שלום לכולם

[מיקרונלי]

שלום לכולם ../images/Emo9.gif

יש לי ילדה מתבגרת שמתמודדת עם מחלה קשה ומורכבת. לאחרונה יש המון מתח בבית ביננו ההורים. רציתי לשאול אם גם לכם יש תקופות מחורבנות כאלה ומה אתם עושים כדי לצלוח אותן בשפיות תודה מראש

 

[שרון123]

../images/Emo77.gifרואה את האייקון ששמתי?

זה הכי קרוב שמצאתי לתיבת פנדורה. גם אצלנו היו ועדיין יש תקופות קשות מאד מבחנת הזוגיות. המחלה של הילדה גובה מחיר כבר גם בתחום הזה. גם בגלל המשאבים שהיא גובה מאיתנו ומשאירה מעט מאד מקום לשאר הדברים, גם בגלל שיש הרבה יותר נקודות חיכוך - דרכי ההתמודדות השונות, החלטות שצריך לקבל, היחס לילד/ה החולה ועוד. מה אנחנו עושים

סופי שבוע זוגיים לבד, אפילו רק לילה אחד, עושים הבדל ענק, מטעינים מצברים, מאפשר דו שיח בלי ההשפעה של הלחצים בבית. אנחנו לא מוותרים על פסק הזמן הזה אפילו בתקופות קשות במיוחד.

ייעוץ מיקצועי. כל פעם שיש יותר מידי חילוקי דיעות, כל פעם שאנחנו מרגישים שקשה לנו לדבר על הדברים באופן גלוי, כל פעם שצריך לקבל החלטות, אנחנו פונים לייעוץ. זה מאפשר גם נקודת מבט של מישהו אובייקטיבי וחיצוני, גם פסק זמן שלנו בו אנחנו יכולים לדבר בשקט, וגם הכוונה של בעל מקצוע. טוב הם תיכף יוצאים מהאמבטיה, אני חייבת להפסיק. תרצי לספר קצת על הבת? או להרחיב על האפשרויות ומה שאתם מצליחים לעשות למען הזוגיות? אני בטוחה שעם מיתבגרים זה הרבה הרבה יותר מסובך ממה שאנחנו חווים.

 

[שירי ל]

../images/Emo45.gif גם אצלינו כל פעם שיש מחלוקת -

מחליטים לשאול צד שלישי, בוחרים רופא ומתייעצים. יש לנו גם איזה קוד לא כתוב שבויכוחים שנוגעים לבריאות של הילדות הצד ה"מקל" יוותר ל"צד המחמיר" כי better safe than sorry

 

[ag 26]

שלחת לי הודעה?

 

[עמיתושון]

ברוכה הבאה../images/Emo24.gif

בטח שיש תקופות מחורבנות! אני ובעלי בדרך כלל בראש אחד, אבל כמו שכתבה שרון, לפעמים יש חילוקי דיעות בדרך הטיפול וכל מיני החלטות קשות עם גישות שונות. אצלנו- אני המחמירה בדרך כלל והבעל פחות, ולפעמים זה מרגיש כל כך לבד.....כאילו אני צריכה להתמודד עם הכל לבד. אין לי ממש עיצות חוץ מהזדהות. מה שאנחנו עושים בדר"כ זה יוזמים שיחות אחרי שעמיתי נרדם. בנחת יושבים ומגיעים לפיתרון. לא תמיד זה עובד אבל בדר"כ כן. אני חכה לשמוע עוד תגובות. זה נושא חשוב לכולנו. מאיה

 

[ללית של שלושה]

ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

הבעייה מוכרת

. הייתי שמחה לשמוע רעיונות חדשים. זה תמיד חשוב. אני מניחה שתוספת המחלות במשפחות שלנו לא ממש תורמות לייחסים. יש אנשים שאומרים שהמחלה של הילד קרבה בינהם. יש כאלה שמתפרקים. אני מאחלת לך להיות שייכת לקב' הראשונה

 

[מיקרונלי]

תודה לכל המגיבים

אשתף יותר בהמשך. אשמח לקבל עוד רעיונות/ עיצות... לשמוע קצת איך זה אצל אחרים. אצלי המצב ממש קשה כרגע. אני צריכה כל כך הרבה כוחות כדי להתמודד עם המחלה של ביתי, ההתבגרות, הלימודים ומע' החינוך, האחים האחרים ( אחד מהם גם הוא לא בריא)... פשוט לא נשאר לי כוח לחזית הנוספת הזו. אני לאחרונה מגיעה לקצה כוחותי כל כך מהר. רונלי

 

[bis fd]

ברוכה הבאה

גם הבת שלי מתחילה את ההתבגרות