שלום לי

מורני !

New member
שלום לי

זהו, הגעתי. שלום לי, ברוך בואי. הדלת נפתחת ונסגרת מאחורי בטריקה. הכל התאסף ועלה על גדותיו בדרך במונית מישהי עלתה עם פיצה ואני נזכרתי כמה אני רעבה, קיוותי בכל מאודי שאמא בישלה. הגעתי הביתה כדי לגלות שלא רק שהיא לא בישלה היא כלל לא בבית כדי שאוכל לבקש ממנה שתבשל. חזרתי מהלימודים אחרי יום ארוך ביותר, קמתי שעה לפני הזמן באופן לא רצוי בכלל, ואפשר לציין מעצבן ביותר, חזרתי עם ערימה של מאמרים לסיכום למבחן סמסטר שעלייהם אני אתעמק כל הלילה ומחר, ומלבדם יש לי שני מאמרים באנגלית לסיים עד יום שלישי. בכניסה לבית נתקלתי בבחור שגר אצלנו על הספסל בחדר המדרגות. אבא אומר שכבר שבועות הוא שם, אני נתקלת בו הרבה בימים האחרונים, שלשום באתי בלילה מאוחר מיציאה והערתי אותו בטעות משינה, חשבתי שזה כמו להיכנס לחדר השינה של מישהו, באופן לא רצוי ובלי הודעה מראש, וזה בעצם הכניסה לבית שלי. אתמול דודה שלי סיפרה לי שהיא שמעה את הבת שלה, בת ה- 9, מדברת עם בת דודה אחרת שלי, באותו גיל, על אחות של חברה שלהן, שהיא בת 5 והיא כבר לא בתולה. מה הן יודעות בכלל על בתולין? ילדה בת 5 לא בתולה, ומה אפשר לומר? חשבתי שהיום אני אפתח את הדלת והדמעות יגיעו. מסתבר שלא. גם לעלות את כל זה על הכתב לא מביא לי את הדמעות, רק יאוש, יאוש עמוק וכאב. אני אלך להכין לי סנדביץ וארד להביא לבחור ההוא שמיכה, שיהיה לו לילה. ואז אלך לעשות שיחה עמוקה עם בנות הדודות שלי על סקס בתולין וכל מה שבינהם. אולי הייאוש יעבור. בנתיים ערימת המאמרים תחכה, החיים יותר חשובים.
 

נעלמת

New member
*

את יודעת..קראתי את זה פעמיים ולא יודעת..זה כ"כ נכנס לי ללב. אפשר דרך הכתיבה שלך לקרוא את הייאוש והעייפות..וזה עצוב לי.. אבל אהבתי מה שכתבת בסוף..החיים יותר חשובים. מקווה שיוקל לך. מתישהו חייב להיות קל יותר לא?
 

Pure SilenCe

New member
כמו להיכנס לחדר השינה של מישהו..

שמעתי וקראתי הרבה דברים שאמרו על חסרי-בית.. המון תיאורים. תיאור כזה נושך עוד לא שמעתי. איפשהו זה חתך לי כמו סכין בזרוע להזכיר לי שאם זה מדמם אז זה כואב..
 

רותי ב.

New member
החיים יותר חשובים...

כמה נכון... החיים של האיש הזה, שגר על הספסל, ושל הילדות הקטנות, שמספרות על חברה בת 5, ומה הן בכלל יודעות.. ועל היאוש הזה, והכאב שלך שלי של עוד שלום לך, מורני? שלום לך?
 
למעלה