שלום לכם. אני ממש צריך את העזרה

montu

New member
שלום לכם. אני ממש צריך את העזרה

שלכם. יש לי ריבים אינסופיים עם ההורים שלי, במיוחד עם אבי. אני תלמיד מצטיין ולכן כמעט כל החברים שלי מנצלים אותי ורק בגלל זה הם חברים שלי, מהסיבה הזאת גם רבתי עם 2 החברים הכי טובים שלי... ככה חשבתי. אני כבר בערך חצי שנה לא מדבר איתם. אין לי מזל עם בנות. הן אף פעם לא שמות עלי והחברה היחידה שהייתה לי לא הייתה באמת חברה אמיתית. הן לא שמות עליי למרות שאני כל כך אוהב אותן. הערב רבתי עם ההורים שלי וממש אמרתי להם שאני שונא אותם. אבל זה ממש לא נכון- הם הורים נפלאים ואני אוהב אותם אבל בזמן האחרון אני לא מסתדר איתם וקשה לי לחיות איתם. מה אני יכול לעשות בשביל להתעודד קצת ולא להיות בדיכאון כזה? אני באמת צריך את העזרה שלכם.
 

גרא.

New member
montu,כדאי שתדע, שמה שעובר עליך

קורה כמעט בדיוק בכל בית בו יש נער או נערה מתבגרים. אתה בתחילת גיל ההתבגרות,אתה חש מן הסתם שינויים גופניים, הרגשות שלך כלפי הוריך, הופכים להיות דו ערכיים, כפי שאתה אומר, אתה שונא ואוהב אותם בו זמנית...קגוצת בני הגיל שלך,בשכבה, וחברים קרובים, הופכים להיות מאד משמעותיים בעינייך, אבך כיוון שהם עוברים תהליכים התפתחותיים ממש כמוך,סביר שיהיו חילוקי דעות, חוסר הסכמה..וברוגזים..בנות לא שמות לב אליך..כי בנות בגילך, בדרך כלל הרבה יותר בוגרות רגשית ממך, ואל תעלב אם אומר לך שמרביתן רואות בך עדיין תינוק, כשנטיית ליבן היא להכיר בנים יותר בוגרים בגיל..זה שעכשיו אתה לא מסתדר איתן,ינו אומר שעוד מעט קט, כשתתבגר מעט, אולי תגבה תראה יותר גברי...מבטיח לך, שלא תשאר לבד..כל מה שאתה צריך, זה רק להבין את התהליכים..והמון סבלנות. מציע לך לקרוא את ספרו של אבנר זיו "ההתבגרות".
 
למעלה