שלום לכולם ולכולן
תגובה מוזרה של אמא...

שלום לכולם ולכולן
תגובה מוזרה של אמא...

שלום לכל באי הפורום.
שמי אביה ואני נשואה כחצי שנה (טריה טריה) לבחור מקסים.
המשפחה של בן זוגי מקסימה. לקח להם קצת זמן להכניס אותי ללב שלהם וגם לי לקח עם זה קצת זמן, אבל מהרגע שהודענו על החתונה- הכל הולך לי מצויין איתם. ההרגשה היא שהם אוהבים אותי כאילו הייתי הבת שלהם.
לא מזמן חמותי הרגישה לא טוב ואושפזה ללילה בבית חולים. תודה לאל הכל בסדר איתה והיא שוחררה למחרת, אך היה עליה לנוח בביתה. בן זוגי ואני תכננו ממילא להגיע לצפון (גם ההורים של בן זוגי וגם ההורים שלי גרים באיזור חיפה) לסוף השבוע ולבלות עם המשפחה שלי וגם עם המשפחה שלו. התכנון היה שנגיע ביום שישי בבוקר להורים שלי ונעזור לאמא שלי לבשל את ארוחות השבת (אני מקפידה לעזור ככל יכולתי כי אני יודעת כמה שהבישולים מעמיסים, ואני לא אוהבת להתארח בלי לעזור) ולהישאר עד שישי בערב, ואז לנסוע להורים של בן זוגי ולישון אצלם לילה ולהישאר עד שבת אחה"צ. ההורים של בן זוגי לא אוהבים כל כך שאני עוזרת להם, למרות שאני תמיד מציעה. אני עוזרת במה שהם מוכנים שכן אעשה (לפנות את השולחן ולערוך אותו), ומציעה עזרה גם בשאר (בישולים ונקיונות) למרות שאני יודעת שלרוב אתקל בסירוב. הפעם, חמותי ביקשה שבאופן חד פעמי נגיע ביום שישי בבוקר אליה כדי שנעזור בנקיונות ובבישולים, כיוון שעליה לנוח וקשה לה לעבוד הרבה זמן. שמחתי מאד שחמותי מבקשת ממני עזרה, כי כל הזמן אני אומרת שאני מוכנה לעזור בכיף ובשמחה. התקשרתי לאמא שלי והסברתי לה את המצב (שחמותי לא מרגישה טוב), אמרתי שנגיע לארוחת שישי בערב ושאנחנו מצטערים שהפעם לא נוכל לעזור בבישולים. אז אמא שלי אמרה שהיא דווקא תסתדר בסדר עם הבישולים ולא מפריע לה, אבל שאני אזהר לא להפוך ל"עוזרת הבית" של חמי וחמותי, כי הם עוד יתרגלו...

זו התבטאות שממש לא מתאימה לאמא שלי, שכל חיי חינכה אותי שזה חשוב לעזור לאנשים שזקוקים לכך, ושבתור ילדה בכל פעם שבקיבוץ מישהו חלה\ישב שבעה\חלילה קרה משהו אחר, ישר נרתמנו אני והיא לעזור לאותו אדם בנקיונות, בישולים וכו'.
כל כך מוזר לי שהיא הגיבה ככה. היא נשמעה ממש נוזפת, כאילו אני עושה משהו לא בסדר..
מה אתם אומרים? מה גרם לה לומר את זה לדעתכם?
 

קליספרה

New member
אל תתרגשי


מקרה קל של קנאת אם . אל תתעכבי על זה בכלל.

יופי שהיא ביקשה, נראה שבאמת כבר נוח לה איתך והיא מקבלת אותך לגמרי. את כבר לא אורחת שם.
 

ayaht

New member


אני איתך.

אני לא ביקשתי מאמא שלי שתנקה לי את הבית כשהייתי מאושפזת בבית חולים.
להיפך, וידאתי שלא תעשה את השטויות האלה (היא מסוגלת).

ברצינות, יש מצבים בחיים שמזמינים עזרה בתשלום.
או שבעלה יזיז את עצמו אם הוא מסוגל פיזית.

