שלום לכולכם...

KFIRB

New member
שלום לכולכם...

חלק מן הותיקים כאן.. נעלמו לי מן התמונה,... כולי תקווה שהכל בסדר איתם ...... רציתי לשתף בתחושת חוסר הודאות העוטפת אותי... היום היתה לי הוע"ר בלשכת התעסוקה, הרופא נתן לי תחושה שהכל יהיה בסדר... אבל מניסיון אצלם ואיתם, אף פעם אי אפשר לדעת....אני נורא מפחד ממחר, שהפקידה התורנית ,(נקווה שמחר היא לא תחלה/תתחלף/ תשתנה/תצא לכנס/להרצאה ואלוהים יודע מה....), נקווה שיהיו לה בשורות טובות , למרות שאני תמיד צופה לשחורות, היא אמורה לספר לי מה הועדה החליטה או ליתר דיוק, מה הרופא והיועצת החליטו בשיתוף פקידה בכירה בלשכה. היא אמורה לספר אם אני יופנה לקורס הכשרה, לעבודה ואם כן לאן.. היא אמורה לספר לי אם בכלל יש לה מה להציע.. ואחרי התחושות והרגשה שקיבלתי מקודמיה לתפקיד.. זה ממש מפחיד לגשת לשם.. שחס וחלילה לא תתחיל לצרוח ולהעליב כמו קודמיה לתפקיד... שלא תגיד שעליי לחזור לפקידה הקודמת... לא רוצה שיתמסרו איתי כמו כדור... והרגשות לקראת הפגישה מחר הולכים ומציפים אותי, אני צופה לגרוע מכל... אבלאני לא יודע מה כבר טוב או לא... אם הטמטום ששולט שם, אני כבר לא יודע.... כולם בהתחלה עושים רושם טוב עד לרגע שצריך להחליט , להזיז, להתניע... ואולי יהיו לה דווקא בשורות טובות... הפקידה הבכירה אמרה היום בבוקר בועדה שיש להם, לדעתה משרה שמתאימה לי... ואז מופיע החשש שאולי לא אתקבל לשם.... דיי נמאס מהחוסר ודאות הזו... והשעון בכלל לא זז... אוף!!! כי ההרגשה שלי , והפחד שלי הוא כל כך גדול כי חלק מן הפקידים (לא יפה להכליל, והפקידה החדשה, שבקושי נתתי לה צ'אנס בשבוע שעבר, שעשתה רושם נמרץ וטוב מבחינתה) מאשימים, לא עושים משהו לקראת הפונה, מבחינתם, הכוס קפה יותר חשובה. רק הפקידה האחרונה , זו שלא נתתי לה צ'אנס, הבינה, והבטיחה לברר מה עלה בגורל ההפנייה הקודמת... לא חקרה, לא האשימה, לא התנשאה כמו קודמיה לתפקיד. הפחד משתק, כי אם לא אצליח או לא אקבל תשובה כלשהי, היא תאשים אותי, ובמקום הזה, הפחד יוצר לעצמו מעגלקסמים בלתי פתיר... שאני לא בטוח בעצמי בעת הראיון או הפרזנטציה, דבר המקרין הלאה...וכך אני מוצא את עצמי יותר ויותר מתוסכל מעצמי, והפחד הזה לעתים קרובות מכאיב לי בבטן, והמתח לעתים מכאיב לי בראש... וכאילו בא לי לצרוח דיי!!! והנה כמה ניצוצות אור באפלה... התחלתי לנסות להרגע באמצעיים טבעיים.. היום היה שיעור ראשון בפאולה.. שעת שקט שהגעתי אליה בהמון מתח והשתחררתי מחלקו הגדול בתום השיעור.... המורה לאנגלית שלי, אמר שיכול להיות שיש לי בעיה אובייקטיבית עם האנגלית והוא מציע לי לבדוק את זה אצל הפרופסורים שלמדו אותו בלשנות...ולבקש התאמות לימודיות ובבחינה הפסיכו' הבאה... ככה זה כשיש פגמים בייצור.. מה אני אשם שנולדתי פג עם בעיות התפתחות בתנועה ובשפה.. דבר שמשפיע על כל תחום בחיים הבוגרים שלי? יהיה טוב...
 

האדם

New member
מה זאת ההפנייה הזאת בכלל?

אף פעם לא שמעתי שהם עושים ועדה בשביל משרה מסויימת. זה ג'וב רציני? לי יש ניסיון טוב עם הלשכה. דווקא הנציג של משרד הביטחון שמגיע פעם בשבוע כדי לפתור בעיות של חיילים משוחררים, לא כל כך עזר לי ולא עניינו אותו הבעיות שלי. לגבי האנגלית, אני ראיתי מסביבי כל מיני אנשים שפשוט לא מסתדרים עם זה. לא יודע למה, פשוט לא מסתדרים. זה לא סתם "אנגלית", זה אשכרה ללמוד שפה זרה שלמה, וזה לא כזה קל. אני יכול רק להגיד שכשאני הייתי בן 10, בכיתה ד', היו 2 הקבצות ללימודי אנגלית: 95% למדו בהקבצה הרגילה, וה-5% האחרים היו כמה תלמידים מתקשים. אני הייתי במתקשים, ואפילו שם התקשיתי שקנו לי חוברות צביעה והדבקה ומזה למדתי... אני זוכר שהמורה אמרה לאבא שלי ביום הורים שיהיו לי הרבה בעיות עם אנגלית. אבל... באמצע שנות התשעים, כשערוץ 2 התחיל לפעול, היו מלא סדרות ואופרות סבון אמריקאיות בטלוויזיה. אני ראיתי את זה, וככה למדתי אנגלית. בתיכון התעקשתי ללמוד ברמה גבוהה, והיו לי ציונים לא ממש טובים, וחשבתי שזה ימשיך להיות גרוע בכיתה י"ב כי לימדה אותי מורה שנחשבה לכלבה של הבית ספר. ודווקא איתה הכי הסתדרתי, והוצאתי ציונים מעולים. וקיבלתי 80 בבגרות של 5 יחידות. אז אתה עכשיו אולי "מדביק וצובע" איזה חוברת למתקשים, אבל זה ישתנה. אם תיחשף הרבה לאנגלית, בטלוויזיה, בספרים, זה יעזור לך מאוד.
 
למעלה