שלום! יש לי מספר שאלות לשאול

שלום! יש לי מספר שאלות לשאול ../images/Emo35.gif

ראשית, חג סוכות שמח ובטוח לכולם! שנית, לפני כשנתיים נסעתי ללוס-אנג´לס, ארצות הברית ושם פגשתי גבר משגע ונפלא, שמו אנתוני. הוא נוצרי (ולשם הסימליות הוא גם מעורב, אימו לבנה ואביו שחור
). אנחנו התאהבנו בטירוף ואנחנו רוצים להתחתן. חשוב לי לציין, שהמשפחות מסתדרות מצויין וכך גם אני והוא ואפילו חגגנו את החגים ביחד. יש לי מספר שאלות ואני מאוד מקווה שתוכלו לעזור לי: 1. איפה נוכל להתחתן כדי שיכירו בנישואין שלנו? 2. אילו קשיים / מגבלות יכולות להיות אצלינו בגלל הבדלי הדתות לא רק כזוג נשוי אלא גם מבחינת החוק? 3. אם יש לך עצות בשבילי, אשמח לשמוע!
נטע (ניקול).
 

~Gal~

New member
שלום דובשנית ../images/Emo13.gif

וברוכה הבאה - הגעת לפורום הנכון. קודם כל,
על ההחלטה להתחתן. שכחת לציין פרט מאד חשוב, כדי לאפשר לענות לך על השאלות: איפה אתם מתכוונים לחיות? כאן בארץ או בארה"ב? לגבי מקום החתונה - עד כמה שידוע לי (וזה באמת לא בטוח, ואם אני טועה תקנו אותי בבקשה) אתם יכולים להתחתן בכל מקום שבו יש אפשרות להתחתן בחתונה אזרחית (בערך רוב המדינות הנאורות). בארה"ב די ברור שאפשר, וגם בקפריסין למשל. אם יש למישהו משהו להוסיף, שאני לא יודעת - אתם יותר ממוזמנים. ודובשנית - נשמח אם תספרי לנו יותר על הקשר, אם מעבר למשפחות (שזה מצוין שהן תומכות), יש גורמים אחרים שדוקא מקשים, או שעדיין לא נתקלתם בזה. ומה עם ההבדלים התרבותיים, והשפה? איך אתם מסתדרים? עד כאן בינתיים....
 

הגנטלמן

New member
מה ה אי מייל שלך??

מה שרשום בכרטיס שלך לא נכון.. תוכלי לתת לי את ה אי מייל שלך?? תודה מראש..
 
היי דובשנית

אני לא הילדונת אלא האמא.אנחנו זוג מעורב ערבי ויהודיה וגרים פה ויש לנו 3 ילדים שאחת מהם היא הילדונת. טוב לעיקר אנחנו היתחתנו בקפרסין אבל לפי מיטב זיכרוני את יכולה בכל מקום בעולם כולל ארצות הברית.זה נקרא נישואי חול וזה מוכר במשרד הפנים.נישואים אצל עורך דין בארץ לא מוכר עדין לצערי. מכווה שעזרתי המעורבת הותיקה
 

ניקול (-:

New member
בוקר טוב! כאן דובשנית רק בשינוי שם

קודם כל, שיניתי את שמי מדובשנית לניקול... ובכן, אני ואנתוני מתכוננים לגור באל.אי אבל כמובן שנבוא לפה לבקר! טוב, אז אצלי ואצלו לא הכל היה כל-כך ורוד כמו שזה נשמע. למעשה, נתקלנו בדי הרבה קשיים. כשהגעתי לארצות הברית הייתי רק בת 21 והגעתי לשם ללמוד. אנתוני מבוגר ממני בארבע שנים. בהתחלה, הכל נראה לנו נהדר אבל כשההורים שלי שמעו בפעם הראשונה שיש לי חבר שהוא נוצרי אבא שלי התנגד בכל תוקף אימי ואחותי הן אלו שעודדו אותי וכאשר אני ואנתוני הגענו ארצה החל להתפתח בינם הקשר. גם החברות שלי פה בארץ, אמרו לי שהוא חתיך ושנון וחכם אבל להתחתן איתו? מה פתאום! כולם ביקשו ממני לעזוב אותו, נורא כעסתי, ארזתי את המזוודות וטסתי חזרה לארצות-הברית. מצד החברים שלו בארה"ב לא נשמעה התנגדות רבה, להם לא היה אכפת מהדת להם היה אכפת יותר מהצבע. אישית, לא הבנתי אותם. לאנתוני יש אימא לבנה ואבא שחור והוא ירש עור בהיר ובכלל, אני מישהי שמתנגדת מאוד לגזענות. אבל עד מהרה, כולם התרגלו והבינו שאנחנו אוהבים ואפילו אבא שלי, עכשיו, מאוד מרוצה מהבחירה שלי ואומר שמצאתי לי חתן "פיקס". האמת, היא שאני מאוד רוצה לעזור לזוגות מעורבים, כי אני יודעת הרבה זוגות כאלו שנפרדו רק בגלל לחץ מצד החברה. תודה על עזרכתם, אשמח לשמוע ממכם שוב ובהצלחה לכל אלו שהם בתחילת הדרך או כבר התחילו אותה...
שלכם, ניקול
 

