שלום לכולם - שאלות לי לכם :

[אביגיל ב]

שלום לכולם - שאלות לי לכם :

1אני חדשה בפורום זה וישנם כמה נושאים שעלו אצלי לאחר עיון בדפיי הפורום, אשמח לתשובות כנות , תהיות וכד,... . מה היא הסיבה העיקרית (רוב ) חבריי הפורום שמאמצים ילדים? האם רוב הנשים כאן עקרות ולכן מביאות ילד ? או שיש סיבה אחרת ? 2. דבר שמאוד , מאוד הציק לי: ששמתם כאן צילומים של הילדים בפומבי: זאת אומרת שכל העולם רשאי לדעת שהילד מאומץ והורי המאמצים מפרסמים צילומיו כאן על דפיי האינטרנט, בעוד שהוא/היא בכלל לא יודעים? והשאלה הנוספת הקשורה: האם אתם חושבים שזה "פייר" שיום אחד שהילד יבין ויידע הוא לא ירגיש כעס או רגש כל שהוא - הריי תחשבו על כך: אוליי הוא מאומץ, אוליי בענייכם זה טוב ויפה ומקסים וישנה אהבה , אבל בסופו של דבר , האימוץ זה לא רק הסיפור שלכם - הוא דבר ראשון של הילד - כי הבחירה היא שלכם - הוא לא עשה שום בחירה - לדעתי זה לא אתי וזה דבר אישי של הילד אוליי שיגדל הוא לא ירצה לספר לאף אחד שהוא מאומץ. מה אתם אומרים על מחשבותיי? מה הרגשתכם ? תחשבו ותדמיינו שניה את הילד שאימצתם בעוד כמה שנים, כל העולם יודע ואוליי הוא עוד לא שלם וחלוק... וגם אם לדעתכם זו לא "בושה" או נושא להסתיר, (וגם לדעתי לא) אני מאוד בעד לתת לו לעשות את הבחירה. יום נעים לכולם.

 

[אביגיל ב]

שאלה אחרונה להיום:

מדוע הולכים היום כל כך לאמץ ילדים בחו"ל ? האם בארץ איין ילדים כבר לאימוץ? שאלה שאני שואלת כי באמת איין בידי את הידיעה.

 

[יסמין@]

יש 2 סיבות מרכזיות

א) בארץ רק זןג שנשוי X שנים, שחי בארץ X שנים, והם מתחת לגיל 42 יכולים לאמץ תינוק/ת בריא/ה. כל השאר - מאמצים/ות בחו"ל. לדוגמה, נשים פנויות שרוצות לאמץ בארץ מקבלות ילדים גדולים מאוד (בני 7+) ולעתים גם בעלי צרכים מיוחדים נוספים, ורק ילדים שזוגות דחו. ולכן נשים פנויות מהוות 40 אחוזים מהמאמצים בחו"ל. ב) אימוץ בארץ אורך כ-6-7 שנים, ואילו בחו"ל בדרך כלל אורך מספר חודשים.

 

[אביגיל ב]

תודה רבה על התשובה

זאת אומרת שכמעט כל אחד יכול לאמץ מחו"ל רק בתנאי שיש לו את סכום הכסף? או שעושים מבחנים כלשהם? כמו בארץ? תודה

 

[אמאלבת]

סכום הכסף המצוי הוא לא קריטריון

לאימוץ חו"ל (למרות שזה בהחלט יכול לעזור

). מאמצי חו"ל עוברים אף הם מבחנים פסיכולוגיים, איבחונים ונדרשים להביא אישורים שונים ומשונים כמעט על כל פרט מחייהם.

 

[משתפרת]

בודקים. בהחלט בודקים.

בודקים שהמועמד יכול לגדל ילד (שיש לו מקום מגורים והכנסה סבירה), עו"ס בודקת את המועמדים (כולל ביקור בביתם), יש מבדקים פסיכולוגיים (לוודא שהמועמד שפוי ושיש לו כישורים הוריים), יש צורך באישורים רפואיים על בריאות המועמד וכמובן יש צורך בתעודת יושר מהמשטרה. בוודאי שכחתי משהו, אבל כבר הבנת את הנקודה. וכבר שמענו על מועמדים שנפסלו ע"י עמותות.

 

[אמא של שני אוצרות]

אביגיל, שאלת שאלות- קיבלת

תשובות. אם יש לך שאלות נוספות- אל תהססי... מעניין אותי לדעת מה הקשר שלך לנושא, ומה הביא אותך לפנות אלינו לפורום.

