שלום לכולם.. אני לא כותבת בשמי
- פותח הנושא meitali
- פורסם בתאריך
הדגבא של הצאט
New member
אם הוא קורא את זה אז
אני מקווה שחיפושיו יסתיימו והוא יוכל בקרוב לחלוק עם משהיא את אהבתו לשירים . מקווה רק שהוא לא יריב איתה על חום יולי אוגוסט ... איך זמר יכול לגעת בצורה כל כך מיוחדת בכל כך הרבה אנשים ... איזה כח יש למוסיקה ... אני ניזכר בסרט " חומות של תקווה " , עוד דבר בעולם שיש בו משהו כל כך טהור שיכול לגעת גם בנפש אבודה לחלוטין , שגיבור הסרט אמר איך מוזיקה נימצאת בלב ואף אחד לא יכול לקחת לך אותה , איך היא נותנת תקווה ...
אני מקווה שחיפושיו יסתיימו והוא יוכל בקרוב לחלוק עם משהיא את אהבתו לשירים . מקווה רק שהוא לא יריב איתה על חום יולי אוגוסט ... איך זמר יכול לגעת בצורה כל כך מיוחדת בכל כך הרבה אנשים ... איזה כח יש למוסיקה ... אני ניזכר בסרט " חומות של תקווה " , עוד דבר בעולם שיש בו משהו כל כך טהור שיכול לגעת גם בנפש אבודה לחלוטין , שגיבור הסרט אמר איך מוזיקה נימצאת בלב ואף אחד לא יכול לקחת לך אותה , איך היא נותנת תקווה ...
הדגבא של הצאט
New member
" נפש אבודה " לא התכוונתי כמובן
אליך ... חחח ...
התכוונתי ברמה הכללית והאישית ...
אליך ... חחח ...
הכתב שלא נשלח..
נראה לי שיותר קל לקרוא כשזה ע"ג הפורום אז העתקתי אותו לכאן.. מרגש... (-: ----------------------------------------------- שלמה, אם המכתב הזה יגיע אליך זו הכוונה ואם לא אז אני מבקש ממי שקיבל אותו במקומך שיעשה הכל ויביא אותו אליך. מכתב שלוקח לקרוא בערך 10 דקות אני מתנצל מראש. ככה, קוראים לי יניר ואני בן 22. המכתב הזה היה אמור להישלח כבר לפני איזה עשר שנים בערך כשידעתי שאין שום סיכוי שיהיה איזה שהוא אמן אחר שאני אכתוב לו מכתב אי פעם. אני בן זקונים למשפחה קיבוצניקית מקיבוץ רוחמה שליד שדרות והחווה של אריק . יש שורה בשיר ישן שגם לך יש ביצוע שלו, שמזכיר את רוחמה. אני לא יודע אם תזכור: פז כולה רז כולה אדמת הסגולה מרוחמה עד מטולה עוד פה ושמה עוד רבה השממה אך בידינו נגאל אדמתנו אנחנו שלושה ילדים. האח הגדול שהיום הוא בן 35 נשוי + 2, אהב ואוהב אותך לפניי והדביק אותי מינקות ככה שלא יכולתי לבחור , חי היום בסן פרנסיסקו. האחות שלי בת היום 27 נשואה, וגם היא מאד אוהבת אותך ככה שאין סיכוי ששמענו משהו אחר בבית,היום תושבת בקיבוץ משמר הנגב. שנת 86 הייתי בן איזה 4 וכבר שרתי את כל המילים של כל השירים מ"לילה לא שקט"... יש לי זיכרון לדברים קטנים ואחד מהם הוא אותי מחזיק ובוהה בעטיפה של "לילה לא שקט" שאח שלי קנה לעצמו, פשוט... אני זוכר את עצמי מבקש מההורים לשים לי שוב ושוב את התקליט ופשוט שר...