שלום לכולם

tomer1234

New member
שלום לכולם

שלום שמי תומר בן 32 (עוד מעט) שלשום נפרדתי מהחברה שלי היינו יחד 7 שנים האמת שכרגע אני לא כל כך מעכל את זה מרגיש עצב וגם קצת רווחה (נשמע מגעיל לא) לא עשיתי היום שום דבר סתם קראתי בפורמים. אז החלטתי להצטרף אשמח לשתף אתכם יותר מאחור מה קרה (אם זה יעניין מישהו) בכל אופן שלום לכולם
 

ren12

New member
אני מבינה איך אתה מרגיש

גם אני הייתי בסרט הזה לפני שנה אחרי קשר של 4 שנים ומגורים משותפים. נפרדנו בשלב שלכולם היה כבר ברור שאוטוטו יש חתונה [ולא שכולם אהבו את זה]. ואז החלטנו שאנחנו לא באותו הראש. נכון,היה קשה לשנינו כי כן אהבנו ואפילו מאוד, מאוד פחדנו גם מאיך תגיב הסביבה ,אפילו היו ענינים לוגיסטים שהיתה בעייה לסיים .זה היה ממש כמו גירושים. אבל עברנו את זה-כל אחד בדרך שלו והיום אנחנו חברים ממש טובים ומספרים הכל אחד לשני וזה יתרון כי בסה"כ אין כמו להתיעץ עם מישהו שמכיר את כל הצדדים שלך כל כך טוב והוא אוביקטיבי, אין ביננו שום מבוכה שאנחנו נפגשים ואפילו היום ישבנו לקפה והתייעצתי איתו על משהו שקרה לי בסופ"ש שבגללו גם אני לא עשיתי כלום בשבת כי הייתי מוטרדת והוא יעץ לי מה שרציתי לשמוע. אין לזה כל כך קשר למה שסיפרת אבל זו היתה דוגמא לכך שעם הזמן גם הכאב עובר ואתה מבין שכנראה היתה סיבה טובה לצעד הזה וזה גורם לך להשלים עם זה. נכון ,כל אחד עם הסיפור שלו יש פרידות כואבות יותר או פחות אבל לכל אחד זה כואב. אני לא יודעת מה הסיבה ואני בטוחה שאתה אוהב אותה ומאוד מבואס ואני מקווה שתתגבר. החיים ממשיכים , קשה להתרגל למצב החדש אבל אם זה קרה אז קרה וצריך להמשיך הלאה .
 

tomer1234

New member
מקווה שאת צודקת

נפדרדנו בצורה יפה. עד כמה שתיאור יפה הולם את המצב שהיה. אף אחד לא יודע עדיין על הפרידה וזו בעייה. אמא שלי מאד מאד קשורה אליה ואני חושב שהיה תהיה ממש באבל על הפרידה (ואני לא מגזים כשאני עושה שימוש במונח הזה). בקשר לכך שאת נפגשת עם החבר לשעבר שלך. אני מתאר לעצמי שאנחנו יכולים להמשיך להיפגש ולהמשיך להיות ידידים. זה ניראה אפילו כדאי. הרי, לדבר עם מישהי שהכירה אותי 7 שנים- זה נותן תחושת ביטחון של עוגן, אפילו אם העוגן רעוע. אבל אני לא חושב שזה נכון לגבי. לפחות לא בתקופה הקרובה. צריך לנסות להתמודד עם המצב החדש, ואם אדבר איתה, ארגיש שמבחינה נפשית אני חוזר אחורה. ועוד דבר, אצלי באיזשהו מקום נכבתה האהבה. אני חושב שאם הייתי אוהב אותה- הייתי נלחם על הקשר.
 

SuperStar666

New member
קצת מוזר

אין יותר אהבה מבחינתך? מוזר שאתה מבין את זה אחרי 7 שנים, לפני כן הכל היה בסדר? לא רצית להפרד ממנה כל ה7 שנים האלו?
 

tomer1234

New member
מוזר...