~Gal~

New member
היי ניקול ../images/Emo13.gif

מאד כיף לשמוע את הסיפור שלך, אם כי רק לידע כללי - גם אתם רק בתחילת הדרך, ותדעי שהדרך לא תמיד פשוטה אבל עצם זה שיש לך את תמיכת החברים והמשפחה - זה כבר יותר טוב מנק´ הפתיחה של רבים אחרים. ההחלטה לחיות ב-LA בהחלט טובה, כי שם יש יותר קבלה של אנשים בדיוק כמו שהם (הייתי שם תקופה לא קצרה וראיתי במו-עיני). זה בהחלט יכול לעזור לכם בהמשך. את מוזמנת תמיד לעודד כאן בפורום ולעזור, לפחות וירטואלית (לצורך זה נפתח הפורום), וגם להעזר בנו. בהצלחה נשתמע
 

ניקול (-:

New member
נעים לשמוע ../images/Emo99.gif

גל, ומה הביא אותך לנהל פורום זה? האם גם אתה חלק מקשר של זוג מעורב? אשמח לשמוע.
 

~Gal~

New member
אני גם חלק מזוג מעורב

ואגב, אני גל בת ולא בן....
כנראה שלא יצא לך לקרוא הודעות קודמות בפורום, אז אציין שבן-זוגי אוסטרי, עדיין אני חיה כאן והוא שם אבל זה זמני. אנחנו נפגשים בכל הזדמנות אפשרית, והוא אמור מתישהו להגיע לחיות כאן. מה שהביא אותי לנהל את הפורום זה דוקא הצורך האישי שלי בפורום שכזה, שבו ניתן להכיר זוגות שנתקלים באותן בעיות וגם באותם דברים יפים - כמונו... לא מצאתי בשום מקום ברחבי האינטרנט מקום כזה, והחלטתי שאם אין - זאת לא סיבה מספיק טובה לכך שלא יהיה...
 

ניקול (-:

New member
יישר כוח! ../images/Emo45.gif

גל, אני שמחה שמישהי קמה ועשתה את זה. זה פורום שעוזר לכולם. גל, יש לי שאלה אלייך: את לא חושבת שהחברה היא האשמה בהרבה מקרים מהפרידות? כלומר, החברה לוחצת ושמרנית וזה מקשה לא?
 

~Gal~

New member
אני חושבת שזה חלק מהעניין

החברה אשמה בחלק מהפרידות, רק בגלל שקשה לאנשים לפרגן למי ששונה מהם או מחליט לחיות בצורה שונה מהם, מתוך איזה פחד משונה לדעתי. אבל זאת דעתי. לכן גם קשר שהוא חריג יחסית לא מתאים לכל אחד (כפי שציינתי כבר בהודעות אחרות כאן בפורום), וצריך להיות אדם שלא חשוב לו מה שחושבים עליו, לא שמרני וכזה שיודע גם להתפשר. אמנם לפעמים הלחץ הוא מאד חזק ומשפיע על בני-הזוג לוותר על העניין. מנסיוני האישי אני יכולה להגיד, שהלחץ מצד המשפחה כמעט גרם לי לוותר, עד שיצא לי לשמוע סיפורים של אנשים אחרים שויתרו על כל מיני חלומות שלהם, רק בגלל לחץ החברה או המשפחה, ובסופו של דבר - הם חיים עם ההחלטות שלהם ולא אף אחד אחר - לא המשפחה, לא החברים ולא הסביבה. והם מצטערים על הויתורים, וחיים בתחושת פספוס עצומה. (אגב, אני לא מדברת בהכרח על מערכות-יחסים אלא על חלומות, רצונות ושאיפות באופן כללי) לא שאני אומרת שתמיד, כל מי שהולך עם מה שהוא מאמין בו ועם החלומות שלו, בהכרח מצליח. אבל לפחות אם נכשלים אז יודעים שלפחות ניסינו, ולא חיים כל החיים בתחושת הפספוס הזאת. אגב, תודה על הפרגון, הצלחת הפורום תלויה בכל מי שישתתף
 
למעלה