שלום לכולם והרי אני..
שלום אני רון קיבוצניק אי שם בצפון הנגב, חייתי לי בשלום עד גיל 15 נראה לי והכל היה יפה, לא הכרתי מוזיקה טובה אבל בגיל 15 אתה בעיקר מתרכז איך לדבר עם ההיא שאתה דלוק עליה, לפתע, ביום שישי אחד בשולי דף לא זוכר איזה מספר הופיעה לה כתבה קטנה לארוך העמוד, הכתבה היתה די שולית וקטנה ולכן סקרן אותי לדעת מה מופיע מאחורי התמונה של איש הולך לו באמצע החוף, זאת היתה להקה, קולדפליי שמה, חשבתי שזה די טפשי, בטח עוד להקת בריט פופ ממוצעת בלי שום ייחוד. אבל הנה אני ממשיך וממשיך ומדובר כנראה על להקה מדהימה, הכותב לא הפסיק לשבח את אותה להקה, הוא אמר שיש להם צליל אולי דומה אבל הרבה יותר כיפי מלהקות אחרות הוא אפילו השווה אותם לרדיוהד אם אני טועה, והשוואה לרדיוהד, רבותיי זה משהו שיש להתייחס עליו בכבוד גדול שכן רדיוהד היא הלהקה הכי טובה שיש, תסלחו לי כמובן על החוצפה, הי טובה שפועלת אני מתקן את עצמי. בסדר אמרתי שווה נסוי, הכתב דיבר על שיר בשם yellow אז רצתי לאינטרנט, למי יש כוח לחכות עד שזה יגיע לדיסק שלם, זה היה כלכך יפה, מרגש כאילו חיכה לצאת כבר אל העולם ואיך לא חשבו על זה מקודם, לזה נוסף הקליפ היפהפה פתח דלת חדשה למוזיקה נפלאה וללהקה מופלאה העונה לשם קולדפלי. ואז הגיע הדיסק הוא היה מושלם כל שיר יותר מהשני, דונט פאניק, שיבר, טראבל שאחי שר בערב אירוויזיון והכיר לכולם עד כמה הוא לא מוכשר ובכל זאת כמה שיר כזה הוא יפה שאפילו אחד כמו אחי לא יהרוס אותו, ואחר כך פראשוז לדעתי השיר הכי יפה בדיסק למרות היותו כה קצר, 40 שניות של יופי מתומצתות להם. והיה גם את השיר האחרון כלכך יפה שבגלל זה אף פעם לא שמתי לב לשם שלו,ובעצם זה היה הכל, ההגשה של מרטין, הגיטרות מהיפות שיש, המוזיקה היתה רכה כזאת לעיכול, עצובה ושמחה בו זמנית, מרגשת, נוגעת, אבל אלה סתם מילים זה לא יכול באמת להעביר את ההרגשה שבטח כולכם חוויתם, ההישארות הזאת מול המחשב כדי לשמוע שוב את הדיסק או באוטובוסים עם הדיסק מן שאנשים התחילו להסתכל עליכם פתאום כי לא שמתם לב שאתם שרים באמצע ואז הזקנה עם הסלים שהסתכלה עליכם, ועברתם המון עם הדיסק הזה, רקדתם איתו, נהנתם ממנו, שכנעתם חברים, והרגשתם טוב עם עצמכם שמצאתם את הלהקה שלכם. וחכינו, חיכנו, אפילו הודעה מגוכחת בעיתון נוער קראנו כי אמרנו שבטח יש שם מחמאות או אולי בכלל הודעה על דיסק שני, ואז ביום בהיר אחד בא סינגל חדש עם גיטרות משגעות, לטעמי דיסק פחות טוב מהקודם אבל לא ירידה משמעותית בכלל אלא די השארות באותו מקום והיי הדיסק הזה הביא את השיר הכי טוב של קולדפליי לטעמי גרין אייז, אז גם זה משהו, ואחריו לסיום השיר המושלם אמסטרדם שבטח בכל ביקור בעיר המופלאה הזאת יעלה מחדש ונזמזם אותו שנגיע לכיכר הגדולה ואז הזונה תחייך כי ראתה שאתם שמחים אבל אתם בכלל שרתם את אמסטרדם וחיוך עלה על הפנים כי נזכרתם בלהקה האהובה הזאת שכל חורף תמלא חמדש את ליבנו בשמחה ובאושר.
