שלום לכולם, שאלה :)

1שילגיה

New member
שלום לכולם, שאלה :)

הבן שלי (8) אוהב להתחפש לבת... זה כולל למדוד שמלות של האחיות שלו, לשים לק וכו' . הוא גם משחק בעיקר עם בנות.
זה נמשך כבר תקופה ארוכה.
יתכן שהוא נשמך ל"אקססוריז" המגוונים שיש לבנות, או שזה קשר לזהות מגדרית. אני לא יודעת...
האם מישהו נתקל בתופעה כזו? אני לא יודעת אם מדובר בתופעה חולפת או לא.
הילד מודע לכך שזה "הסוד שלנו" וחלילה אם מישהו יגלה את זה... ובכל זאת הוא ממשיך.
לא כ"כ בטוחה איך עלי לנהוג...?!
תודה
 

אשרז4

New member
לא מכירה אישית אבל בהחלט שמעתי

זה לא אומר שיגדל להיות הומוסקסואל ולא אומר שיהיה סטרייט
אבל אני חושבת שלגדול עם סוד כזה זה די קשה.
הדבר המעולה הוא שהוא כן גלוי איתך ובבית מרגיש שהוא יכול להיות מי שהוא.

אני היתי הולכת לדבר עם איש מקצוע, בשבילי
בשביל לדעת איך לכוון ואיך לעזור לו במידה והסוד יהיה כבד מידי וכד'.

כידוע יש גברים גבריים ביותר שאוהבים ללבוש בגדי נשים
יש כאלו שביום יום הם "כמו כולם" אבל עבודתם והנאה גדולה בצידה זה להיות דראג קווין
יש הומסקסואלים מאוד נשיים ויש כאלו ששום דבר "לא ניבא" את נטיתם
ויש טראנסג'נדריות שאלו אנשים שמרגישים שהמגד בו נולדו לא זהה למגדר אותו הם מרגישים (גבר שמרגיש כלוא בגוף אישה)

ברור לי שלכתוב על זה כך מאוד קל, לראות את זה בבית בילדך האהוב זה יותר קשה.
יתכן שזה אכן שלב וסתם ולא קשור לכלום וישאר סיפור מצחיק מהילדות.
אבל זה שהוא בן 8 וזה הסוד שלו נראה לי משהו יותר מסתם.

בהצלחה
 
למה זה סוד? הסודיות הגיעה ממנו או מכם? אמנם לא בגילאים האלו, אבל בן החמש שלי מאוד מאוד אהב עד השנה להתחפש לבנות. בכל פעם שהיינו מבקרים אצל חברה מהגן, באיזשהו שלב הוא היה מגיע לזה - לובש תחפושות פורים של בנות, מתקשט בתכשיטים, לוקח תיק של בנות, ואם היה במידה, גם נעליים של בנות.
שוב, אלו גילאים אחרים, אבל לא עשינו מזה סוד וייחסנו את זה לחופש הדמיון. היום זה כבר לא קיים וזה עבר מעצמו.
נראה לי שקשה לדעת אם זה מגיע מכיוון של דמיון מפותח, רצון להתנסות בהעמדת פנים מגוונת, או שמדובר כאן במשהו אחר. ועם זאת, אני לא מאמינה שכל ההומוסקסואליים אהבו להתחפש לבנות בצעירותם. זו נראית לי מחשבה סטריאוטיפית בעיקר.
אבל למה הוא מרגיש שהוא עושה משהו לא בסדר ושזה צריך להיות סוד?
 

1שילגיה

New member
תשובה:

בהתחלה זה לא היה סוד... (אגב, ההתחפשות כבר כמה שנים טובות...).
הסביבה הקרובה לא כ"כ התייחסה לזה בהבנה ובעיקר בגילאים האלו (שזה נראה להם קצת "פחות חמוד" מאשר בגילאי 4 ו- 5). בכיתה א' הוא בטעות נשאר עם הלק השקוף ואחת הבנות בכיתה הבחינה וצחקה... מאז הוא ביקש ממני להשאיר את זה בסוד. הוא הבין שכנראה זה "לא תקין".
 
