שלום כולם

kobiA4

New member
שלום כולם

רציתי להתייעץ השבוע נסעתי חזרה מתל אביב בכביש החוף פתאום התחילו לי דפיקות לב ממש חזקות שהרגשתי אותם בגב התחתון לא יכולתי לנהוג כמעט עשיתי תאונה עצרתי בצד לחצי שעה פחדתי לחזור לנהוג, התיעצתי עם רופא שאמר לי להפחית בלחץ . נכון שהחודש התחלתי עבודה חדשה ועם המצב הביטחוני ואישיתי היסטרית מכל הזעקה הלחץ הזה הרג אותי,
קרובת משפחה שעוסקת בהידרוטרפיה המליצה לי על טיפול בלחץ

האם מישהו מכיר ויכול להמליץ
דרך אגב אני בן 30 במשקל תקין ואפילו בכושר
 

EZCA46

New member
קובי.נראה לי שהלחץ העיקרי שגרם לך התקף חרדה

בזמן הנסיעה הוא התחלת עבודה חדשה.
טבעי ונורמלי כאשר מתחילים במקום עבודה חדש יש הרבה דברים חדשים
שאתה לא מכיר אותם ולא קל לך להתמודד איתם.
את זה אתה ,שאר העובדים ומנהל העבודה צריכים להבין את זה.
לכן אל תנסה להראות שאתה כבר מומחה ויודע טוב את המטלות שנתנו לך לעשות אותם.
מה שלא ברור לך שאל את העובדים האחרים בכדי שיעזרו לך ללמוד את העבודה.
אל תנסה להסתיר מהבוס דברים בכדי להראות שאתה לא זקוק לעזרה.
תעשה רק את מה שאתה יודע ומסוגל באמת לעשות.
עם הזמן מיום ליום תהיה מיומן ורגוע יותר.
 
התייחסות קובעת את ההמשך

שלום קובי
וברוך הבא לפורום,

אני מבינה מדבריך שנבדקת ונמצא שאין ממצא רפואי
(ואם לא נבדקת חשוב לעשות זאת),
ולכן מאד יתכן שמה שחווית הוא התקף חרדה.
אתה מייחס את התופעות ללחץ הרב שאתה נתון בו,
ואומר "הלחץ הזה הרג אותי".
יש מצב נתון של עבודה חדשה שמצריכה ללמוד את העבודה,
ולהשתלב מקצועית וחברתית,
ולכן טבעי שאתה במתח,
וזאת בנוסף למצב הבטחוני הלא פשוט בו אנו נמצאים.

אם אכן מדובר בהתקף חרדה חשוב שתדע כמה דברים:
האחד שחרדה כשלעצמה לא מסוכנת
והדבר השני - שהתגובה שלך בהמשך חשובה
ויכולה לגרום לכך שזה יהיה מקרה חד פעמי או בעיה מתמשכת
אם אתה תגיד לעצמך אני יודע שזו רק חרדה
וזה יכול לקרות במצב הלחץ בו אני נתון,
אז יש סיכוי רב
שזו תהיה פשוט אפיזודה חולפת,
ובעוד זמן קצר פשוט תשכח ממנה.

על פי הNLP לכל התנהגות יש כוונה חיובית.
מה יכולה להיות הכוונה החיובית של מה שקרה?

אני לא מכירה טיפול בלחץ,
מוכר יותר הוא טיפול בשיחות (NLP, CBT).
ספר לנו מה שלומך מאז.
ורדה
 
דפיקות לב ולחץ

שלום קובי,
מה שאתה מתאר אלו סימי חרדה, אולם אם לא חווית את זה לפני המלחמה, סביר שזה יחלוף. אולם, בינתיים באמת כדאי לעשות את מה שניתן כדי להתגבר על זה, כי תכל'ס זה מפריע לך למהלך החיים, זאת באמצעות תרגילי הרפיה:

נשימה – להאט את קצב הנשימה כמה שרק אפשר. לנשום מהאף קצרות, ולנשוף מהפה ארוכות. פחות להכניס אוויר, יותר להישאר ללא החמצן עד כמה שניתן. החמצן הוא 'בעירה', והיעדרו – מביא לרגיעה.
התכווצות חזקה – תוך כדי נשימה כנ"ל, לכווץ חזק מאד את הגוף ולשהות כך כמה שניתן. בנשיפה – להרפות את הגוף בבת אחת (שהגוף יהיה רך כמו ספוג).
לבצע עשר פעמים.
קפיצות על המקום, סיבובי ידיים, האטת כל תנועות הגוף (גם כשהלב פועם חזק ומהר מאד – 'להוריד הילוך' ממש בכוח). רפיון כולל של הגוף למשך חמש דקות רצופות.

בהצלחה!
 
למעלה