שלום לכולכם! יש לי שאלה (קצת ארוך)
אני חולת טרשת נפוצה (מצבי טוב) ובעלי, גם הוא חולה בטרשת נפוצה ורוב היום על כיסא גלגלים. יש לנו בת פעוטה בת שנתיים ו-8 חודשים ואני מחפשת מקום בו יש פעילויות כיפיות/חוגים/טיולים של הורים נכים עם הילדים שלהם. מכיוון שהבת שלי נכנסת לשלב בו היא מתחילה להיות מאוהבת באבא שלה וכל היום רק "אבא" ו"אבא", מאוד חשוב לנו למצוא מקום כזה עם אבות/אימהות נוספים שהם נכים כדי שמצד אחת הבת שלי לא תפסיד "כיף עם אבא" ומצד שני היא לא תגדל בתחושה של "חוסר"... שלא תרגיש שהיא יוצאת דופן ושתראה שישנם עוד ילדים שאחד או שניים מהוריהם נכים. שזה בסדר. עד עכשיו אני הייתי זו שמתרוצצת איתה בגני שעשועים/חוגים והיום אני בפירוש מרגישה שהיא רוצה שגם אבא שלה ישתתף. היא כבר יודעת שיש דברים שאי אפשר לעשות עם אבא ושצריך לחכות שהוא יתיישב לפני שהוא (למשל) לוקח אותה על הידיים (בבית הוא על קביים למרחקים קצרים) גם אם נורא בא לה שזה יהיה עכשיו. מה שאני מנסה להגיד, ואני מניחה שכבר הבנתם
זה שאנחנו רוצים לעזור לילדה שלי להעמיק את הקשר עם אבא שלה גם בתחומים שהם יותר "פיזיים" ולא רק הקראת סיפורים/פאזלים בישיבה. לרוץ איתה על שפת הים כשהיא על הכתפיים שלו... כנראה אי אפשר. אבל מה שכן אפשר - אנחנו שם! עצות? רעיונות? תודה!!!
אני חולת טרשת נפוצה (מצבי טוב) ובעלי, גם הוא חולה בטרשת נפוצה ורוב היום על כיסא גלגלים. יש לנו בת פעוטה בת שנתיים ו-8 חודשים ואני מחפשת מקום בו יש פעילויות כיפיות/חוגים/טיולים של הורים נכים עם הילדים שלהם. מכיוון שהבת שלי נכנסת לשלב בו היא מתחילה להיות מאוהבת באבא שלה וכל היום רק "אבא" ו"אבא", מאוד חשוב לנו למצוא מקום כזה עם אבות/אימהות נוספים שהם נכים כדי שמצד אחת הבת שלי לא תפסיד "כיף עם אבא" ומצד שני היא לא תגדל בתחושה של "חוסר"... שלא תרגיש שהיא יוצאת דופן ושתראה שישנם עוד ילדים שאחד או שניים מהוריהם נכים. שזה בסדר. עד עכשיו אני הייתי זו שמתרוצצת איתה בגני שעשועים/חוגים והיום אני בפירוש מרגישה שהיא רוצה שגם אבא שלה ישתתף. היא כבר יודעת שיש דברים שאי אפשר לעשות עם אבא ושצריך לחכות שהוא יתיישב לפני שהוא (למשל) לוקח אותה על הידיים (בבית הוא על קביים למרחקים קצרים) גם אם נורא בא לה שזה יהיה עכשיו. מה שאני מנסה להגיד, ואני מניחה שכבר הבנתם