אישעימאוטו
New member
שלום לכולם בהמשך לשאלות על בעיות שינה
אני קורא כאן די הרבה אבל פעם ראשונה שכותב, אשמח לקבל חוות דעתכם לאישתי ולי יש ילדה מקסימה בת שנתיים וחצי, בת יחידה אחרי הרבה שנות טיפולים אז מן הסתם קצת מפונקת למרות שאנחנו משתדלים מאד שלא לתת מעבר. היא נמצאת בחדר משלה שהיא מאד אוהבת כבר מגיל שנה וחצי לערך עד אז היתה איתנו בחדר. לפני כחודש היא התחילה להתלונן כי "היא לא מרגישה טוב" לפני השינה ובדרך כלל חיבוק וקצת ליטופים עד שהיא נרדמת היו פותרים את הבעיה. אני חייב לציין כי עד אז היא היתה נרדמת בכוחות עצמה מול הטלויזיה (בחדר שלה) כיום המצב החריף והיא לא מוכנה להרדם מבלי שישכבו לידה (אני או אישתי זה לא חשוב מי) ובנוסף היא מתעוררת באמצע הלילה בזעקות שבר ורוצה שישכבו לידה ושלא ישאירו אותה לישון לבד. כל הניסיונות שלנו להסביר כי גם אנחנו צריכים לישון וכי מחר צריך לקום לגן/עבודה לא עוזרים, אם אנחנו מתעקשים קצת יותר היא מתחילה עם ה "אני לא מרגישה טוב" ו"תשכב/י לידי". גם אם אנו שוכבים לידה עד שהיא נרדמת שוב, היא מתעוררת בשנית אחרי כמה דקות עד חצי שעה בצרחות... הפתרון הוא שאחד מאיתנו חייב להמשיך לישון לידה כל הלילה...(אין בעיית מקום במיטה שלה אבל עדיין...) סיפורים בנושא והסברים גם בגן על ידי הגננת לא ממש עוזרים. הילדה נמצאת בגן פרטי 10 ילדים עם 3 גננות עם יחס מצויין ולא חסר לה ממש כלום לא תשומת לב ולא אהבה או משחקים (בקיצור מפונקת) השאלה: איך לפתור את הבעיה שנוצרה כעת או שעלינו לזרום עם העניין ולתת לה את תשומת הלב שהיא מבקשת למרות הקושי שבדבר. חלק אומרים לנו שמדובר בגיל וזה עובר וחלק מטיפים לנו כי עלינו לתת לה לבכות ורק לבוא להסביר לה לחבק אותה וללכת חזרה. אנחנו כעת נענים לבכי שלה וישנים לידה בתורנות, ד"א שנינו עובדים ושנינו נוהגים רוב היום והעניין די פוגע בעירנות מה עושים??? תודה מראש
אני קורא כאן די הרבה אבל פעם ראשונה שכותב, אשמח לקבל חוות דעתכם לאישתי ולי יש ילדה מקסימה בת שנתיים וחצי, בת יחידה אחרי הרבה שנות טיפולים אז מן הסתם קצת מפונקת למרות שאנחנו משתדלים מאד שלא לתת מעבר. היא נמצאת בחדר משלה שהיא מאד אוהבת כבר מגיל שנה וחצי לערך עד אז היתה איתנו בחדר. לפני כחודש היא התחילה להתלונן כי "היא לא מרגישה טוב" לפני השינה ובדרך כלל חיבוק וקצת ליטופים עד שהיא נרדמת היו פותרים את הבעיה. אני חייב לציין כי עד אז היא היתה נרדמת בכוחות עצמה מול הטלויזיה (בחדר שלה) כיום המצב החריף והיא לא מוכנה להרדם מבלי שישכבו לידה (אני או אישתי זה לא חשוב מי) ובנוסף היא מתעוררת באמצע הלילה בזעקות שבר ורוצה שישכבו לידה ושלא ישאירו אותה לישון לבד. כל הניסיונות שלנו להסביר כי גם אנחנו צריכים לישון וכי מחר צריך לקום לגן/עבודה לא עוזרים, אם אנחנו מתעקשים קצת יותר היא מתחילה עם ה "אני לא מרגישה טוב" ו"תשכב/י לידי". גם אם אנו שוכבים לידה עד שהיא נרדמת שוב, היא מתעוררת בשנית אחרי כמה דקות עד חצי שעה בצרחות... הפתרון הוא שאחד מאיתנו חייב להמשיך לישון לידה כל הלילה...(אין בעיית מקום במיטה שלה אבל עדיין...) סיפורים בנושא והסברים גם בגן על ידי הגננת לא ממש עוזרים. הילדה נמצאת בגן פרטי 10 ילדים עם 3 גננות עם יחס מצויין ולא חסר לה ממש כלום לא תשומת לב ולא אהבה או משחקים (בקיצור מפונקת) השאלה: איך לפתור את הבעיה שנוצרה כעת או שעלינו לזרום עם העניין ולתת לה את תשומת הלב שהיא מבקשת למרות הקושי שבדבר. חלק אומרים לנו שמדובר בגיל וזה עובר וחלק מטיפים לנו כי עלינו לתת לה לבכות ורק לבוא להסביר לה לחבק אותה וללכת חזרה. אנחנו כעת נענים לבכי שלה וישנים לידה בתורנות, ד"א שנינו עובדים ושנינו נוהגים רוב היום והעניין די פוגע בעירנות מה עושים??? תודה מראש