שלום לכולן חדשה ואשמח לקצת עזרה..

[עלמה ולמה2]

שלום לכולן חדשה ואשמח לקצת עזרה..

אני נשואה פלוס בן שנתיים וחצי ובהריון. לפני כמה חודשים התחלתי עם תזונה טבעונית לי ולבן שלי. בעלי בראש אחר לגמרי משלי וכמובן שהוא מושפע מאמא שלו שכעסה עלי מאוד שנודע לה אילו מאכלים אני הולכת למנוע מהנכד שלה. לאמא שלו יש דעה נחרצת לגבי כל נושא, כמובן שהיא יודעת הכי טוב ואני צריכה ללכת אחר העיצות שלה. היא מתערבת יותר מידי בגידול של הבן שלי. באחת הפעמים כשהיא שמרה עליו והוא היה עם שיעול היא לקחה אותו לרופא, ללא ידיעתי!! וכמובן שטרחה לספר לי כמה הרופא לא היה מרוצה מהשיעול ונתן להם מרשם לתרופה. אני לא יודעת מה יהיה בפעם הבאה שהיא תשמור עליו.. אתמול היא שלחה את הבת שלה להביא לנו פשטידת לזניה מפוצצת במוצרי חלב, שהיא רק ל"בעלי".. בקיצור, אני לא אלאה אתכם עוד בדברים, אני פשוט כועסת עליה וחסרת ביטחון מולה. אני בטוחה בצדקת דרכי, וגם אם לא, זכותי לגדל את הבן שלי איך שאני רוצה, נכון? היא לא קשורה לדרך שבה אני אלד, באם אני אחסן את ילדיי או לא ומה אני אכניס להם לפה.. האם גם אתם התמודדתם עם תגובות לא תומכות של הסביבה? עם כפייה לשנות את העקרונות שלכם? אני באמת לא יודעת איך לדבר איתה, אשמח לכל תובנה או עיצה.. תודה

 

[מיכצוקית]

הנקודה המשמעותית

בעיני היא זאת שכמו שכתבת, את חסרת ביטחון מולה. ולגבי זה יש לי 3 הצעות- גבולות גבולות גבולות !!!! שווה שיחה עם בעלך על המקום של אמא שלו במשפחה שלכם. זה בכלל לא קשור לאוכל בריא או לא, זה קשור לזה שאתם, זוג, הורים, ומשפחה- בפני עצמכם! יש לי עוד כמה דברים לכתוב אבל אני אעבור למסר.

 

[פייפר מארו]

ומה בעלך חושב על העניין?

באופן כללי גם אני חושבת שצריך להציב גבולות, אבל מצד שני לזכור שמדובר גם בנכד שלה, ויכול להיות שחלק מהדברים לא נעשים מרוע אלא מחוסר הבנה של איפה עובר הגבול.. למשל, לקחת לרופא בלי ידיעת ההורים נשמע לי לגמרי כמו חציית קו אדום. לעומת זאת לשלוח לבן שלה לזניה, בהנחה שהו לא חלק מהתזונה הטבעונית בבית (כי את אומרת שהתחלת תזונה טבעונית לך ולבן שלך) זה לא נשמע לי רע.. ובעיקר, צריך בעיני לזכור שלילד שלך יש 2 הורים. מה אבא שלו חושב על התזונה של הבן שלכם, על החיסונים, ועל ההתנהלות של אמא שלו?

 

[עלמה ולמה2]

את צודקת שיש שני הורים..