אחרי שקראתי כל מה שכתבת לאחרים נראה לי שאתם הולכים איתו על חבל דק: מצד אחד משדרים לו שזה בסדר גמור מצידכם, שאין כאן שום דבר בעייתי, שאם הוא נהנה מזה אז באמת שיהיה לו בכיף, בלי יותר מדי לחפור למה ומה. ומצד שני, תחושת ה"סודיות" הזו היא בעייתית, כי היא כן מעבירה לו מסר (גם אם סמוי) שבכל זאת יש כאן משהו לא בסדר. וזה שאתם "שותפים לסוד" שלו, לא משנה את המסר הזה.
בגלל זה שאלתי למה הסודיות.
מצד שני, אני מניחה שהוא עושה את זה רק כשהוא לבד בבית, כלומר בלי חברים - לא? אז איפה פה הבעייתיות? (בהנחה שהוא לא יוצא מהבית עם קשתות, לק ונצנצים
) בביתי פנימה מותר לי לעשות מה שאני רוצה, לא?
 

1שילגיה

New member
נכון

כל הסיטואציה הזו היא לא כ"כ פשוטה.
מצד אחד אני רוצה שהוא ירגיש הכי נוח בבית ללכת עם האמת שלו...
מצד שני הוא כבר "ילד גדול" עם מודעות, ומבין לבד שלא כדאי לו לשתף בזה ילדים מהכיתה.
כל הסיטואציה הזו היא לא פשוטה כמו שציינתי : הדיסוננס הזה.
הרי זה קצת "חריג" בנוף לראות ילד בכיתה ג' מעדיף באופן קבוע "להיות כמו בת... " וילדים בגילו לא כ"כ יוכלו להכיל את זה (מבוגרים גם לא יכולים, אז לצפות מילדים בגילו...?!).
הסיבה שכתבתי זה לנסות ולקבל איזשהי הזדהות או דרכי התמודדות עם הורים באותה סיטואציה בגילאים דומים (8 ומעלה).
תודה לכולם על התשובות
 

שקדייה

New member
תשמעי, אני לא חושבת שאת יכולה לפתור את זה

זה אכן דיסוננס קשה ומורכב.
העניין הוא שאתם כהורים הולכים והופכים לפחות ופחות רלוונטים במשוואה הזו.
פעם, כשהיה קטן יותר, אתם ההורים והמשפחה הקרובה הייתם "הסביבה" שלו.
היום, אתם עוד רכיב בתוך הסביבה שלו, וככל שהוא גדל, מקומכם כרכיב דומיננטי הולך וקטן.

אז בתכלס זה דיסוננס שלו עם הסביבה- ואני חושבת שהוא מבין אותו יפה, וגם מתנהל בצורה נכונה ונבונה.
זה טוב- כי הוא לא שם אתכם במקום של "שוטרי ההצנעה" שאומרים לו לא לצאת ככה, ולא להגיד וכו'.... אלא הוא השוטר של עצמו.

שורה תחתונה, בגיל 8 עדיף באמת להתנהל כמו שהוא מתנהל.
לחברים אין יכולת להכיל את השונות הזו, וזה גיל שבו כל שונות יכולה להפוך למוקד של לעג.
מכיוון שבגיל 8 עוד לא ברור אם זה סתם תחביב שנסחב מהילדות ויעלם עוד מעט, או שזו באמת ההגדרה העצמית שלו- עוד אין מה לצאת בהצהרות ולהילחם על הקבלה שלו "כמו שהוא".

בקיצור, אני מצטרפת להמלצה שניתנה פה לקבל ייעוץ מקצועי עבורכם.
אבל בנתיים מקריאה של השרשור נראה שאתם מתנהלים הכי נכון שאפשר לסיטואציה, והילד כנ"ל.
 

tomi32

New member
לצערי, הוא צודק בקשר לסודיות

גם הבן שלי (8) משחק בעיקר עם בנות, מעדיף ספריה על מגרש הספורט וכו' ובכל זאת אני מתרשם מהסיפורים שלו שילד בכיתה שהיה ידוע ששם לק ולובש בגדי בנות, מעמדו החברתי היה מתרסק.
מובן שאתם לא צריכים להתייחס לזה באופן שלילי.
ומצטרף להצעה להתייעץ עם איש מקצוע (בלי הילד).
 
הכוונה שלי לא הייתה ללכת ולפרסם את זה ברבים ולתת לו להסתובב כך ברחוב, אך רציתי להבין האם הוא עצמו מבין שיש משהו יוצא דופן, האם הוא זה שמבקש לשמור על כך בסוד, או שהמסר מגיע מהסביבה.
 

tomi32

New member
קשה להאמין שאין מסר הסביבה

אני מניח שילד שמקפיד ללבוש מדים של מסי לא היה מבקש לשמור את זה בסוד.
 

noa_f

New member
אני מסכימה איתך

הבן שלי הכי אוהב את "יום בנים-בנות" של התחפשות למין השני בשבוע של פורים. הוא בכלל אוהב להתחזות ל.. או לחקות דמויות נשיות.
אבל הוא גם הספורטאי של הכיתה ומין "גבר גבר" כזה.