אם רוצים לעשות מחווה יפה ומנומסת אפשר לשלוח למי שיצא מבית חולים פרחים או שוקולדים.

לאביה:
אמא שלך חכמה מנוסה ודואגת לך.
זה ידוע שיש חמות שמצפות מהכלות לסייע להן בעבודות הבית.
למה? מנהג עתיק שהלוואי שייעלם מהעולם.
 

הדסהש1

New member
מה רע בלעזור למשפחה...יפה שהיא ביקשה?

אולי אימך חוששת שאת תעברי לצד משפחת בעלך?
זאת מצוה לעזור לנזקק....
 
תודה על התגובה.

זה לא שחמותי ממש ביקשה ממני. היא אמרה שהיא לא מרגישה כל כך טוב, ושהיא תשמח אם נוכל לעזור לה, במידה וזה לא מתנגש לנו עם שום דבר אחר.
בחיים היא לא ביקשה ממני עזרה בשום דבר, והפעם היא באמת נזקקה לזה, אז אנחנו מצידינו שמחנו לבוא.
 
אז תשאלי את אמא שלך למה היא התכוונה

ולמה בעצם אמרה את זה, כי ברוח הדברים שאת כותבת המשפט של אמא שלך באמת לא במקום
ויכול להיות שיש לה איזו סיבה שאת לא מכירה
 

mykal

New member
אפשר להתיחס לדברים בכמה אופנים,

אולי, הרגישה אכזבה מכך שאת לא באה לעזור?
אולי, סתם זה מה שעלה לה בתוך עשיה ולא התעמקה.
אולי, היא מצטטת איזה משפט שאת פעם אמרת לה, ביחס לעזרה לה,
ועכשיו מצאה הזדמנות 'להחזיר' לך.
אולי היא באמת חושבת שצריך לעזור לחמיות במינון.

אבל שני דברים עקרוניים,
1)אם לך זה מסתדר ומקובל, ולא מעיק ואת מסתדרת.
ואת יודעת גם לשים גבולות--אמרה ולא קרה כלום אל תקחי ללב.
2)אם זה מטריד אותך, תמצאי הזדמנות ותשאלי, בלי התרסה,
בלי כעס, אלא כדי לברר, ואולי תשמעי את ההגיון שלה,
ותוכלי לבחור מה נכון לך לעשות. הכי נכון לשוחח 'ולפרק' אי הבנות.
 
פליטת פה מטופשת

שנובעת אולי מצרות עין, כי לקחו לה את עוזרת הבית שלה. אל תקדישי לזה עוד מחשבה, היא לא רוצה לחלוק אותך, ואלה כאבי גדילה שלה.

כל כך מבינה, איזה כיף לעזור לאדם קרוב שצריך עזרה, וסופסופ גם מבקש אותה!
גם אני מאוד אוהבת לעזור לחמים כשיש לי את האפשרות.
 

רוני810

New member
ניסחת היטב את מה שאני חושבת.

לשואלת: מוזר שאימך מתלוננת כשאת עוזרת פעם אחת, בנסיבות מיוחדות, לחמותך,בזמן שזה מצב רגיל שאת עוזרת לאימך.
וטוב שכך, ברור שטוב לעזור לאמא..
אבל אם את עוזרת קבוע לאימך, למה עזרה זהה לחמותך נהפכה פתאום למשהו רע?

אבל כמו שעלה נידף כתבה, נראה לי סתם פליטת פה לא במקום. לא סיפור גדול.
אפשר בהזדמנות לפתוח את זה מול אמך ולשאול אותה למה התכוונה, ואפשר גם לעזוב את זה. תעשי מה שתרגישי שנכון.
כולם מדברים שטויות לפעמים, אפילו אמהות נפלאות. כולנו בני אדם.
 
