שלום לכולם
ברכה עליכם ועל הפורום הזה, במקרה נכנסתי לכאן ואני חייבת לומר שזה ממש חשוב הפורום הזה. ואולי לא במקרה נכנסתי לכאן, יש לי חבר מאוד טוב שחולה באיידס כבר יותר מארבע שנים, לא הוא לא הומו ולא הוא לא ניסה סמים. הוא בחור סטרייט ובחורה הדביקה אותו. ואני ממש אוהבת אותו וממש רוצה לעזור לו. לאחרונה חלה הדרדרות במצבו הגופני, ואפשר לומר שעד לאחרונה הוא היה ממש בסדר, הוא לקח את התרופות שלו והכול. אבל מה לעשות איידס זוהי כמו פצצת זמן מתקתקת שרק מזכירה לך כל הזמן שהיא נמצאית מעבר לפינה. הוא אושפז בהוספיס בהדסה הר הצופים, עם דלקת ריאות מאוד חריפה ואין ספור סיבוכים למיניהם. אספי שלי היה מאושפז בהוספיס כמעט חודשיים, ללא שיפור ניכר במצבו הגופני לא רק זה מצבו הנפשי החל להדרדר והוא אמר לי שהוא מפחד למות לבד. אמרתי לו שאני איתו לאורך כל הדרך ושאני בחיים לא אעזוב אותו. הוא כל כך פחד, הריי המשפחה שלו לא בדיוק עזרה לו וליוותה אותו לאורך המחלה האיומה הזאת. אמרתי לו שאני אחזיק לו את היד ושלא יפחד...אני אהיה איתו עד לרגע האחרון. והייתי שם, בתאריך 17/10/2002, אסף נפטר בהוספיס בהר הצופים, זאת הייתה שעת בוקר מוקדמת, החזקתי לו את היד ואמרתי לו שאני אוהבת אותו, לאחר מס´ רגעים אסף כבר לא היה בן החיים. אסף אני תמיד אזכור אותך, אני תמיד אוהב אותך! אתה לימדת אותי את המשמעות האמיתית של החיים, ולימדת אותי שאסור לוותר על החיים ועל החלומות שלנו. אתה הוא זה שנתן את המשמעות לחיי, עצוב פה בלעדייך. יהי זכרו ברוך אסף לוי ז"ל 1975-2002
ברכה עליכם ועל הפורום הזה, במקרה נכנסתי לכאן ואני חייבת לומר שזה ממש חשוב הפורום הזה. ואולי לא במקרה נכנסתי לכאן, יש לי חבר מאוד טוב שחולה באיידס כבר יותר מארבע שנים, לא הוא לא הומו ולא הוא לא ניסה סמים. הוא בחור סטרייט ובחורה הדביקה אותו. ואני ממש אוהבת אותו וממש רוצה לעזור לו. לאחרונה חלה הדרדרות במצבו הגופני, ואפשר לומר שעד לאחרונה הוא היה ממש בסדר, הוא לקח את התרופות שלו והכול. אבל מה לעשות איידס זוהי כמו פצצת זמן מתקתקת שרק מזכירה לך כל הזמן שהיא נמצאית מעבר לפינה. הוא אושפז בהוספיס בהדסה הר הצופים, עם דלקת ריאות מאוד חריפה ואין ספור סיבוכים למיניהם. אספי שלי היה מאושפז בהוספיס כמעט חודשיים, ללא שיפור ניכר במצבו הגופני לא רק זה מצבו הנפשי החל להדרדר והוא אמר לי שהוא מפחד למות לבד. אמרתי לו שאני איתו לאורך כל הדרך ושאני בחיים לא אעזוב אותו. הוא כל כך פחד, הריי המשפחה שלו לא בדיוק עזרה לו וליוותה אותו לאורך המחלה האיומה הזאת. אמרתי לו שאני אחזיק לו את היד ושלא יפחד...אני אהיה איתו עד לרגע האחרון. והייתי שם, בתאריך 17/10/2002, אסף נפטר בהוספיס בהר הצופים, זאת הייתה שעת בוקר מוקדמת, החזקתי לו את היד ואמרתי לו שאני אוהבת אותו, לאחר מס´ רגעים אסף כבר לא היה בן החיים. אסף אני תמיד אזכור אותך, אני תמיד אוהב אותך! אתה לימדת אותי את המשמעות האמיתית של החיים, ולימדת אותי שאסור לוותר על החיים ועל החלומות שלנו. אתה הוא זה שנתן את המשמעות לחיי, עצוב פה בלעדייך. יהי זכרו ברוך אסף לוי ז"ל 1975-2002