אביה המואביה
New member
שלום לכולם ולכולן
תגובה מוזרה של אמא...
שלום לכל באי הפורום.
שמי אביה ואני נשואה כחצי שנה (טריה טריה) לבחור מקסים.
המשפחה של בן זוגי מקסימה. לקח להם קצת זמן להכניס אותי ללב שלהם וגם לי לקח עם זה קצת זמן, אבל מהרגע שהודענו על החתונה- הכל הולך לי מצויין איתם. ההרגשה היא שהם אוהבים אותי כאילו הייתי הבת שלהם.
לא מזמן חמותי הרגישה לא טוב ואושפזה ללילה בבית חולים. תודה לאל הכל בסדר איתה והיא שוחררה למחרת, אך היה עליה לנוח בביתה. בן זוגי ואני תכננו ממילא להגיע לצפון (גם ההורים של בן זוגי וגם ההורים שלי גרים באיזור חיפה) לסוף השבוע ולבלות עם המשפחה שלי וגם עם המשפחה שלו. התכנון היה שנגיע ביום שישי בבוקר להורים שלי ונעזור לאמא שלי לבשל את ארוחות השבת (אני מקפידה לעזור ככל יכולתי כי אני יודעת כמה שהבישולים מעמיסים, ואני לא אוהבת להתארח בלי לעזור) ולהישאר עד שישי בערב, ואז לנסוע להורים של בן זוגי ולישון אצלם לילה ולהישאר עד שבת אחה"צ. ההורים של בן זוגי לא אוהבים כל כך שאני עוזרת להם, למרות שאני תמיד מציעה. אני עוזרת במה שהם מוכנים שכן אעשה (לפנות את השולחן ולערוך אותו), ומציעה עזרה גם בשאר (בישולים ונקיונות) למרות שאני יודעת שלרוב אתקל בסירוב. הפעם, חמותי ביקשה שבאופן חד פעמי נגיע ביום שישי בבוקר אליה כדי שנעזור בנקיונות ובבישולים, כיוון שעליה לנוח וקשה לה לעבוד הרבה זמן. שמחתי מאד שחמותי מבקשת ממני עזרה, כי כל הזמן אני אומרת שאני מוכנה לעזור בכיף ובשמחה. התקשרתי לאמא שלי והסברתי לה את המצב (שחמותי לא מרגישה טוב), אמרתי שנגיע לארוחת שישי בערב ושאנחנו מצטערים שהפעם לא נוכל לעזור בבישולים. אז אמא שלי אמרה שהיא דווקא תסתדר בסדר עם הבישולים ולא מפריע לה, אבל שאני אזהר לא להפוך ל"עוזרת הבית" של חמי וחמותי, כי הם עוד יתרגלו...
זו התבטאות שממש לא מתאימה לאמא שלי, שכל חיי חינכה אותי שזה חשוב לעזור לאנשים שזקוקים לכך, ושבתור ילדה בכל פעם שבקיבוץ מישהו חלה\ישב שבעה\חלילה קרה משהו אחר, ישר נרתמנו אני והיא לעזור לאותו אדם בנקיונות, בישולים וכו'.
כל כך מוזר לי שהיא הגיבה ככה. היא נשמעה ממש נוזפת, כאילו אני עושה משהו לא בסדר..
מה אתם אומרים? מה גרם לה לומר את זה לדעתכם?
שלום לכל באי הפורום.
שמי אביה ואני נשואה כחצי שנה (טריה טריה) לבחור מקסים.
המשפחה של בן זוגי מקסימה. לקח להם קצת זמן להכניס אותי ללב שלהם וגם לי לקח עם זה קצת זמן, אבל מהרגע שהודענו על החתונה- הכל הולך לי מצויין איתם. ההרגשה היא שהם אוהבים אותי כאילו הייתי הבת שלהם.
לא מזמן חמותי הרגישה לא טוב ואושפזה ללילה בבית חולים. תודה לאל הכל בסדר איתה והיא שוחררה למחרת, אך היה עליה לנוח בביתה. בן זוגי ואני תכננו ממילא להגיע לצפון (גם ההורים של בן זוגי וגם ההורים שלי גרים באיזור חיפה) לסוף השבוע ולבלות עם המשפחה שלי וגם עם המשפחה שלו. התכנון היה שנגיע ביום שישי בבוקר להורים שלי ונעזור לאמא שלי לבשל את ארוחות השבת (אני מקפידה לעזור ככל יכולתי כי אני יודעת כמה שהבישולים מעמיסים, ואני לא אוהבת להתארח בלי לעזור) ולהישאר עד שישי בערב, ואז לנסוע להורים של בן זוגי ולישון אצלם לילה ולהישאר עד שבת אחה"צ. ההורים של בן זוגי לא אוהבים כל כך שאני עוזרת להם, למרות שאני תמיד מציעה. אני עוזרת במה שהם מוכנים שכן אעשה (לפנות את השולחן ולערוך אותו), ומציעה עזרה גם בשאר (בישולים ונקיונות) למרות שאני יודעת שלרוב אתקל בסירוב. הפעם, חמותי ביקשה שבאופן חד פעמי נגיע ביום שישי בבוקר אליה כדי שנעזור בנקיונות ובבישולים, כיוון שעליה לנוח וקשה לה לעבוד הרבה זמן. שמחתי מאד שחמותי מבקשת ממני עזרה, כי כל הזמן אני אומרת שאני מוכנה לעזור בכיף ובשמחה. התקשרתי לאמא שלי והסברתי לה את המצב (שחמותי לא מרגישה טוב), אמרתי שנגיע לארוחת שישי בערב ושאנחנו מצטערים שהפעם לא נוכל לעזור בבישולים. אז אמא שלי אמרה שהיא דווקא תסתדר בסדר עם הבישולים ולא מפריע לה, אבל שאני אזהר לא להפוך ל"עוזרת הבית" של חמי וחמותי, כי הם עוד יתרגלו...
זו התבטאות שממש לא מתאימה לאמא שלי, שכל חיי חינכה אותי שזה חשוב לעזור לאנשים שזקוקים לכך, ושבתור ילדה בכל פעם שבקיבוץ מישהו חלה\ישב שבעה\חלילה קרה משהו אחר, ישר נרתמנו אני והיא לעזור לאותו אדם בנקיונות, בישולים וכו'.
כל כך מוזר לי שהיא הגיבה ככה. היא נשמעה ממש נוזפת, כאילו אני עושה משהו לא בסדר..
מה אתם אומרים? מה גרם לה לומר את זה לדעתכם?