את כל התמונה כולה. וכן, אם יש מספיק גם לשעת סגריר. הרי אפשר לעזור לילדינו כפי יכולתנו למה לא? ואם כך נראה המצב, למה בכלל התעוררו אצלך הספיקות והשאלות?

 

[אריאלז]

הוספתי גם מאמר שאולי יעניין אתכם על הנושא

 

[תפו ופוזה]

קראתי, הדפסתי ואני שומרת ליום סגריר..........

אתן גם לבעלי לקרא...........

 

[אמא לבוגרים]

אפשר לעסוק בו זמנית

גם בחג וגם בחול

ולגבי שאלתך. יש גישות שונות במתן עזרה לילדים בבגרותם. ואת מתייחסת לעזרה כלכלית. גישתנו (שלי ושל בעלי) היא לעזור לילדינו במידת אפשריותינו הכלכליות מבלי לפגוע בעצמנו. כלומר, אם גישתנו היא שעלינו לחסוך ל"זקנתנו" או אם אנחנו נוהגים לצאת לחופשה שנתית בחו"ל, העזרה תהיה המעבר לכך. גישתנו היא גישת הורינו. גם היום כשאנו בעצמנו הורים לבוגרים (ואחת נשואה), הורינו תומכים בנו. גישתם לטעמי בריאה ואומרת לתת לילדים ולראות אותם מאושרים ויותר מסודרים ולא לשמור הכל לירושות למיניהם.

 

[אטי יעקובסון1]

על הנעישה צריך רק לברך שיהיה בשעה טובה

לוא היית שו אלת את דעתי לפני המעשה הייתי משיבה את שיקול דעתי בשמחה אבל בדיעבד בשביל מה ?

 

[אללת האור]

אתי, דווקא מעניינת אותי דעתך !

את יכולה לכתוב לי גם במסר. אנחנו רק בשלב זכרון דברים, כך שהכל עוד יכל להשתנות, הן מבחינתנו והן מבחינת המוכר. חוץ מזה דעתך יכולה להיכתב לי במסר אם את לא רוצה שכולם ידעו. "מכל מלמדי השכלתי". בור טוב ויום נאה לכולם.

 

[ה ר מ י נ ה]

בנושא של עזרה לילדים יש לי הרבה מה לומר,

אבל, נעתקו המלים מפי כשאני רואה שאת מתכוונת לקבוע את המהלכים שלך בענינים כל כך משמעותיים עבורך על פי "משאל" מזדמן במקום שאינך מכירה איש מהכותבים, עד כדי ביטול עיסקה לקניית דירה.כל הכותבים כאן הם אנשים ראויים, ודעתם נכתבת ברצינות ומתוך כוונה לעזור, אבל, איך את יכולה להסתמך על כך בהחלטה כל כך רצינית וגורלית לעתידכם ולעתיד בתך, זאת לא אבין. האמירה הזאת שלי מתייחסת בכלל לגל הגדול המציף אותנו של נותני עצות ברדיו ובטלפון. כשאני שומעת באילו בעיות רציניות אנשים פונים ומצפים לפתרונות קסם, אני נחרדת. אני רק מקווה שמקבלי החלטות לגורל כולנו עושים עבודת בדיקה קצת יותר מעמיקה ואחראית. ולגופו של ענין. את צריכה לשבת בבית, עם נייר ועט, ולהכין שני טורים של "בעד" ו"נגד" רכישת הדירה. לסכם את הנתונים ואז להחליט, כי רק את יודעת בדיוק את כל הנתונים, כלכליים וריגשיים.

 

[אללת האור]

הרי מובן מאליו הרמינה שבסוף

נעשה את מה שמתאים לנו, אך ורק לנו ! אך כפי שאמרתי "מכל מלמדי השכלתי" , אני מאוד אוהבת להשתמש בידע שיש לאחרים ובעצותיהם. המחליטים בסוף זה אנחנו. אתן לך דוגמא. באה אלי מישהי שהכרתי וסיפרה לי שהיא ובעלה התחלפו עם חמותה בבתים הם קבלו את הוילה של חמותה וחמותה עברה לדירה שלהם. שאלתי אותה אם רשום באיזה מקום שהוילה עוברת לרשותם, אז היא אמרה לי שלא, מה חמותי תזרוק אותנו מהבית ? אמרתי לה שאין לדעת אף פעם מה יקרה ושלפחות תסדיר צוואה עם בעלה. אז היא אמרה מה אנחנו עוד לא בני 60 מה בוער לעשות צוואה. לפני חודשיים בעלה קיבל ארוע ומת מיד, והוא עוד לא בן 60, כבר בשבעה הסבתא אמרה לנכדים שהיא מעבירה להם את הוילה לאחר מותה כי האם לא צריכה בית כזה גדול, והחברה היא לא היורשת של הבית כי ירושה עוברת רק לילדים או לנכדים. אילו היתה מקשיבה למה שהציעו לה היתה היום במצב אחר.

 

[פאבוריטה]

דרך אגב אללת האור, דינו של זיכרון דברים כדין

חוזה. ורשאי המוכר יהיה לתבוע אותך בגין הפרת חוזה, או בחוסר תום לב. מן הראוי שתתייעצי עם עורך דין מומחה בנושא.!!!!! עורך דין רציני שמומחה בדיני מקרקעין , היה אוסר עליך לחתום על כל מסמך שהוא כולל זיכרון דברים, לפני שבדק את מצבה של הדירה בלשכת רישום המקרקעין, ובכלל.

 

[אללת האור]

מפה לשם ומשם לפה לא נעשה כלום בינתיים.

נכנס גורם בלתי צפוי והכל בהמתנה. תודה רבה למשתפים.