ואני מאוד מנסה להתחשב בבעלי. לא כפיתי עליו שומדבר מהעקרונות שלי.. לגבי אמא שלו זה סיפור אחר. הוא מאוד קטן לידה וקצת מפחד ממנה, היא אישה עם דעות מאוד נחרצות ואוי למי שלא יסכים איתה... ואני בטוחה שזה מאוד משפיע עליו, הרבה פעמים הוא חזר מאמא שלו כועס עלי. לפי דעתה אם אני לא מכניסה לתפריט של הבן שלי בשר ודגים אני עושה לו עוול, ואם אני לא לוקחת אותו לרופא ברגע שיש קצת נזלת אז אני אמא לא טובה.. אנחנו נשואים כמעט 4 שנים ואני יודעת שהבעיה המרכזית היא לא חמותי, זה בעלי שנותן לה יותר מידי מקום להתערב, גם איפה שלא צריך. עם זה אני לא יודעת מה עושים...

 

[צימעס]

יעוץ זוגי?

בעקבותיו, אני מניחה - טיפול אישי לבעלך, שמטרתו חיתוך חבל הטבור (אומרים להשאיר כמה דקות, לא שלושים שנה!) סליחה על הבוטות, כן? כל הצעה שניתן לך למה להגיד, איך להגיד, איך להרגיש וכו' וכו', לא יעזרו, אם בשורה התחתונה אחת לאיזה זמן את חוטפת מבעלך ביקורת שאינה שלו. (דעות שלו ששונות משלך זה סבבה. מוצאים פתרון. אבל זה לא המצב.)

 

[oggi2]

בעיני יש שתי נקודות בעיתיות

אחת זה הגבולות מול הסבתא, אבל זה גם קשור לשנייה- מה העמדה של בעלך? עם כל הרצון הטוב, גם לו יש זכות להביע דיעה. אמא שלו לא קשורה לכל מה שאמרת, הוא כן (טוב, חוץ מאולי איך תלדי). קודם כדאי לגבש עמדה משותפת גם אם זה אומר להתפשר על שלך, וזה מה שיקל בעמדה ולהציב לסבתא גבולות. לקחת לרופא- ממש ממש לא (אלא אם היה מדובר במקרה חירום ח"וח). אוכל- את זה אתם תקבעו, אבל קחי בחשבון שאצל הסבתא הוא לא יאכל 100% כמו בבית, אני מכירה את זה כי גם אנחנו שם (גם עם בת שנתיים++ ובהריון..) הבנזוג שלי פחות קיצוני ממני, ואני לא טבעונית, כן צמחונית אבל בשלב זה התפשרנו שהילדה תאכל בשר עד שתחליט אחרת, וגם זה- לא כל בשר. אבל העמדה שלנו מול ההורים שלו מאוחדת (וגם הם מאוד מעוניינים להאכיל אותה..) בהצלחה!

 

[עלמה ולמה2]

זה נכון מאוד מה שאת אומרת

לדעתי חינוך מתחיל ומסתיים שעמדה מגובשת של ההורים. הבעיה שגם כשאני חושבת שהגענו לפשרה, אמא שלו יכולה לזרוק הערה קטנה על דרך החיים שלי וישר הוא יתקוף אותי שוב. להכינס בינו לבין אמא שלו אני לא יכולה, יש משהו אחר?

 

[oggi2]

שאלה טובה..

אצלנו הבעייה לא מגיעה למימדים כאלו, כן צריך מדי פעם שוב לגבש עמדות ביחד, וכן להעיר שוב ולתת תזכורות לסבתא, אבל לא ככה. אולי אחרי שתגבשו מצד אחד עמדה משותפת, שמין הסתם תהיה אחרי פשרות שלך (כי כמו שאמר לי בנזוגי- קצת קשה לו להתעקש על דברים שהוא לא מאמין בהם, למרות שבגדול הוא תומך בגישה שלי) תתפסי את הסבתא לשיחה תגייסי אסרטביות ותבהירי לה שאתם זוג, וההורים של הילד הזה וזה שבדרך, שהיא צריכה לכבד את ההחלטות שלכם כהורים והיא לא יכולה להכנס ולגרום לכם למריבות גם לטובת הקשר בינכן (גם אם את לא מתכוונת לזה

