לא זכור לי הערה לא נעימה אבל תמיד
הנקתי בצנעה ובמקומות שצָפיתי שתיגרם למישהו אי נעימות - נמנעתי
כל עוד זה לא גרם אי נוחות ליונקת. לא רוצה לפתוח את הדיון מחדש אבל מפריע לי שיש נשים ש'דווקא' מניקות בחוץ כדי שהעולם יתרגל. לדעתי זה רק מדגיש את הענין. תינוק צריך לאכול כשהוא רוצה וכמו בכל דבר בחיינו, אם אפשר לעשות משהו בצורה שתפגע או לא תפגע שמישהו אחר - אפילו אם אנחנו חולקים על פגיעותו/מופרעותו של המישהו האחר - אפשר להתחשב. למעשה, פעם אחת כן היתה לי אי נעימות כשהנקתי בבת מצווה ופתאום שמתי לב שהאישה מולנו שלחה את בנה בן ה-16 להסתובב עד שאסיים. לזכותה יאמר שהיא לא אמרה לי מילה. לא שמתי לב לזה ורק אח"כ, בשיחה על הנקה בציבור, היא אמרה שהוא ממש נבוך ולא כ"כ ידע מה לעשות. היה לי לא נעים אבל הקטנה מזמן סיימה לאכול
. מזרים ממש לא הפריע לי אבל ליד חמי היה
לי לא כ"כ נוח. אני מניחה שאם היה עדין איתנו כשהשלישית נולדה אז כן הייתי מניקה לידו. ליד אבא שלי וגיסי הנקתי אבל השתדלתי לא לשבת להם 'מתחת לאף'. כשהקטנה היתה בת 9 וחצי חודשים נסענו - אבי, הקטנה ואני - לחו"ל רחוק עם טיסות ארוכות (4+12+9 לכל כיוון. שעות!) וחלק מהטיול גם חלקנו חדר. כשהרעיון רק עלה, השאלה הראשונה שלי היתה האם יפריע לו שאניק לידו כשמראש ידוע שחלק מהזמן לא אוכל להניק בצינעה. הוא בכלל לא הבין מה השאלה
הילדה צריכה לאכול וזהו - צריך לזכור גם שבשלב הזה ההנקה היתה 99% מתזונתה אך גם הסביבה היתה מאוד מעניינת
. איפה לא הנקתי: במהלך צפיה בשיעור שהבת שלי העבירה בכיתה ד'. כשבעלי הביע אי נוחות שאניק בעבודה שלו (רק שם הפריע לו) אבל תמיד יכולתי למצוא חדר פנוי. לא חושבת שהפריע למישהו חוץ ממנו כך שזה היה נטו בשבילו. ליד חבר שידעתי שנבוך לא הנקתי גם כשזה היה אצלי בבית - אני רוצה שאנשים ירגישו אצלי נוח והיה לי יותר חבל אילו היה נמנע מלבקר אותנו. ד"א, עד השלישית הוא כבר התרגל
לפני נסיעות לחו"ל ביררתי מה מקובל במדינת היעד. יצא ארוך