עם אוזניות גדולות יותר מהפנים שלי. כשסיימתי את הגן המטפלות נתנו לנו תעודות בוגר גן שצירפתי לך שתוכל לקרוא ולהיווכח עד כמה זה אמיתי וממתי אני אוהב. אני רק מתאר לעצמי ילד בן חמש שר על אהבות נכזבות וחברים שנופלים בקרב ועולה לי חיוך קטן על השפתיים. כיתה א' ב', מסומנת אצלי באופן מאד מובהק בזמן שהופיעו הווקמנים הראשונים, ואותי מחזיק ווקמן ענק צהוב של סוני עם אוזניות כתומות, כאשר בפנים נמצאת הקלטת של חום יולי אוגוסט, החלק הראשון, אני ואחותי נלחמנו על החציים, כל אחד לא הסכים לתת את החלק שלו, מלחמת עולם. הקטע הוא שנראה לי תמיד שאני היחיד, ועדיין אני מוכן להעיד, שבהופעות אני יודע יותר טוב מכולם, לפחות יותר מכל מי שנמצא על ידי, אז כמו כלום אני מגלה שאני אחד למיליון, שאוהבים אותך,ויודעים כל תו, כל התחלה של שיר, כולל התחלות של שירים בהופעות, כל אקורד, כל נשימה כל קול שני, כל הפסקה עם קטע אינסטרומנטלי , את כל השמות של הנגנים והמלוות לאורך השנים, ואנשי הסאונד, התאורה, והמערכת שמסביב. ההופעה הראשונה שראיתי אותך הייתה באמפיתיאטרון של שער הנגב, בגיל 6 אני זוכר אותה במעורפל, הופעה של חום יולי אוגוסט, אם אני לא טועה אמיר גווירצמן היה הסקסופוניסט שלך אז, לשדות של אירוסים הייתה התחלה יפה שהוא ניגן עם הסקסופון, היום אתה כבר לא מתחיל איתה, אני זוכר תאורה כחולה, לא הרבה אנשים כמו היום, רק חבר'ה צעירים,שלוש שורות מלאות וכל השאר מעט מאד, אני זוכר כאילו אתה מסתכל רק עלי בהופעה, זוכר את עצמי מתבייש בגלל זה. אני זוכר את ההורים שלי לוקחים אותי לישון, כי כבר מאוחר וצריך ללכת לישון בבית הילדים. כמה שנים מאוחר יותר אני זוכר שידור הופעה בגלי צה"ל מראשון לציון, אני זוכר את עצמי מתווכח עם אבא שלי על זה שזה לא אתה שר כי אתה נשמע אחרת, ככה התוודיתי לזה שבהופעה אתה עושה שינויים, מההקלטות המושלמות באולפן, ואז התחלתי במודע להקליט הופעות על קלטות וללמוד את האלתורים והשינויים כדי לא להיות מופתע, יש לי קלטות מוקלטות מהרדיו, כל מיני, אין לי מושג איפה הן אבל אם אני אמצא אני אקשיב להן בטוח. ככה למדתי להקשיב ולצפות את האלתורים. כל השנים התביישתי להגיד שאני אוהב את שלמה ארצי, לא מאיזה סיבה מיוחדת וכולם ידעו שרק אותך אני אוהב לשמוע, אבל אני לא הפגנתי את זה אף פעם, שמרתי את זה לעצמי, ידעתי שזה משהו שאני יכול לשמור לעצמי עם עצמי, ולחלוק אותו עם הטייפ והווקמן. אני מזהה אותך ברדיו בכל מצב, זה עניין אפילו בתנאים לא תנאים. למשל באוטובוס של דן או אגד, כאשר רק הנהג שומע משהו חלש, אני מייד מזהה, לרוב אני מזהה לפי השין שלך, יש לך שין מיוחדת שלך, ככה אני מזהה גם ביצועים שלך מפעם, לפי השין, אני מוכן שיביאו מולי ויכסו לי את העיניים, אני אזהה את השין שלך. לפעמים אנשים מתבלבלים בין הקול שלך לקול של אושיק לוי מהקלטות של פעם, היה לשניכם קול כזה רך