)? כי כרגע זה נשמע שהיא נכנסת בינכם. תגיעי עם עצמך ובנזוגך להחלטה מה כן מותר לילד, מה מותר לו אצל הסבתא ומה הגבולות הברורים שלה. שוב, היינו שם כמה וכמה פעמים, אבל גם אם בנזוגי טוען שאני עדיין קיצונית מדי, אני עשיתי וכנראה גם אעשה פשרות... לגבי הצמחונות- אני עם ג'ון. אני חושבת שזו החלטה שילד צריך להגיע אליה מעצמו כדי שהיא תהיה חזקה בו (אלא אם כן ממש מדובר בבית צמחוני מובהק ששני ההורים מאמינים בזה) אני צמחונית מגיל ילדות ממש, בבית של קרניבורים מובהקים (ארגנטינאים..) וברגע שבתי תשאל ותרצה לעשות את ההחלטה הזו, אני אהיה מאוד שמחה ואתמוך, בינתיים אני מנסה להיות סבלנית ולקבל את זה שהיא אוכלת בשר (ובהנאה

)

 

[big lul]

את זאת שמחליטה איך לגדל את ילדייך

אבל אי אפשר להגיד על סבתא שהיא לא קשורה, היא סבתא של הילד ואני מתארת לעצמי שגם את רוצה שיהיה לה קשר טוב אתו. מכאן מתחילה דרך לא פשוטה של מציאת איזון בין לתת לה להיות מעורבת בחי הילד לבין לשים גבולות. אני מאוד מכירה את המקום ועובדת על זה... אחרי 4 שנים אני יכולה להגיד שיש שיפור. הביטחון שלי עלה ובמקביל הם הורידו קצת פרופיל. עדיין הם מאוד לא מרוצים וחושבים שהילדים בחסכים - לא אוכלים, לא הולכים לרופא וכו' (וזה לא משנה שהם מגיעים לרופא על כל פיפס כי הוא 3 דקות הליכה מהבית). אני משתדלת להגיד להם מה אני כן רוצה ולא מה אני לא רוצה. למשל משבחת את הסבתא על מאכלים בייתיים שהיא מכינה לילדה, אפילו אם הם לא מה שאני הייתי בוחרת להגיש בבית. במקביל אני מאוד ברורה לגבי זה שאני לא רוצה שהם יתנו לה ממתקים קנויים. עדיין יש תקריות ואני מתאפקת כי חשוב לי שהם יהיו אתה בקשר טוב. למשל, אני מעודדת שיקחו אותה לימי כייף, אז הדודה לקחה אותה ליום כייף בחיפה (שהיה באמת כייף) וקנתה לה ארוחת צהריים במקדונלדס, כשהיא יודעת בדיוק כמה אנחנו מתנגדים לזה. בחרתי לא להגיב על זה בכלל. האמת שחלק מזה זה לעשות לנו דוקא ואז אין טעם להגיב, אבל אני חושבת לפעמים שזו הדרך שהם מכירים לפנק ילדים ואם אני לוקחת להם את זה הם נשארים קצת חסרי אונים ואז הם כועסים עלינו יותר. בכלל הרבה מהדברים שהם מתנגחים אתנו זה באמת בגלל שהם דואגים לילדים (המסכנים...) וברגע שהבנתי את זה אני הרבה פחות כועסת ויותר מבינה. יצא לי ארוך, מקווה שברור מה התכוונתי.

 

[עלמה ולמה2]

הבנתי למה התכוונת, ועוד שאלה..

דיברתם עם הילדים על העמדות שלכם? למה אתם לא רוצים שהם יאכלו דברים מסויימים? מה אני עושה במצב שיש מוס ביתי שהכינו עם ביצים חיות (משהו שאני מתנגדת שהבן שלי יאכל) והוא צורח נורא שהוא רוצה את זה, והסבתא בצד השני אומרת לי "תיתני, מגיע לו לפעמים" האם לנסות לדבר איתה? עם הבן שלי שזה לא מתאים לנו? אני די מרגישה עם זה לבד בארוחות עם חמותי, כי בעלי לא מתנגד לשומדבר שהבן שלנו יכניס לפה וגם הסבתא מאוד רוצה לפנק.. איך יוצרים מצב שהילדים יודעים מה כדאי ומה לא? מצטערת אם בילבלתי אותך יותר מידי.. תודה על התשובות!

