think witj my heart היי../images/Emo23.gif
החיים הם אשליה במובן שאת הכל אנחנו יוצרים. כל העולם שנראה בענייך אמיתי ומוחשי יכול להיות לא מציאותי לאחר. הכל זז כל הזמן , החיים משתנים כל רגע ורגע בזמן. אולי החלום שלנו הוא המציאות של משהו אחר ? ואולי אנחנו בכלל חולמים עכשיו. מה שאנחנו רוצים לראות פתאום קיים, אז איזה יופי אנחנו קוסמים וממציאנים גדולים, לא? מה שאנחנו לא רוצים לראות ולדעת נהפך ללא קיים יותר. והכל אשלייה , הכל נתון בידיים שלנו. ואולי אנחנו לא כאן בכלל. אז דרך זמן ההוה מתגשם הכל במימד החומרי שלנו, כל ה"עבר" וכל ה"עתיד" ומי קבע את הזמן? אנחנו לא? ומי קבע את הנכון והלא נכון? אנחנו לא? אז בדיוק כמו שאנוחנו יוצרים עולמות אנו יוצרים את המציאות של החיים שלנו, המציאות שבעצם רק אנחנו רואים אותה מהעיניים שלנו ממש, וגם לא בטוח שתמיד. לכן הכל בסדר בדרך השינוי , כל הרגשות, וכל המחשבות. והכל בסדר, גם אם אנחנו לא מושלמים. כי אנחנו בני אדם הלומדים להתעורר לחיים בגוף. והכל אשלייה במובן שהכל בסדר ומותר לנו לטעות ולא להיות נחמדים לפעמים, מותר לנו לא לדעת הכל , ומותר לנו ללמוד. וכל זאת לא מבטל ולאו במאום את רגע ההווה הנוחכי. שאנחנו מתחברים לעצמנו אנחנו מגלים עוד חלקים שלנו שמצויים במצבים אחרים,בזמנים אחרים, במציאויות אחרות. וכדי שבאמת נוכל להתחבר לכל אותם הזכרונות, לכל אותם האנשים שהיינו ואנחנו כעת, מומלץ להתחבר לרגע ההווה, כי בו מתגלם הכל. ואז שאנו מתחברים לעוד חלקים של הנשמה שלנו אנחנו מבינים שהחיים פה בכדור הארץ הם השלכה של רגע בזמן. ואם נצא לרגע מנקודת הנחה שאין עבר ועתיד, שהכל מתגלם בהווה, אז אולי אנחנו כבר סיימנו את החיים בגוף הזה ? ואולי לא התחלנו אותם ? ואולי כבר מזמן מזמן חזרנו הביתה למקור ממנו יצאנו? נשמע פילוסופי משהו ? אני יודע , זה חלק מהחיים. אשמח לעוד שאלות.