בפורים האחרון הוא אמר לי משהו, ונפלתי מצחוק (למרות שאני בטוחה שהוא שמע את זה מאמא של חבר שלו ולא חשב על זה לבד): "זה לא פוגע בגבריות שלי!"
 

אסקודה

New member
הבן שלי גם אוהב מאד אביזרים של בנות

הוא אוהב לקים, קשתות ושמלות מפוארות, אבל זה נראה לי בסדר. סך הכל חפצים של בנות יותר יפים, יותר צבעוניים, יותר מנצנצים ויותר מושכים את העין.
מעבר לזה, בבית ועם חברים הוא משחק הרבה בבובות, אני מניחה שגם בגן. אני מסתכלת עליו מטפל בהן וחושבת לעצמי שבטח הוא יהיה אבא טוב.
זה לא שלא עולות לי שאלות לגבי הזהות המינית שלו, אבל אני דואגת להעיף אותן, מכיוון שגם אם כן, אין לי שום דרך למנוע את זה.
נראה לי שככל שעושים מזה פחות עניין, זה נהיה פחות עניין (וסוד, בעיני, זה לגמרי לעשות עניין.)
 

1שילגיה

New member
ל אסקודה

גם לי זה כמובן נראה בסדר (אצלינו אגב זה התחיל אחרי גיל 3 !!).
היום כשהוא בכיתה ג' (ילד מאוד אהוב בכיתה רגב), זה כבר נראה קצת אחרת... גם לי אין דרך למנוע את זה וגם אין צורך שאמנע את זה.
אנחנו גם לא עושים עיניין מזה בכלל. הוא מאוד אוהב אקססוריז של בנות (כל הזמן אומר שהבגדים של הבנות יפים יותר ויש להם מלא תכשיטים ואיפור והכל כ"כ צבעוני).
כשזה בגילאי גן, זה נראה חמוד בעיניי הסביבה גם (לא רק בעיניי).
כשזה בגיל 8.5 , הסוד הזה שהוא שומר מהילדים בכיתה, הוא כדי שלא יצחקו עליו. יש כבר מודעות גבוהה יותר בגיל הזה מאשר בגיל חמש...!!
חכי שהבן שלך יגיע לגיל הזה ואם ימשיך להתחפש לבת ולהתאפר ולשים לקים וקשתות, הוא לא ירצה שזה יופץ בכיתה...

ואני רוצה שוב להדגיש, שאם זה הכיוון של הבן שלי, אני אעשה הכל שיהיה מאושר. אין לי שום בעיה עם זה. הבעיה היחידה שעשויה להווצר זה מהסביבה הפחות יודעת להכיל...
ולכן היה לי חשוב לשמוע מהורים לילדים בגילאים האלו את ההתמודדות (בגילאי הגן זה תמיד נראה חמוד יותר
).
 

אסקודה

New member
לשלגיה,

מדברייך הקודמים הבנתי, ככל הנראה בטעות, שאת זו שמתביישת מהעניין ושאת זו שאחראית ליצירת הסוד.
אם הסוד הוא מיוזמתו, זה מאיר את הדברים באור אחר, וכמובן שמה שכתבתי הופך ללא רלוונטי.

אגב, הבת שלי (בת דקה לשמונה) אוהבת אביזרים של בנים (מכוניות, כדורגל, לפעמים מסתובבת בבית עם כיפה...)
אני תוהה ביני לבין עצמי (ומשתפת
) איך זה שלגביה לא עלו לי אף פעם שאלות.. למה יותר צורם דווקא כשבנים הם "הבעיה"?
 

1שילגיה

New member
שאלה יפה
ניסיון לענות :

נראה לי שזה כמו שטבעי לראות ילדה הולכת לבית ספר עם חולצה כחולה אבל את לא תראי בן הולך לבית ספר עם חולצה ורודה...
 

רוני810

New member
נכון. או שטבעי לקרוא לילדה בשמות של בנים:

אורן, דניאל, נועם, יובל ועוד ועוד.
ובן עם שם של בת זה נדיר ומוזר.
שמעתי על "נטע" לבנים, לא מכירה עוד שמות שעברו מבת לבן.
 
למעלה