שלום לכולם
אז קודם כל, שלום לכולם, שמי יניב, בן 40 וחובב שירה מזה שנים, בעיקר משוררות ישראלית מודרניות (רחל שפירא, דליה רביקוביץ, תרצה אתר, יונה וולך וכו') אבל מעל כולם, חיבתי הגדולה למשורר דגול שכיום לצערי, עדיין נתפש כפיזמונאי, מאיר אריאל. להטטוטן אמיתי של השפה העיברית! אז לשם היכרות בנינו, תרשו לי לצרף את אחד השירים שלו שאני הכי אוהב, אין עומק אדיר בכתיבה אבל כמאמר המשורר (באמת), זה שיר על ערגונות (שילוב של ערגה וזכרונות), קבלו את פלוגה בקו (המילים לקוחות כמובן משירונט, הכותב כאמור, מאיר אריאל). פלוגה בקו מילים ולחן: מאיר אריאל אני רוצה לפגוש אותה פתאום במקרה אחרי שכבר אשכח אותה כליל. אני רוצה שזה יהיה לגמרי במקרה - ילדה קטנה אהבתי בגליל. עומד אצל חלון ראווה בתור חייל מה כבר יכולנו להספיק? נשקפת בזגוגית פתאום הולכת וקרבה... בתור חייל אני ידעתי להצחיק. מדרגות נעות באיזה כל בו ענק, צרוד מתוק היה גלגול צחוקה... אני יורד והיא עולה אלי, אנחנו רק - - והגליל כמו איזה ארץ רחוקה. שוכב לי על החוף ומתנמנם, ילדה עם סומק לחי חן גומות... צל קריר זוחל על מצחי המדמדם... זה עוד ירוק, חרדו עיניה החומות. אוטובוס דחוס, מלא ערב רב - נתחיל להיוודע יקחו אותך... ומי זאת הנלחצת אלי גב אל גב - ...ורק צלקת תישאר ממך. פתאום התחיל הקיץ רגעים למנות. ואז כבר באו המשאיות היא לא באה לנשיקה כמו יתר הבנות - - גם תור לכרטיסים יכול להיות. לא משנה מקום גם זמן לא משנה ילדה קטנה אהבתי בגליל. ואני הולך לפגוש אותה לגמרי במקרה אחרי שכבר אשכח אותה כליל. (היא לא באה לנשיקה כמו יתר הבנות - גם תור לכרטיסים יכול להיות.)
אז קודם כל, שלום לכולם, שמי יניב, בן 40 וחובב שירה מזה שנים, בעיקר משוררות ישראלית מודרניות (רחל שפירא, דליה רביקוביץ, תרצה אתר, יונה וולך וכו') אבל מעל כולם, חיבתי הגדולה למשורר דגול שכיום לצערי, עדיין נתפש כפיזמונאי, מאיר אריאל. להטטוטן אמיתי של השפה העיברית! אז לשם היכרות בנינו, תרשו לי לצרף את אחד השירים שלו שאני הכי אוהב, אין עומק אדיר בכתיבה אבל כמאמר המשורר (באמת), זה שיר על ערגונות (שילוב של ערגה וזכרונות), קבלו את פלוגה בקו (המילים לקוחות כמובן משירונט, הכותב כאמור, מאיר אריאל). פלוגה בקו מילים ולחן: מאיר אריאל אני רוצה לפגוש אותה פתאום במקרה אחרי שכבר אשכח אותה כליל. אני רוצה שזה יהיה לגמרי במקרה - ילדה קטנה אהבתי בגליל. עומד אצל חלון ראווה בתור חייל מה כבר יכולנו להספיק? נשקפת בזגוגית פתאום הולכת וקרבה... בתור חייל אני ידעתי להצחיק. מדרגות נעות באיזה כל בו ענק, צרוד מתוק היה גלגול צחוקה... אני יורד והיא עולה אלי, אנחנו רק - - והגליל כמו איזה ארץ רחוקה. שוכב לי על החוף ומתנמנם, ילדה עם סומק לחי חן גומות... צל קריר זוחל על מצחי המדמדם... זה עוד ירוק, חרדו עיניה החומות. אוטובוס דחוס, מלא ערב רב - נתחיל להיוודע יקחו אותך... ומי זאת הנלחצת אלי גב אל גב - ...ורק צלקת תישאר ממך. פתאום התחיל הקיץ רגעים למנות. ואז כבר באו המשאיות היא לא באה לנשיקה כמו יתר הבנות - - גם תור לכרטיסים יכול להיות. לא משנה מקום גם זמן לא משנה ילדה קטנה אהבתי בגליל. ואני הולך לפגוש אותה לגמרי במקרה אחרי שכבר אשכח אותה כליל. (היא לא באה לנשיקה כמו יתר הבנות - גם תור לכרטיסים יכול להיות.)