נורא קל לעשות מה שעשית. לשאול שאלות שמתוכן משתמשע שמה שקרה לי הוא מוזר. במבט שטחי זה באמת מוזר, אבל הדברים יותר מורכבים. החיים הם יותר מורכבים. משפט נדוש אבל נכון. ניראה לי שהאנשים בפורום יודעים את זה. אני בחור ששומר דברים בתוכי (למרות שאני בעניין הזה באמת מנסה להשתנה) ולכן לא נוח לי בשלב זה לשתף יותר. אז מבחינתי אם זה מוזר מנקודת הראות שלך, אז שיהיה כך.
 

SuperStar666

New member
אני אסביר למה מוזר לי...

אני הייתי בקשר של שנה וחצי בערך.. נפרדנו, כי לא אהבתי אותו יותר אחרי 8 חודשים בערך... פשוט הבנתי שהבן אדם לא יעשה אותי מאושרת לטווח ארוך, ולא ראיתי את עצמי חיה איתו בדירה אחת, וחולקת איתו את חיי. ומה שמוזר זה שהבנת את זה רק אחרי 7 שנים, זה לא מאוחר קצת? זה גם די עצוב לבזבז אפילו 5 שנים על קשר שאתה לא בטוח בו ב-100%.. - לפחות אני חושבת כך.
 

morin1983

New member
אני לא חושבת שזה מוזר בכלל

בניגוד לקשר של שנה וחצי קשר של שבע שנים זה נישואין בלי הנייר. גם אם אחרי 5 שנים הוא הבין שזה לא זה זה לא קל לפרק את החבילה יש כבר עוד המון אנשים שמעורבים ומצפים והוא מצידו ניסה להמשיך אולי ולזרום ולראות אולי תהיה איזו תפנית (וסליחה שאני נכנסת לנעלים שלך אבל ככה נראה לי ותקן אותי בשמחה אם אני טועה) וזה לא בזבוז אני בטוחה שהוא למד והפיק הרבה לקחים מהקשר הזה שהוא יוכל להביא לקשר הבא כמו לדוגמה מה שהוא אמר על כך שהוא סגור והוא עובד על זה :) איש איש ומניעיו הוא!
 

tomer1234

New member
אני לא רוצה

להרחיב את הדיון על עצמי. אבל אני רוצה להגיד משהו במישור העקרוני שאני מאמין בו. להניח הנחות בלתי מבוססות זו בין הטעויות הכי גדולות שאנשים עושים. אפילו אם הן מבוססות על ניסיון שלהם. אני לא אומר שצריך להיות טמבל ולא צריך ללמוד מניסיון, אבל צריך גם להיזהר לפני שממהרים להניח הנחות ולהסיק מסקנות. SuperStar666 עושה את זה בדיוק. מניחה מה קרה לי וגם קובעת שזה עצוב. אולי זו הסיבה שלא סיפרתי לאנשים שקרובים אלי. אין לי כוח שיתחלו להניח הנחות ויסקו מסקנות. במיוחד אם הן מוטעות. גם ככה האמת לא משהו.
 

BlackUnicorn

New member
אתה צודק לגמרי ואני מבינה אותך

אנשים נוטים לחשוב שהכל זה שחור ולבן, תהליכים קורים תמיד באותה צורה וכן הלאה. בכל אופן אני לא חושבת שיש סיבה שתשתף יותר מדי, כל עוד אתה שלם ואין לך שאלות, חששות, הערות וכו'. גם אני לפני שנה נפרדתי מבן זוג אחרי 3 שנים ביחד + מגורים, ושמחה מאוד שעשיתי כך.. אפשר פתאום להפסיק לאהוב, אנשים משתנים, האהבה משתנה, הנסיבות משתנות. אחרי כמה חודשים אגב, מצאתי מישהו חדש שהרבה יותר מתאים לי לטעמי. בקיצור, welcome לפורום, מקווה שתהנה כאן :)
 

טל קר

New member
טוב, למדתי את זה דווקא בקורס שעסק

בניהול משברים, ושם הציעו לחברה במשבר לספק כמה שיותר מידע לעיתונות כי כשיש "חורים" העיתונות עשויה "להשלים פערים". אז אתה לא חברה במשבר והסביבה היא לא העיתונות, אבל הרציונל עדין נראה לי מתקבל על הדעת.
 

tomer1234

New member
אם תתייחס

למערכת היחסים שלך כמו "חברה במשבר" ותעשה שימוש בתיאוריות מניהול משברים לעסקים, תגיע רחוק... ומצד שני לא ניראה לי שלאור מצבי אני מוסמך לייעץ איך לנהל מערכת יחסים.
 