ודומה אבל אני יודע לפי השין שלך שעושה את ההבדל. כל תקליט שלך הוא מסיבה,מבחינתי לפחות, השבועות הראשונים אחרי שיש לי אלבום חדש זה כמו נרקומן עם מנה שלא נגמרת. כל שיר מקבל את כמות ההשמעות הראויה, השירים נלמדים עם המילים מהעטיפות, מתחת לפנס עם אוזנית לפני השינה (גם היום). לכל אחד שאוהב לשמוע,יש שירים אהובים שלך, אני לא שומע אני מקשיב. לאחרונה זה הסדר מהאהוב לאהוב טיפה פחות: 1. מהן המילים – ההמנון שלי. 2. יום אחד. 3. מגע אנושי. 4. קצת משונה שלא נשארת. 5. סיפור רומנטי. הרשימה עוד ארוכה אבל אני אשתדל לא יותר מדי להגזים, אחרי הכל יש לי מה לכתוב לעשרה מכתבים. חשבתי תמיד שאני אשלח לך מכתב בדואר הרגיל שזה גם יותר עם ריח של משהו ממני מגיע אליך אבל הבנתי שאם אני לא אכתוב במייל, לא תבין מה כתבתי מהכתב חרטומים שלי, וגם זה לא יגיע אליך כי זה כמו חוק מרפי, נקווה שהוא לא חל על המייל הזה. מאז ההופעה הראשונה בגיל 6 פחדתי ללכת להופעות ולהתוודות לקולגות שלי. אני באופן אישי מעדיף מקומות עם מעט אנשים.... הרבה אנשים מלחיץ אותי. לפני שנתיים החלטתי שאם אתה בא עד אשקלון אז מגיע לי לראות אותך בבריזה. הלכתי עם אחותי, שבוע אחרי שאחי עזב את הארץ, היתי צריך שמשהו שיאסוף אותי. את הדרישה הזו מילאת באופן מושלם, היתי ברקיע השביעי. הרגשתי שאני צריך ללכת ליותר הופעות כי אחר כך אני אצטער כי אני אהיה יותר מבוגר עם התחייבויות ואתה יותר מבוגר ופחות תופיע. ואז לפני חודשיים הלכתי להופעה שלך בבארי, ונוכחתי לגעת שעדיף ללכת להופעות אחרי הרבה זמן מהתקליט האחרון. פשוט אתה שר שירים יותר מבוזרים מהרפרטואר, למשל בזמן האחרון אתה פותח עם שדות של אירוסים בביצוע שאותי יכול להנשים לכמה ימים. ההופעה האחרונה שראיתי הייתה במסגרת הכנס של IBM בשפך זוהר ליד ים המלח. שם נוכחתי לדעת שהקולגות לתחום שלי , המחשוב, הם קצת חצילים ואבנים עם לב אדם, וכדאי מאד שאני אראה אותך בהופעות יותר "חיות" ואוהדות מבחינת הקהל, כי אהדת הקהל מוציאות ממך יותר.
נראה לי שיותר קל לקרוא כשזה ע"ג הפורום אז העתקתי אותו לכאן.. מרגש... (-: ----------------------------------------------- שלמה, אם המכתב הזה יגיע אליך זו הכוונה ואם לא אז אני מבקש ממי שקיבל אותו במקומך שיעשה הכל ויביא אותו אליך. מכתב שלוקח לקרוא בערך 10 דקות אני מתנצל מראש. ככה, קוראים לי יניר ואני בן 22. המכתב הזה היה אמור להישלח כבר לפני איזה עשר שנים בערך כשידעתי שאין שום סיכוי שיהיה איזה שהוא אמן אחר שאני אכתוב לו מכתב אי פעם. אני בן זקונים למשפחה קיבוצניקית מקיבוץ רוחמה שליד שדרות והחווה של אריק . יש שורה בשיר ישן שגם לך יש ביצוע שלו, שמזכיר את רוחמה. אני לא יודע אם תזכור: פז כולה רז כולה אדמת הסגולה מרוחמה עד מטולה עוד פה ושמה