שלום אני רון קיבוצניק אי שם בצפון הנגב, חייתי לי בשלום עד גיל 15 נראה לי והכל היה יפה, לא הכרתי מוזיקה טובה אבל בגיל 15 אתה בעיקר מתרכז איך לדבר עם ההיא שאתה דלוק עליה, לפתע, ביום שישי אחד בשולי דף לא זוכר איזה מספר הופיעה לה כתבה קטנה לארוך העמוד, הכתבה היתה די שולית וקטנה ולכן סקרן אותי לדעת מה מופיע מאחורי התמונה של איש הולך לו באמצע החוף, זאת היתה להקה, קולדפליי שמה, חשבתי שזה די טפשי, בטח עוד להקת בריט פופ ממוצעת בלי שום ייחוד. אבל הנה אני ממשיך וממשיך ומדובר כנראה על להקה מדהימה, הכותב לא הפסיק לשבח את אותה להקה, הוא אמר שיש להם צליל אולי דומה אבל הרבה יותר כיפי מלהקות אחרות הוא אפילו השווה אותם לרדיוהד אם אני טועה, והשוואה לרדיוהד, רבותיי זה משהו שיש להתייחס עליו בכבוד גדול שכן רדיוהד היא הלהקה הכי טובה שיש, תסלחו לי כמובן על החוצפה, הי טובה שפועלת אני מתקן את עצמי. בסדר אמרתי שווה נסוי, הכתב דיבר על שיר בשם yellow אז רצתי לאינטרנט, למי יש כוח לחכות עד שזה יגיע לדיסק שלם, זה היה כלכך יפה, מרגש כאילו חיכה לצאת כבר אל העולם ואיך לא חשבו על זה מקודם, לזה נוסף הקליפ היפהפה פתח דלת חדשה למוזיקה נפלאה וללהקה מופלאה העונה לשם קולדפלי. ואז הגיע הדיסק הוא היה מושלם כל שיר יותר מהשני, דונט פאניק, שיבר, טראבל שאחי שר בערב אירוויזיון והכיר לכולם עד כמה הוא לא מוכשר ובכל זאת כמה שיר כזה הוא יפה שאפילו אחד כמו אחי לא יהרוס אותו, ואחר כך פראשוז לדעתי השיר הכי יפה בדיסק למרות היותו כה קצר, 40 שניות של יופי מתומצתות להם. והיה גם את השיר האחרון כלכך יפה שבגלל זה אף פעם לא שמתי לב לשם שלו,ובעצם זה היה הכל, ההגשה של מרטין, הגיטרות מהיפות שיש, המוזיקה היתה רכה כזאת לעיכול, עצובה ושמחה בו זמנית, מרגשת, נוגעת, אבל אלה סתם מילים זה לא יכול באמת להעביר את ההרגשה שבטח כולכם חוויתם, ההישארות הזאת מול המחשב כדי לשמוע שוב את הדיסק או באוטובוסים עם הדיסק מן שאנשים התחילו להסתכל עליכם פתאום כי לא שמתם לב שאתם שרים באמצע ואז הזקנה עם הסלים שהסתכלה עליכם, ועברתם המון עם הדיסק הזה, רקדתם איתו, נהנתם ממנו, שכנעתם חברים, והרגשתם טוב עם עצמכם שמצאתם את הלהקה שלכם. וחכינו, חיכנו, אפילו הודעה מגוכחת בעיתון נוער קראנו כי אמרנו שבטח יש שם מחמאות או אולי בכלל הודעה על דיסק שני, ואז ביום בהיר אחד בא סינגל חדש עם גיטרות משגעות, לטעמי דיסק פחות טוב מהקודם אבל לא ירידה משמעותית בכלל אלא די השארות באותו מקום והיי הדיסק הזה הביא את השיר הכי טוב של קולדפליי לטעמי גרין אייז, אז גם זה משהו, ואחריו לסיום השיר המושלם אמסטרדם שבטח בכל ביקור בעיר המופלאה הזאת יעלה מחדש ונזמזם אותו שנגיע לכיכר הגדולה ואז הזונה תחייך כי ראתה שאתם שמחים אבל אתם בכלל שרתם את אמסטרדם וחיוך עלה על הפנים כי נזכרתם בלהקה האהובה הזאת שכל חורף תמלא חמדש את ליבנו בשמחה ובאושר.