 

[אביגיל ב]

נכנסתי לפורום, כי גם אני מאומצת.

עניין אותי לדעת , האמת היא שחשבתי שאוכל לראות עו אנשים מאומצים בגילי 23 אבל נראה לי שיש יותר מבוגברים או יותר נכון מבוגרות. כל שאלותיי נבעו מכך שלא הכרתי בחיי ממש ילדים מאומצים - מעבר ל 3 אחי המאומצים גם כן. ועניין אותי לדעת. שיהיה לכולם ערב נעים

 

[fatfat]

אביגיל, בורכה הבאה ../images/Emo140.gif

קודם כל יש פה גם מספר מאומצים, לא הרבה אבל יש. ההידברות פה היא בכל הקשור לאימוץ ואני מקווה שתוכלי להתרם מכך. חוץ מזה יש עוד שני פורומים הקשורים לאימוץ, אחד ב- YNET שדומה במתכונתו לפורום פה והשני נקרא נוער ובוגרים מאומצים. אולי גם בהם תוכלי למצוא מאומצים בגילך. bsh.co.il/forums/AllMessages2.asp?Fnumber=117

 

[English]

יש כאן כמה מאומצים בגילך, אבל הם

סטודנטים אז לא תמיד יוצא להם להגיב. את לא מכירה עוד מאומצים? על זה לא חשבתי בכלל. כי אנחנו עושים מפגשים אז ילדי מכירים לפחות עוד 10 מאומצים בני גילם.

 

[משתפרת]

שלום אביגיל

אפשר לבקש משהו? כשיש לך כמה דברים שקשורים זה לזה- שרשרי אותם, כדי לא להעיף דיון קודם לדף אחורי. מניחה שהפעם המנהלות תשרשרנה לך את ההודעות. והתשובות: 1. למה אמצנו ילדים? כי רצינו ילדים. כולנו. למה אמצנו ולא הולדנו? חלקנו עקרות, יש גם גברים לא פוריים, חלקנו מסרבות לעבור טיפולים רבים עד להשגת הריון ויש כאלה שבכלל לא מוכנות לעבור טיפולים כאלה. ויש מי שמראש ויתר על הריון והעדיף אימוץ של ילדים שזקוקים לבית. 2. צילומים- יש מי שמפרסם צילומים של ילדיו (אלה שנולדו לו ואלה שאימץ), ויש מי שלא. בעיקרון החוק אוסר על פרסום עובדת אימוץ של ילד, לדעתי יותר כדי להגן על משפחות שאימצו בארץ. החוק לא נאכף, ולא חסרות כתבות ותכניות טלויזיה. אני מעדיפה לא לפרסם באינטרנט תמונות של ילדי ונכדי, אחרים מרגישים אחרת. לא מבינה את הסייפא שלך: "כל העולם רשאי לדעת שהילד מאומץ והורי המאמצים מפרסמים צילומיו כאן על דפיי האינטרנט, בעוד שהוא/היא בכלל לא יודעים?" היום נדיר מאד שלא מספרים לילד על האימוץ. ילדינו גדלים עם העובדה הזאת ועם הגאווה והשמחה שלנו בעובדה הזאת. לא מצליחה להזדהות עם הסתרה כלשהי של האימוץ. לא מסוגלת לחשוב על מצב בו הילד לא מכיר את העובדות. אילו זה היה סוד אכן הייתי נמנעת מלספר את זה לכל העולם, אבל זה לא סוד. יש פרטים שלא נספר לכל העולם ואשתו, אבל עצם עובדת האימוץ גלויה וידועה.

 

[יסמין@]

לגבי הצילומים

יש דעות לכאן ולכאן. יש הורים שסבורים שלא כדאי מסיבות רבות לפרסם תמונות ופרטים אישיים של תינוקות וילדים/ות בכלל (ולא רק שאומצו) באינטרנט, ולעומתם יש הורים רבים שמפרסמים תמונות ופרטים אישיים של ילדים/ות בפורומים רבים ושונים. ולגבי ילדים/ות שאומצו: לפי חוק אימוץ ילדים סעיף 34 "המגלה או המפרסם שלא כדין, בלי רשות בית משפט, שמם של מאמץ או של מאומץ או של הורהו... או דבר אחר העשוי להביא לזיהוים [למשל: תמונה/ות] ... דינו - מאסר ששה חדשים", וזה נכון לגבי ילדים שאומצו בארץ ובחו"ל. ובפורום יש הורים שמפרסמים תמונות של הילדים/ות, ויש הורים שאינם מפרסמים תמונות שלהם/ן (כמו למשל משתפרת וכמוני וכמו עוד כמה), וכל הורה נוהג לפי שיקול דעתו. מכל מקום, משום שעד כמה שאני יודעת לפחות כל ההורים המשתתפים בפורום סיפרו לילדיהם את עובדת האימוץ ופרטים רבים של האימוץ, גם במקרה שהורים מפרסמים תמונות של הילדים/ות - אין מצב שבו הילד/ה לא יודע/ת והעולם כולו יודע.