טל קר

New member
טוב, אולי ההשוואה לא היתה מספיק

ברורה. כשאתה נותן מעט אינפורמציה לחברים יש הרבה מקום ל"השלמת פערים" בדמיון, להנחות ולמסקנות מוטעות וכד'. כשאתה מספר מה בתכל'ס קרה, יש פחות מקום להנחות ומסקנות מוטעות.
 

SuperStar666

New member
אתה לא מפרט ולא מסביר לעומק

אז הדבר היחיד שאני יכולה לעשות זה להניח הנחות ולהסיק מסקנות, ולא בהכרח נכונות.
 

אורית8

New member
בתור מישהי שהייתה בקשר של 6

שנים ושמעה את מה שאת אומרת כל כך הרבה פעמים, אני חייבת להגיב ולומר שהדברים כמו שאמר תומר לא כל כך פשוטים... גם אני הייתי עם מישהו 6 שנים כמעט...את אומרת שהגעת ל"הארה" אחרי 8 חודשים? גם אני, בקשר האחרון שלי, שנגמר גם הוא אחרי 8 חודשים. הנסיון קיצר לי את זמן המחשבה :) ועכשיו ברצינות - זה כמו שתשאלי איך אנשים נפרדים אחרי 10/20 שנה. במקרה שלי ונראה לי גם בשל תומר - הייתי עם אותו אדם מגיל צעיר ובמהלך השנים אני עברתי תהליך שינוי, שלמעשה הזוגיות, במקום לקדם אותי, עכבה אותי. קשה לי להסביר וגם זה לא המקום את כל השתלשלות הענינים. בשורה התחתונה - כן - "לקח" לי 6 שנים להגיע למסקנה הזו. לא כל 6 השנים ידעתי שהוא לא מתאים לי. אנשים משתנים, מתבגרים, צרכים משתנים. אני לא רואה את זה כבזבוז. אני רואה את כcase study, על כל המשתמע מכך. הפנמתי, למדתי, הבנתי מה אני רוצה וצריכה מבן הזוג ומה פחות. סה"כ אהבתי אותו, לפחות עד החצי שנה האחרונה ומכשהבנתי שזה לא "זה" - הדרך לפרידה הייתה קצרה ביותר...
 
לא נשמע מגעיל בכלל

יש הקלה מסויימת בפרידה שאני יכולה להזדהות איתה זה לא אומר שזה מגעיל. השאלה על רקע מה נפרדתם ולמה.
 

magenta73

New member
שלום, וברוך הבא

בטוחה שלא קל לך עכשיו... ועניין הרווחה - זה לא נשמע מגעיל, אין מה להשאר בקשר אם לא טוב לך בו. לעזוב אחרי 7 שנים, זה מצריך הרבה אומץ, בכל מקרה. תהייה חזק. אל תתן לחברים/משםחה לעלות לך על ה"רגשי". תהיה בטוח בבחירה שלך. בהצלחה :)
 
בהצלחה

קח את הזמן היייתי פה קבועה אחרי פרידה שהייתה לי קשה באוקטובר וקצת התגעגעתי לפורום אז חזרתי תהיה חזק תקופה לא קלה תעבור עליך אני מניחה שחשבת רבות לפני החלטה גורלית שכזו רק טוב תהיה חזק רעות
 

גליה1974

New member
בטח שתרגיש רווחה...

למשוך קשר 7 שנים בלי חתונה בלי כיוון בלי עתיד זה סתם להעביר את הזמן. אם זה היה זה לא הייתם מחכים 7 שנים. חוץ מזה יש חוק שנקרא "חוק 7 השנים" בדרך כל אחרי 7 שנים או שמתחתנים או שנפרדים
 

ליאן.

New member
אל דאגה..

זה עוד יבוא לך, ויבוא לך בגדול (הכוונה לעיכול). אני חושבת שעשיתם החלטה אמיצה. קח לך את הזמן להתאפס על עצמך. מזל טוב (עוד מעט) וברוך הבא לפורום!
 
למעלה