שלום, גם גברים מוזמנים?

HaimSha

New member
שלום, גם גברים מוזמנים?

פורום מעניין, מקווה שזה בסדר להעלות כאן את השאלה שלי.
גדלתי בבית לא קל, משפחה מרובת ילדים, האחים והאחיות שלי התחתנו בגילאים צעירים והקימו משפחות, אני החלטתי לעבוד קשה כדי להתקדם ולהתפרנס, כל הבלאגן שהיה לנו בבית גרם לי לרתיעה מלהביא ילדים, אני לא שונא ילדים (אוהב את האחיינים שלי ואת הילדים של החברה שלי) פשוט לא רוצה לגדל אותם.
לפני שנתיים הכרתי אישה מדהימה, גרושה פלוס שניים (האבא בקושי בתמונה). עברנו לגור ביחד, אני לא פרזיט שנדבק לגרושות: שותף מלא בהוצאות של הבית, עוזר עם הילדים, מסיע, משחק איתם, עוזר לקנות להם מה שהם צריכים ועושה זאת בשמחה. למרות שהמצב נשמע אידיאלי היחסים קצת נפגעו : הבנים של זוגתי בסך הכל ילדים טובים וכואב לי הלב על איך שאבא שלהם לא מתייחס אליהם, יחד עם זאת אני לא מסכים עם איך שבת הזוג שלי מחנכת אותם, במיוחד את הגדול שמשאיר בלאגן בבית וגורם לה לנקות ולסדר אחריו למרות שהוא כבר ילד גדול (בן ארבע עשרה). דיברתי איתה על זה כמה פעמים, ובכל פעם הנושא גורם למריבות, תמיד היא מגנה על הילד למרות שאני מנסה להסביר לה שהיא רק גורמת לו נזק - איך הוא יסתדר בחיים אם יתרגל שעושים בשבילו הכל?
דיברתי עם חברים שהמליצו לי לא להתערב - אתה רוצה לחנך ילד תביא משלך.
אני אוהב מאד את החברה שלי, אבל המריבות על החינוך של הילד והעייפות שלה אחרי שהיא עובדת ומשרתת את הבן שלה הורסים לנו את הזוגיות.
האם יש כאן בפורום נשים שנמצאות במצב דומה לשלי? איך אתן מסתדרות עם הילדים של בני הזוג? מרגישות בנוח להעיר על מה שמפריע? אשמח לעצה טובה.
 
ברוך הבא


ע"פ ניסיוני (לא מניסיון אישי כמובן) לגדל ילדים זו מטלה מורכבת ליחיד ובטח שלזוג, ולחיות כחלק ממשפחה מורכבת (שחלק הם הורים וחלק לא) זה קשה שבעתיים.

אני רק יכולה לנחם אותך שמהכרוי הצנועה עם התחום, גם אצל זוגות רגילים (שני בני הזוג הם הורים של הילד/ים) הילדים (החינוך, החוגים, הגבולות, ההוצאות, מה יאכלו, מה ישתו, כמה יצאו, מה יקבלו ועוד ועוד) מהווים סלע מחלוקת עצום בין הורים, וגם הורים "רגילים" הולכים לטיפול זוגי או הדרכה הורית רק בגלל הדברים האלה ככה שאתם לא יוצאי דופן במחלוקות האלה, רק שהעמדה שלך הרבה פחות "לגיטימית" בחינוך הילד, הרי אתה לא אבא שלו, אז הנושא סבוך עוד יותר.

אני מציעה שיחה בריאה מול זוגתך האמא, בה כל אחד יציג את הצד שלו. צריך לשים את הצרכים של כל אחד על השולחן, לדוגמא:
1. הצורך שלך בסדר וניקיון בבית.
2. הצורך שלך לא להיות זה שמנקה ומסדר אחרי ילד בן 14, כי זה נוגד את הערכים שלך.
3. הצורך של זוגתך לתת חופש לילד לבלגן ולא לסדר אחריו.
4. הצורך של האמא לתת לילד פינה בלאגן משלו (אויל חדרו הפרטי, השולחן שלו?)
5. הצורך שלך שיש חדרים שיהיו תמיד מסודרים (למשל סלון/מטבח/לא יודעת).

לתת עדיפויות של כל אחד על מה הוא מתפשר ועל מה לא. יתכן שכל מה שמפריע לך זה הזילזול של הנער במסגרת המשפחתית? או אולי רק מפריע לך לראות "פרזיט" כזה, כלומר החינוך? או לא יודעת מה...צריך לברר מה הצרכים ומה עומד מאחוריהם...

סתם נתתי דוגמאות אפשריות, לא יודעת מה נכון לכם.

בכל מקרה ההחלטה של האמא לתת לילד לבלגן ושהיא תסדר אחריו זו בחירה שלה, כואבת, נכון, שגויה, אני מסכימה, אבל בחירה חופשית שלה, ואתה יכול להחליט האם זה מתאים או לא.

(אני לא הייתי רוצה שאף אחד יעזור לי לי לחנך את הילדים שלי, למרות שבמקרה הזה אני מסכימה איתך...)

אני מניחה שאפשר להגיע לפשרה כלשהי, שבה החדר של הילד יהיה באחריותו, ושאר הבית יעמוד בכללים קצת יותר נוקשים של סדר וניקיון.

ד"א, אי אפשר לצפות מילד שיום אחד יבין בעצמו מה זה לסדר ולנקות וידע לעשות זאת ויחוש צורך לעשות זאת. זה חינוך שצריך להתחיל מאיזשהי נקודה, ורצוי מגיל צעיר. אני לא יודעת מי עושה מסדר ומנקה כרגע (לא מדברת על בישול וכביסה וכו', רק הקטע של ניקיון כללי) אולי אפשר במסגרת הפשרה להציע 2-3 שעות שבועיות שכולם מנקים ומסדרים. או מוקדשות למבצע סדר וניקיון אחד (חדר אחד) זה לפחות יגביר מודעות. מי שמנקה ומסדר לא ימהר ללכלך ולבלגן אח"כ.


בהצלחה
 
אני חוששת שרשימת הצרכים שציינת (לדוגמא) מבהירה את הבעיה

אני קוראת בדבריו שאכפת לו שהילד יקבל חינוך וידע לשמור על סדר בעצמו בשביל עצמו.
אני קוראת ברשימה שכתבת כאילו מה שמטריד אותו הוא דאגה לעצמו ולסביבה שהוא חי בה ולא לילד.
אני חושבת שמה שיעזור בשיחה עם בת הזוג הוא (אולי) דווקא לחהידרש להבדל הזה. להדגיש את האכפתיות..
 
ולגבי גברים / נשים - אפילו שינינו את שם הפורום לשם שוויון

והפוסט הזה מוכיח לכל הנשים שדאגו שיהיה להן פחות מדי בית כאן - הנה - זה קודם כל הבית שלכן, וגברים עדיין בודקים בזהירות אם סביר להיכנס...
 

BALEDIN

New member
לדעתי נשמע שהבעיה העיקרית זה שבת הזוג שלך

חושבת שיש לך חובות כלפי הילדים אבל בלי מילה בלחנך אותם.
אתה אבא שלהם שנוח לה ולא אבא שלהם שלא נוח לה ועל זה צריך לדון.
אולי עם איש מקצוע.
&nbsp
 
למעלה