 

[big lul]

זה לא פשוט בכלל

ביחוד אם אין לך תמיכה של הבעל. אני לא יודעת מה הייתי עושה אצל ההורים שלו אם הוא לא היה עומד מאחורי, כי הלחץ שם גדול בעניין האוכל ועם ילדה צורחת שהיא רוצה מהצד השני זה אתגר לא קל. אז אני חוזרת ואומרת לאמא שלו בצורה ברורה מה אני רוצה ומה לא, וגם מוסיפה דברים שאני יודעת שידברו אליהם, כמו שבביצים ובעוף שלא בושלו היטב יש חידקים מסוכנים וגם שפעת העופות עוברת דרך ביצים מבושלות... תגידי לה איזה דבר מתוק את כן רוצה שהיא תכין לו ואז גם יש משהו אחר להציע כשהוא בוכה. לגבי ההסברים, הוא עוד קטן, אבל אנחנו אומרים לה שיש בזה חומרים לא טובים וככל שהיא גדלה מפרטים יותר. עכשיו הוספתי שיש חומרים שמחזקים אותנו ושיש חומרים שהם רק טעימים ויש כאלה שהם גם טעימים וגם מחזקים. סוכר למשל, שהיא מאוד אוהבת, היא יודעת שהכי טוב לאכול רק קצת בשביל כי זה טעים אבל לא מחזק. הדרך עוד ארוכה ואני חושבת שהכי חשוב בסופו של דבר זה מהמ מתרגלים לראות שאוכלים בבית. נחכה לגיל 20 ונראה איזה פירות נקצור...

 

[kanga]

אהבתי את הגישה של טעים ומחזק ../images/Emo13.gif

אצלנו זה יותר סביב הבריאות אבל הגישה שלך נראית לי בריאה יותר

 

[big lul]

את לא מתארת לעצמך כמה מחשבה אני משקיעה

בדברים האלה

 

[שולה והעוגיות]

ברוכה הבאה!

אני אישית לא קיצונית ומאפשרת לילדים שלי לעשות דברים אצל סבא וסבתא במינון שאני לא מאפשרת בבית ולכן יש לי פחות תקלים עם הסבים. עם חמותי יש לי יחסים נהדרים ואם אנחנו לא מסכימות אנחנו מדברות , לא תמיד מגיעות למסקנה זהה אבל אני תמיד אומרת שאבדוק ואחשוב שוב על מה שאמרה. עם השנים היא הצטרפה לצד שלי בהרבה דברים ולפעמים מרצה לגיסתי (הבת שלה) שתנהג כמוני... אמא שלי היא אגוז קשה והיא פשוט לא מקשיבה לאף אחד אז אותה אני מחזיקה קצר יותר ואם היא מגזימה אני מציבה גבולות ברורים. משהו שכתבת מייד זינק לי לעיניים - את מרגישה חסרת בטחון מולה. אולי זה שורש הבעיה. אולי את נותנת לה יותר מידי השפעה עלייך כי את לא בטוחה בעצמך? תבדקי עם עצמך במה את לא בטוחה מולה ולמה. זה שהיא אולי אשה חזקה שמשפיעה לא אומר שאת צריכה להרגיש שהאמונה שלך בדרכך לא נכונה... זה שהיא מעצבנת אותך - מציעה לך להגיע למצב של חברות איתה ולפעות איתה למען מטרה משותפת - בעלך ובנך. תעזבי את העצבים בצד.