עוד רבה השממה אך בידינו נגאל אדמתנו אנחנו שלושה ילדים. האח הגדול שהיום הוא בן 35 נשוי + 2, אהב ואוהב אותך לפניי והדביק אותי מינקות ככה שלא יכולתי לבחור , חי היום בסן פרנסיסקו. האחות שלי בת היום 27 נשואה, וגם היא מאד אוהבת אותך ככה שאין סיכוי ששמענו משהו אחר בבית,היום תושבת בקיבוץ משמר הנגב. שנת 86 הייתי בן איזה 4 וכבר שרתי את כל המילים של כל השירים מ"לילה לא שקט"... יש לי זיכרון לדברים קטנים ואחד מהם הוא אותי מחזיק ובוהה בעטיפה של "לילה לא שקט" שאח שלי קנה לעצמו, פשוט... אני זוכר את עצמי מבקש מההורים לשים לי שוב ושוב את התקליט ופשוט שר...עם אוזניות גדולות יותר מהפנים שלי. כשסיימתי את הגן המטפלות נתנו לנו תעודות בוגר גן שצירפתי לך שתוכל לקרוא ולהיווכח עד כמה זה אמיתי וממתי אני אוהב. אני רק מתאר לעצמי ילד בן חמש שר על אהבות נכזבות וחברים שנופלים בקרב ועולה לי חיוך קטן על השפתיים. כיתה א' ב', מסומנת אצלי באופן מאד מובהק בזמן שהופיעו הווקמנים הראשונים, ואותי מחזיק ווקמן ענק צהוב של סוני עם אוזניות כתומות, כאשר בפנים נמצאת הקלטת של חום יולי אוגוסט, החלק הראשון, אני ואחותי נלחמנו על החציים, כל אחד לא הסכים לתת את החלק שלו, מלחמת עולם. הקטע הוא שנראה לי תמיד שאני היחיד, ועדיין אני מוכן להעיד, שבהופעות אני יודע יותר טוב מכולם, לפחות יותר מכל מי שנמצא על ידי, אז כמו כלום אני מגלה שאני אחד למיליון, שאוהבים אותך,ויודעים כל תו, כל התחלה של שיר, כולל התחלות של שירים בהופעות, כל אקורד, כל נשימה כל קול שני, כל הפסקה עם קטע אינסטרומנטלי , את כל השמות של הנגנים והמלוות לאורך השנים, ואנשי הסאונד, התאורה, והמערכת שמסביב. ההופעה הראשונה שראיתי אותך הייתה באמפיתיאטרון של שער הנגב, בגיל 6 אני זוכר אותה במעורפל, הופעה של חום יולי אוגוסט, אם אני לא טועה אמיר גווירצמן היה הסקסופוניסט שלך אז, לשדות של אירוסים הייתה התחלה יפה שהוא ניגן עם הסקסופון, היום אתה כבר לא מתחיל איתה, אני זוכר תאורה כחולה, לא הרבה אנשים כמו היום, רק חבר'ה צעירים,שלוש שורות מלאות וכל השאר מעט מאד, אני זוכר כאילו אתה מסתכל רק עלי בהופעה, זוכר את עצמי מתבייש בגלל זה. אני זוכר את ההורים שלי לוקחים אותי לישון, כי כבר מאוחר וצריך ללכת לישון בבית הילדים. כמה שנים מאוחר יותר אני זוכר שידור הופעה בגלי צה"ל מראשון לציון, אני זוכר את עצמי מתווכח עם אבא שלי על זה שזה לא אתה שר כי אתה נשמע אחרת, ככה התוודיתי לזה שבהופעה אתה עושה שינויים, מההקלטות המושלמות באולפן, ואז התחלתי במודע להקליט הופעות על קלטות וללמוד את האלתורים והשינויים כדי לא להיות מופתע, יש לי קלטות מוקלטות מהרדיו, כל מיני, אין לי מושג איפה הן אבל אם אני אמצא אני אקשיב להן בטוח. ככה למדתי להקשיב