 

[English]

ברוכה הבאה, אביגיל ../images/Emo203.gif

האם את קשורה באיזושהי צורה לאימוץ? על הרוב ענו לך אז אתייחס רק לדבר אחד. אני מרגישה אצלך את החשאיות, ההסתרה, הסוד. כל אלו מביאים לתחושת בושה. ואני לא רוצה שהילדים שלי יתביישו באימוץ שלהם. למה? כי הם לא עשו רע לאף אחד, הם לא פחות טובים מאף אחד והם יודעים את זה, כי הם גדלים עם זה. אז מה אם העולם יידע. את אומרת שהילד לא עשה בחירה וזה נכון. מי שעשו בחירה אלו הביולוגים שבחרו למסור את הילד, והבחירה שלנו היתה להפוך להוריו. אבל גם ילד ביולוגי לא בוחר להיוולד להוריו, אז הוא אמור להתבייש? אין בושה בלהיות מאומץ. זזו נסיבת חיים שצריך לחיות איתה ובעיקר לא לתת לה להיות הדבר העיקרי בהגדרה העצמית שלנו. כמו שפעם היו מסתירים גירושין והיום מדברים על זה חופשי - כך קורה עם האימוץ, שהיום הוא הרבה יותר פתוח. לא מסתירים, מדברים.

 

[אמא של קרן]

היי אביגיל

מהי הסיבה שאנחנו אימצנו? רצינו ילד - נכון יותר ילדה. אני לא 'עקרה' ויכולתי לעבור טיפולים וללדת. למעשה הייתי בהריון בעבר. נראה לי נכון יותר עבורי לאמץ מאשר לדחוף לגופי חומרים מסוכנים. התמונות: כל אחד וגרסתו. גם אני נרתעתי בתחילה, אבל אני כל כך אוהבת וגאה במתוקונת שלי, שאני רוצה לחלוק אותה, אבל רק בתמונות. בשלב הזה הבת שלי מסכימה. אם היא לא תסכים, אני אפסיק. אגב, היום היינו ביום הולדת של חברה של קרן, גם היא מאומצת, והיו שם כמה וכמה ילדים מאומצים נוספים (גם ביומולדת של קרן לפני כמה ימים היו כמה חברים מאומצים), דיברנו ונזכרנו. אני נזכרתי, בין השאר, איך היא, בגיל שלושה וחצי חודשים, בחנה אותי בעיניים נבונות מאוד, ואחר כך את אביה, ובחרה גם היא בנו, לפי הרגשתנו. מי שיראה את סרט הוידיאו, ירגיש אותו דבר. גם בספר האימוץ שלה הדגשתי את הבחירה ההדדית. אגב, כשהספר שלי יצא, אשת יחסי הציבור של ההוצאה הציעה לכתוב מה שסיפרתי לה, על אימוצה של קרן. סרבתי בתוקף. לא נראה לי שבא לי לנסות למכור ספרים על גבה של בתי. מה שאינו ממין העניין בכלל. לילה טוב.

 

[אמא של התאומות]

../images/Emo209.gifהי אביגיל

ברוכה הבאה. אני אם מאמצת וידוע לי שהחוק הנוגע לאימוץ, מחייב את ההורים לידע את הילד על האימוץ שלו. בנוסף לחוק אני בעד לספר, ולא בעד סודות, שעלולים לעשות נזק רב מאד כאשר הם מתגלים בדרכים עקומות לעיתים. בהצלחה לך באשר תפני.

 

[משתפרת]

אמא של התאומות

אני לא מכירה כל חוק שמחייב את ההורים ליידע את הילד בדבר אימוצו. מה שכן אני מכירה טרגדיות נוראות שנגרמו בגלל שמירת האימוץ בסוד (למשל מקרה של בחור שנודע לו אחרי הצבא שאומץ למשפחתו, והוא התאבד). בגדול חיים תחת עננת סוד הם חיים חונקים.