 

[עלמה ולמה2]

החוסר ביטחון שלי מולה נובע מזה

שבעלי תמיד ינקוט יחד איתה באותה עמדה, הרבה פעמים גם אם זה נגדי. אני בטוחה שאם בעלי היה איתי, מנסה להסביר לי איך לדבר איתה שהיא תבין, או מנסה לדבר איתה שתבין שיש דעות גם מנוגדות לשלה, זה היה אחרת. כרגע אני נמצאת בעמדה שאם אני מרגישה שמשהו קטן היה לא במקום אין לי בעל להגיד לו את זה, שידבר איתה, ישתף איתי פעולה. אני לא רוצה להגיע לעצבים, היא סבתא מעולה, והבן שלי מת עליה, אני פשוט רוצה להרגיש ביטחון מולה גם אם בעלי לא בעמדה איתי. אני מאמינה לגמרי בדרכי, אני מקווה שעם הזמן נוכל למצוא את האיזון בינינו, והלוואי שיום אחד היא תגיד שהיא גם למדה ממני משהו

 

[john111]

החלטות על תזונה או חינוך ראוי שיתקבלו ביחד

ואין שום טעם להתחיל בתזונה טיבעונית כשהאבא מתנגד (וצריך את העזרה של אמא שלו בכדי להציג את דעתו). לבן שלך יהיו עוד המון שנים לעשות את הבחירות שלו לגבי תזונה. בינתיים כדאי להגיע לפשרות בענין. להחליט מה מאוד חשוב לך שהוא לא יוכל ומה חשוב לבעלך שהוא כן יוכל. הנזק שבשני הורים שכל אחד מושך לכיוון שלו גדול הרבה יותר מאשר הנזק באכילת בשר. אני גידלתי את הבת שלי כצימחונית אך רק מגיל שבו היא יכלה לבחור זאת בעצמה. לפני זה כשהיא ראתה בשר מחוץ לבית ורצתה לאכול לא מנעתי זאת ממנה. הגישה שלי היא שגם לילדים מגיע חופש בחירה והחלטות כמו להיות צימחוני או טביעוני ראוי שיעשו על ידם. בגיל ארבע או חמש היא התענינה למה אני לא אוכל בשר ולהמ אין בשר בבית וסיפרתי לה גירסה מאוד עדינה של הסיבות, מכאן הבחירה שלה לא לאכול בשר היתה שלה. גם היום היא לעיתים אוכלת בשר ואני אומר לה שזה בסדר גמור מבחינתי, ויש לה את החופש להחליט בנושא כל הזמן.

 

[אנטוניה40]

למה להרחיק עד החמות??

גם אמא שלי הרבה פעמים לא מסכימה עם הדרך שלי, עד כדי טענות על אדישות והזנחה מצידי... מצטרפת למה שנאמר פה. הקושי הוא בינך לבין בן הזוג, החמות היא רק טריגר. ובאשר לבדיקה אצל הרופא, הייתי מבררת מיהו, ניגשת אליו ונותנת לו באבי אבותיו על זה שהעז לבדוק ילד מבלי שאפוטרופוס חוקי (כלומר אחד ההורים) היה נוכח. יש חוק והוא עבר עליו, ולאחר מכן מיידעת את החמות בפרטי הפגישה, ובזאת שמה קץ לשיתוף הפעולה החתרני הזה...

 

[צימעס]

../images/Emo45.gif על הרופא

גם אני תהיתי איך זה ומה פתאום.

 

[שושונלה]

הממ... אצלנו זה לא קרה אבל אני חושבת שזה

כן קורה בצורה לא כל כך נדירה שסבתא לוקחת ילד לרופא - כמובן שבד"כ זה אחרי שהאמא או אבא ביקשו ממנה, אבל איך הרופא אמור לדעת את זה ? ורד

 

[צימעס]

רופא אמור להניח שילד בא עם הוריו.

מינימום-מינימום שיבקש לראות את הכרטיס של הילד, או הכרטיס המגנטי של אחד ההורים, כנוהל.