ולצפות את האלתורים. כל השנים התביישתי להגיד שאני אוהב את שלמה ארצי, לא מאיזה סיבה מיוחדת וכולם ידעו שרק אותך אני אוהב לשמוע, אבל אני לא הפגנתי את זה אף פעם, שמרתי את זה לעצמי, ידעתי שזה משהו שאני יכול לשמור לעצמי עם עצמי, ולחלוק אותו עם הטייפ והווקמן. אני מזהה אותך ברדיו בכל מצב, זה עניין אפילו בתנאים לא תנאים. למשל באוטובוס של דן או אגד, כאשר רק הנהג שומע משהו חלש, אני מייד מזהה, לרוב אני מזהה לפי השין שלך, יש לך שין מיוחדת שלך, ככה אני מזהה גם ביצועים שלך מפעם, לפי השין, אני מוכן שיביאו מולי ויכסו לי את העיניים, אני אזהה את השין שלך. לפעמים אנשים מתבלבלים בין הקול שלך לקול של אושיק לוי מהקלטות של פעם, היה לשניכם קול כזה רך ודומה אבל אני יודע לפי השין שלך שעושה את ההבדל. כל תקליט שלך הוא מסיבה,מבחינתי לפחות, השבועות הראשונים אחרי שיש לי אלבום חדש זה כמו נרקומן עם מנה שלא נגמרת. כל שיר מקבל את כמות ההשמעות הראויה, השירים נלמדים עם המילים מהעטיפות, מתחת לפנס עם אוזנית לפני השינה (גם היום). לכל אחד שאוהב לשמוע,יש שירים אהובים שלך, אני לא שומע אני מקשיב. לאחרונה זה הסדר מהאהוב לאהוב טיפה פחות: 1. מהן המילים – ההמנון שלי. 2. יום אחד. 3. מגע אנושי. 4. קצת משונה שלא נשארת. 5. סיפור רומנטי. הרשימה עוד ארוכה אבל אני אשתדל לא יותר מדי להגזים, אחרי הכל יש לי מה לכתוב לעשרה מכתבים. חשבתי תמיד שאני אשלח לך מכתב בדואר הרגיל שזה גם יותר עם ריח של משהו ממני מגיע אליך אבל הבנתי שאם אני לא אכתוב במייל, לא תבין מה כתבתי מהכתב חרטומים שלי, וגם זה לא יגיע אליך כי זה כמו חוק מרפי, נקווה שהוא לא חל על המייל הזה. מאז ההופעה הראשונה בגיל 6 פחדתי ללכת להופעות ולהתוודות לקולגות שלי. אני באופן אישי מעדיף מקומות עם מעט אנשים.... הרבה אנשים מלחיץ אותי. לפני שנתיים החלטתי שאם אתה בא עד אשקלון אז מגיע לי לראות אותך בבריזה. הלכתי עם אחותי, שבוע אחרי שאחי עזב את הארץ, היתי צריך שמשהו שיאסוף אותי. את הדרישה הזו מילאת באופן מושלם, היתי ברקיע השביעי. הרגשתי שאני צריך ללכת ליותר הופעות כי אחר כך אני אצטער כי אני אהיה יותר מבוגר עם התחייבויות ואתה יותר מבוגר ופחות תופיע. ואז לפני חודשיים הלכתי להופעה שלך בבארי, ונוכחתי לגעת שעדיף ללכת להופעות אחרי הרבה זמן מהתקליט האחרון. פשוט אתה שר שירים יותר מבוזרים מהרפרטואר, למשל בזמן האחרון אתה פותח עם שדות של אירוסים בביצוע שאותי יכול להנשים לכמה ימים. ההופעה האחרונה שראיתי הייתה במסגרת הכנס של IBM בשפך זוהר ליד ים המלח. שם נוכחתי לדעת שהקולגות לתחום שלי , המחשוב, הם קצת חצילים ואבנים עם לב אדם, וכדאי מאד שאני אראה אותך בהופעות יותר "חיות" ואוהדות מבחינת הקהל, כי אהדת הקהל מוציאות ממך יותר.
המשך..