אני מסכימה עם הרוב

וממש לא מסכימה עם עלה לא נידף, שתגובתה עוקצנית כלפי אמך.
אני חושבת שאמך מכירה אותך נהדר, ויודעת שאת אוהבת לעזור ושמחה בכך, ויודעת שזה פתח לניצול.
היא דואגת, וזו דרכה להביע את דאגתה, ואת אהבתה.
אספר לך משהו:
אבי, עליו השלום, היה אדם שמוכן לעזור בשמחה לכל אחד, ובאושר גדול למי שאהב. לעתים קרובות, בהסעות, כי היה נהג אוטובוס ואהב לנהוג

גם אותי, וגם את דודה שלי, אחותו, הסיע לא מעט. אותי כי היה לנו רכב אחד (וחלק מהשנים גם זה לא), ולה דווקא היה רכב משלה, בנפרד מהרכב של בעלה, אבל לא תמיד התחשק לה לנהוג.
יום אחד, הכרתי בחורה, שהפכה לחברה קרובה, שנזקקה להרבה עזרה בנסיעות. לרשותי עמד רכב חברה של האישלי, והעבודה שלי היתה גמישה ואיפשרה לי לו"ז משלי.
באותה תקופה, דודה שלי ארגנה איזה כנס, ואבא שלי נסע איתה כל יום לסידורים בשביל הכנס, ולעתים קרובות גם עשה בשבילה סידורים בלעדיה.
בערך בפעם השניה שהסעתי את חברתי, אבא שלי בכבודו ובעצמו אמר לי: הפכת לנהג בוס? כן, בעיתוי שבו הוא עצמו, שימש נהג בוס, ולא ראה (וגם אני לא ראיתי) בזה שום פסול.
ככה הם, הורינו, במישורים רבים הם לא רוצים שנהיה כמוהם
 
קודם כל

חייבת להגיד לך שאת מותק.
כל הכבוד לך שבספ"ש שלך שאת יכולה לנוח את עושה נסיעה ארוכה, מחלקת את הספש בין זוגות ההורים ועוזרת (או לפחות מציעה) לשניהם את כל מה שאת יכולה לתת. זה לחלוטין לא מובן באיליו. חמותך כנראה לא אוהבת לבקש עזרה וגם לא רוצה אולי שאת, אחרים או היא ירגישו שמנצלים אותך.
העובדה שבאופן חד פעמי, בגלל מצב בריאותי ביקשה עזרתך (בניגוד לאופייה ולעבר) מצביעה בעיניי דווקא על הערכה שלה אותך כמי שרוצה ומוכנה לעזור לה ושמחה ושתעריך שביום יום כשלא צריך ולא מבקשת ורק עכשיו כשבאמת צריכה.
לגבי אמא שלך והשאלה שלך, אני לא היתי לוקחת את זה למקום שלילי. יכולות להיות מגוון סיבות ובין היתר העובדה שאמא שלך מפחדת שחמותך תגיע ממקום של ניצול ולא של בקשת עזרה אמיתית. בעיני על פי מה שספרת עד כה לא נראה לי שזה הטיפוס, ואת יכולה להרגיע את אמא שלך ולתזכר אותה שחמותך חולה וצריכה לנוח ושלא מדובר על דבר שבשגרה.
אני לא יודעת אם היתי פותחת את הנושא הזה שוב, רק אם הוא ממש יושב לך על הלב. ובמידה וכן לעשות את זה בצורה נעימה ולשאול למה זה הפריע לה. אולי אמא שלך, שאת מספרת שמאוד עוזרת - הרגישה שלפעמים מנצלים את טוב לבה, את הרצון שלה לעזור ואת חוסר היכולת שלה (אולי) לומר לא. - מקווה אגב שאת יודעת מתי לעצור סחטנות ומתי מגיע לאחרים שתעזרי להם ומתי פחות.

בכל מקרה, סתם לעתיד לבוא, לעזור חד פעמי או דו פעמי לאדם חולה זה יפה, זו מצוה וזה כיף. אם את רואה שזה הופך למנהג קבוע תעשי לזה סטופ. קודם כל יש לה בן ואם כבר שתבקש ממנו. שנית אם היא זקוקה לכך אפשר לקחת עזרה בתשלום. ואם הסיפור מגובה באישורים רפואיים גם עזרה מביטוח לאומי (או לפחות השתתפות)

בכל מקרה, שתהיה שבת שלום וסוף שבוע נעים ב-2 הבתים.
 
אמא שלך צודקת..

