מביאה ברכה
New member
שלום ובוקר טוב התבקשתי להעביר הלכה יומית
ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת נחמה בת באג`י ז"ל "ת.נ.צ.ב.ה." הוקדש ע"י משפחת מוראדי הדפסת המאמר חיוב קימה בפני זקן בשנים בהלכה הקודמת ביארנו את שורש החיוב לקום בפני תלמיד חכם ובפני זקן בשנים. נחלקו הפוסקים אודות החיוב לקום בפני אדם זקן, מאיזה גיל נקרא אדם "זקן"? כי יש סוברים שמגיל שישים כבר נקרא אדם "זקן", אבל לדעת הטור ומרן השולחן ערוך, אדם אינו נחשב לזקן אלא מגיל שבעים שנה. וכן עיקר להלכה, וכמו ששנינו במסכת אבות "בן שבעים לשיבה". ומכל מקום כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שמכיוון שלדעת רבינו האר"י הקדוש, יש לקום בפני אדם החל מגיל שישים, המחמיר לנהוג כדבריו תבוא עליו הברכה, אף שאין זו חובה מן הדין, שהרי אנו פוסקים בכל מקום כדעת מרן השולחן ערוך לכל אשר יאמר. וכבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחיוב קימה מפני אדם זקן בשנים הוא מצות עשה מן התורה, ויש בידינו כלל, שספק דאורייתא לחומרא, דהיינו דין שיש בו ספק, אם הוא מן התורה, נוקטים להחמיר, ולפיכך, כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שאם יש ספק לגבי אדם שלא ידוע לנו אם הגיע כבר לגיל שבעים שנה או לא, חובה לעמוד בפניו, שספק תורה להחמיר, וכן אם יש לנו ספק לגבי תלמיד חכם אם כבר הגיע להוראה או לא, חובה לקום לפניו, שספק תורה להחמיר, אבל אברך הלומד בכולל אברכים, ואינו יודע לפסוק הלכה אין צריך לעמוד לפניו. (אבל בודאי שמעמדו של העוסק בתורה הוא נכבד מאד.) אין חובה לקום בפני זקן בשנים אלא כשיתקרב ויכנס לארבע אמותיו (כשני מטרים) של היושב, (וכדין תלמיד חכם שנתבאר בהלכה הקודמת) אבל אביו או רבו המובהק (דהיינו רבו שלמד ממנו את רוב חכמתו) או גדול הדור, צריך לעמוד בפניהם כמלא עיניו, דהיינו מעת שרואה אותם. ואפילו בבית אחד, אין חיוב לעמוד בפני זקן או תלמיד חכם רגיל, עד שיכנסו לארבע אמותיו. ואסור לאדם לעצום את עיניו כדי שלא יראה כשהרב נכנס לארבע אמותיו, אלא יקום בפניו כדין ויתן כבוד לתורה. הדפסת המאמר
ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת נחמה בת באג`י ז"ל "ת.נ.צ.ב.ה." הוקדש ע"י משפחת מוראדי הדפסת המאמר חיוב קימה בפני זקן בשנים בהלכה הקודמת ביארנו את שורש החיוב לקום בפני תלמיד חכם ובפני זקן בשנים. נחלקו הפוסקים אודות החיוב לקום בפני אדם זקן, מאיזה גיל נקרא אדם "זקן"? כי יש סוברים שמגיל שישים כבר נקרא אדם "זקן", אבל לדעת הטור ומרן השולחן ערוך, אדם אינו נחשב לזקן אלא מגיל שבעים שנה. וכן עיקר להלכה, וכמו ששנינו במסכת אבות "בן שבעים לשיבה". ומכל מקום כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שמכיוון שלדעת רבינו האר"י הקדוש, יש לקום בפני אדם החל מגיל שישים, המחמיר לנהוג כדבריו תבוא עליו הברכה, אף שאין זו חובה מן הדין, שהרי אנו פוסקים בכל מקום כדעת מרן השולחן ערוך לכל אשר יאמר. וכבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחיוב קימה מפני אדם זקן בשנים הוא מצות עשה מן התורה, ויש בידינו כלל, שספק דאורייתא לחומרא, דהיינו דין שיש בו ספק, אם הוא מן התורה, נוקטים להחמיר, ולפיכך, כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שאם יש ספק לגבי אדם שלא ידוע לנו אם הגיע כבר לגיל שבעים שנה או לא, חובה לעמוד בפניו, שספק תורה להחמיר, וכן אם יש לנו ספק לגבי תלמיד חכם אם כבר הגיע להוראה או לא, חובה לקום לפניו, שספק תורה להחמיר, אבל אברך הלומד בכולל אברכים, ואינו יודע לפסוק הלכה אין צריך לעמוד לפניו. (אבל בודאי שמעמדו של העוסק בתורה הוא נכבד מאד.) אין חובה לקום בפני זקן בשנים אלא כשיתקרב ויכנס לארבע אמותיו (כשני מטרים) של היושב, (וכדין תלמיד חכם שנתבאר בהלכה הקודמת) אבל אביו או רבו המובהק (דהיינו רבו שלמד ממנו את רוב חכמתו) או גדול הדור, צריך לעמוד בפניהם כמלא עיניו, דהיינו מעת שרואה אותם. ואפילו בבית אחד, אין חיוב לעמוד בפני זקן או תלמיד חכם רגיל, עד שיכנסו לארבע אמותיו. ואסור לאדם לעצום את עיניו כדי שלא יראה כשהרב נכנס לארבע אמותיו, אלא יקום בפניו כדין ויתן כבוד לתורה. הדפסת המאמר
