שלום לכולם
קרה לי דבר מדהים לאחרונה...אחרי שהתייאשתי מכל הדבר הזה שנקרא אהבה וזוגיות...זה נכנס לי לחיים וזה מדהים פשוט!
כחלק מהשיחות היומיומיות עם הצד השני סתם דיברנו על סבים סבתות וכל שאר הדברים המשפחתיים...
גיליתי שלצד השני יש: אבא שסבל מסרטן המעי הגס...ולפחות שני סבים\סבתות שסבלו מהלב..אין לי מושג מה קרה אבל פשוט חרדת אימים!
וכרגיל עשיתי את טעות חיי וזה לקרוא מידע על הדברים האלה ולראות איך כל הגנטיקה עובדת...מאז כבר שבוע בלי הפסקה 24\7 המחשבות של "מה יהיה אם יום אחד זה ידפוק לנו על הדלת? מה אם יום אחד זה ייקח ממני את האהבה הזאת?
ברור שזה גם הפחד הטבעי לאבד משהו יקר לך אבל הפחד הזה שהמחלות עצמן יגיעו (ברור לי שהן גם מזמינותא ת עצמן בלי גנטיקה לפעמים..) כבר בגילי 24 הדמיונות מגיעים לגילאי ה 50 והלאה....ההרגשה היא זוועתית ויש לי מודעות ענקית למה קורה מסביבי וברור לי שיש פה חרדה עצבנית במיוחד! קראתי פה בפורום התשובות של "תלמדו לחיות עם החרדות שלכם" הוא מעט פלצני כי אף אחד לא רוצה לחיות עם זה או עם רגשות קשים..נכון שכשמתרגלים זה מתמוסס כמו שאמרו פה אבל במקרה הזה יש פה רק החרפה של העניין...
כיצד אפשר לעודד את עצמי ולהפטר מהתקופה הנוראית הזאת ולחזור לשמוח מהזוגיות?
קרה לי דבר מדהים לאחרונה...אחרי שהתייאשתי מכל הדבר הזה שנקרא אהבה וזוגיות...זה נכנס לי לחיים וזה מדהים פשוט!
כחלק מהשיחות היומיומיות עם הצד השני סתם דיברנו על סבים סבתות וכל שאר הדברים המשפחתיים...
גיליתי שלצד השני יש: אבא שסבל מסרטן המעי הגס...ולפחות שני סבים\סבתות שסבלו מהלב..אין לי מושג מה קרה אבל פשוט חרדת אימים!
וכרגיל עשיתי את טעות חיי וזה לקרוא מידע על הדברים האלה ולראות איך כל הגנטיקה עובדת...מאז כבר שבוע בלי הפסקה 24\7 המחשבות של "מה יהיה אם יום אחד זה ידפוק לנו על הדלת? מה אם יום אחד זה ייקח ממני את האהבה הזאת?
ברור שזה גם הפחד הטבעי לאבד משהו יקר לך אבל הפחד הזה שהמחלות עצמן יגיעו (ברור לי שהן גם מזמינותא ת עצמן בלי גנטיקה לפעמים..) כבר בגילי 24 הדמיונות מגיעים לגילאי ה 50 והלאה....ההרגשה היא זוועתית ויש לי מודעות ענקית למה קורה מסביבי וברור לי שיש פה חרדה עצבנית במיוחד! קראתי פה בפורום התשובות של "תלמדו לחיות עם החרדות שלכם" הוא מעט פלצני כי אף אחד לא רוצה לחיות עם זה או עם רגשות קשים..נכון שכשמתרגלים זה מתמוסס כמו שאמרו פה אבל במקרה הזה יש פה רק החרפה של העניין...
כיצד אפשר לעודד את עצמי ולהפטר מהתקופה הנוראית הזאת ולחזור לשמוח מהזוגיות?