בימים אלה אני חי באמצע השבוע במרכז, עובד בחברת רואי החשבון של התנועה הקיבוצית "ברית פיקוח" עושה להם פרוייקט סריקת הארכיון שלהם... אני סורק את כל המסמכים הרשמיים של כל האגודות השיתופיות מאז קום המדינה, ממש פיסות היסטוריה, למשל התיק הראשון של הארכיון הוא התיק של קיבוץ דגניה, הקיבוץ הראשון. למשל התיק של תנובה, שתעודת הרישום שלו היא משנת 1931, חלק מהמסמכים מתפוררים לי בידיים. כמובן שתוך כדי סריקה אני שומע רק אותך, גם רדיו, אבל כשכולם הולכים הביתה אני נשאר ושם את האלבומים שלך בקולי קולות. אני ישן אצל דודים שלי בראשון לציון, (שקנו לי דיסק של "ירח" כשהייתי בן 11) לא שוכח להם את זה. מה שמשאיר אותי במרכז הארץ קרוב לתל אביב, קרוב למרכז העשיר של התרבות, סוף-סוף ללכת להופעה לא צריך להתארגן ולנסוע שלוש שעות אלא לקחת חצי שעה אוטובוס, מה שאומר מבחינתי לפחות שהקירבה שלי למשל ל..... "צוותא" ממש הצטמצם. אין לי בת זוג עדיין, אני עדיין מחפש אותה בחושך, אין לי עם מי לבוא להופעת חורף בצוותא ולהראות לה כמה אני מכיר טוב את כל השירים, אבל אולי תהיה. או שאני אבוא להופעה לבד ואולי אמצא אחת כזו שם, שלא יהיה לה איכפת שאני שומע בבית כמעט, רק אותך. זהו אני נראה לי הוצאתי את הכל , אמרתי לעצמי שאם תגיע עד לפה אז הצלחתי לא לשעמם אותך, ולא סבלת יותר מדי, הרי זה הדבר האחרון שרציתי בו. אם תענה אתה ולא מישהו אחר, זה יעשה אותי מאושר, כי אני אדע שמה שכתבתי הגיע אליך ולא למישהו אחר.
בימים אלה אני חי באמצע השבוע במרכז, עובד בחברת רואי החשבון של התנועה הקיבוצית "ברית פיקוח" עושה להם פרוייקט סריקת הארכיון שלהם... אני סורק את כל המסמכים הרשמיים של כל האגודות השיתופיות מאז קום המדינה, ממש פיסות היסטוריה, למשל התיק הראשון של הארכיון הוא התיק של קיבוץ דגניה, הקיבוץ הראשון. למשל התיק של תנובה, שתעודת הרישום שלו היא משנת 1931, חלק מהמסמכים מתפוררים לי בידיים. כמובן שתוך כדי סריקה אני שומע רק אותך, גם רדיו, אבל כשכולם הולכים הביתה אני נשאר ושם את האלבומים שלך בקולי קולות. אני ישן אצל דודים שלי בראשון לציון, (שקנו לי דיסק של "ירח" כשהייתי בן 11) לא שוכח להם את זה. מה שמשאיר אותי במרכז הארץ קרוב לתל אביב, קרוב למרכז העשיר של התרבות, סוף-סוף ללכת להופעה לא צריך להתארגן ולנסוע שלוש שעות אלא לקחת חצי שעה אוטובוס, מה שאומר מבחינתי לפחות שהקירבה שלי למשל ל..... "צוותא" ממש הצטמצם. אין לי בת זוג עדיין, אני עדיין מחפש אותה בחושך, אין לי עם מי לבוא להופעת חורף בצוותא ולהראות לה כמה אני מכיר טוב את כל השירים, אבל אולי תהיה. או שאני אבוא להופעה לבד ואולי אמצא אחת כזו שם, שלא יהיה לה איכפת שאני שומע בבית כמעט, רק אותך. זהו אני נראה לי הוצאתי את הכל , אמרתי לעצמי שאם תגיע עד לפה אז הצלחתי לא לשעמם אותך, ולא סבלת יותר מדי, הרי זה הדבר האחרון שרציתי בו. אם תענה אתה ולא מישהו אחר, זה יעשה אותי מאושר, כי אני אדע שמה שכתבתי הגיע אליך ולא למישהו אחר.
נשמה הפצועה
New member
../images/Emo51.gifלילך כאן באמת יותר נוח לקרוא
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.