פשוט שלא יתרגלו שאת באה לשם אז את צריכה להתחיל לנקות להם..
אני מבינה את המקום של לעזור ולנקות ( גם אני כזאת )

שימי לב שזה חד פעמי "שקוראים לך "
 
אם ככה, הייתן מייעצות לחמותה לא לשמור לה על

הילדים,
כדי שתזהר שלא יהפכו אותה לאופר והם יתרגלו?

אתן רציניות?
לא לעשות מעשים טובים\מתחשבים כדי שהאחרים "לא יתרגלו"?

ואני גדלתי עם חמות שהפכה את אמא שלי למנקה ולמבשלת הפרטית שלה. אני יודעת מה ההבדל בין להשפיט, לבין לעשות מעשה טוב.
 
2 דברים

קודם כל בייבי סיטר נותן או אמור לתת לסבתא כמו שהוא נותן לאמא. אפשרות לזמן נוסף עם הילדים, חיזוק הקשר, חיזוק האהבה ועוד. במקום לראות את סבתא אחת לשבועיים לשעתיים לראות אותה יותר.
לנקות למישהו את הבית נתפס קודם כל כי הרבה יותר מעזרה, אלא סוג של ניצול (כי זו עבודה שחורה.תסתכלי על זה איך שתרצי) ולכלה זה לא תורם שום דבר.

שנית, בייביסיטר הוא עזרה לבן ולאו דווקא לכלה. נקיון זו עזרה שמצפים מהכלה לתת למי שלא אמא שלה. למה שהבן לא ינקה??

שלישית, כן. אם אמא נצלנית ולא מבינה איפה זה גובל כבר במטפלת צמודה וזה משהו שגורם לחמות תחושה של ניצול היתי מיעצת לה לשים לזה סטופ.
 
גם לעזור לאדם במצוקה נותן לעוזר

וגם לנעזר. זו הפואנטה שלי.

מסכימה איתך שזה מתחזק לגבי בייביסיטינג, אבל הרבה מאוד לא מסכימות איתנו וחושבות שזה עוזר בעיקר לאם הילדים. לא דווקא לאם, אלא אך ורק לאם.
לרוב חמות (וגם לא כלות) יראו בבייביסיטינג עזרה לאבא, אלא משהו שסוגרים בין נשים. אני לא אומרת שזה נכון, אלא שכך המצב כיום. רואים בזה עזרה לאמא.

דבר נוסף,
ביקשו ממנה לעזור - אני מניחה שהיא לא תשב רגל על רגל בסלון ותצפה בכלתה עושה הכל לבד (כמו שסבתי ע"ה נהגה לעשות).
 
יש הבדל בין אדם במצוקה

לבין אדם שרוצה עזרה. אולי גם כי הוא עצלן. ופה אני לא ארחיב כי כבר כתבתי את דעתי בנושא לכלה עצמה קודם.

לגבי עזרה לבן או לכלה עם הילדים, אז כל פעם שהיתי צריכה עזרה בקשתי מאדון אבא שידבר עם המשפחה שלו. היום כמובן שזה ככה אבל גם בעבר. כשהוא אמר לי דברי עם אמא שלי בעצמך כי את יודעת מתי את חוזרת ומתי את מביאה אותה וכו עדין התעקשתי שאת התיאום הראשוני יעשה הוא. אני מבינה את הצורך בסגירת קצוות, שהיא כמו שאת אומרת - משהו שסוגרים בין הנשים כי הכלה בסופו של דבר זו שתתמקד בניואנסים אבל בכללי בקשת העזרה "בגדול" אמורה להגיע ממהצד העוזר. אני מאמא שלי והוא מאמא שלו.

אני כן מקווה שבמקרה הספציפי הזה היא תשב בסלון או בחדר השינה שלה, כי אם היא קבלה הוראה רפואית לא לעשות כלום ועל כן מבקשת מכלה לנקות בשבילה, שאכן לא תעשה כלום.
ואגב, עוד משהו.... לא יקרה שום שום שום דבר אם שבוע אחד לא יקרצפו את הבית. במיוחד כשזה לא בית שיש בו ילדים קטנים שכל היום מלכלכים. הצורך הזה שביום שישי בול על השעון ירימו את כל הבית, לי אישית לא ברור.
 
למעלה