שלום- בעניין התמודדות עם מגע

שלום- בעניין התמודדות עם מגע

אני כרגע חצי שנה אחרי ההטרדה האחרונה. ורק עכשיו החלטתי באמת לקחת את עצמי בידיים ולסדר את חיי. אני מטפלת בעצמי במגוון דרכים, אבל יש נושא אחד שחשתי צורך עז להתייעץ איתכן לגביו. עד לפני ההטרדה האחרונה, אמנם היה לי עוד קשה עם מגע, אבל עוד הצלחתי לגעת באנשין, מדי פעם לחיצות ידיים, חיבוקים, אפילו נשיקות. בחצי שנה הזאת פשוט לימדתי את כל הסובבים אותי שאסור לגעת בי, הם אפילו לא מנסים כבר להתקרב. עכשיו, אני יודעת שכדי שוב להיות מסוגלת ליהנות ממגע פיזי, אני אצטרך לתרגל את עניין המגע בעקביות, מאנשים שאני בוטחת בהם, פשוט אין לי רעיון כרגע לאנשים שיכולים לפגוש אותי בתדירות יומיומית ולגעת בי ושאני בוטחת בהם. אז איך אתם/ן התמודדתם עם הקושי במגע אחרי ההטרדה?
 

סוזן מ

New member
וואי מזדהה גם אני לא מסוגלת שנוגעים

בי בכלל אבל אצלי זה תמיד היה ככה כי ההתעללות התחילה בגיל מוקדם ואף פעם לא חוויתי מגע חיבוק בצורה האמיתית שלו ,כלומר אני לא זוכרת מה זה חיבוק באמת אין לי מושג אבל אם מישהו קרוב אלי אני מרגישה שאין אויר וכאילו משהו רע הולך לקרות מעין מתח כזה ולמרות שמכירה את האדם לי וברור לי שלא יפגעו בי הגוף מרגיש מה שהוא זוכר ובשבילי מגע זה רע ,לפעמיים בא לי לשאול אנשים רגילים אם בשבילם חיבוק זה רע? כי אני לא יודעת ?גם שמרגישה שבורה וצריכה מצד אחד מישהו שיחזיק אותי פשוט לא מסוגלת חבל שאי אפשר חיבוק בלי להרגיש מגע בלי שיש צמרמורת רק שמישהו יחזיק את הלב שלי וינגב ממנו את הדם כי כל כך כואב לו ,כל כך כואב ....
 
יקרה!

אהבתי מאוד את הדיומי שלך של מישהו ינגב את הלב המדמם. אולי תצליחי לדמיין שאת בעצמך עושה את זה? יושבת בשקט, אולי בעיניים עצומות, לוקחת את הלב שלך בידיים, מנקה ומלטפת אותו.... מגיע לו אהבה וליטופים.... מגיע לך.... מחזקת.
 

סוזן מ

New member
תודה הלוואי וכבר משהו ירגיע את הכאב

הבלתי נסבל הזה כבר שכחתי איך נושמים והחלילות הזאת מצטמררת עכשיו עד השיניים צריכה ליטוף צריכה חיבוק אבל לא יכולה להרגיש מגע ,בעיה .....
 
לומדים

לומדים זאת המילה הנכונה לומדים להבדיל בין טוב לרע לומדים לקחת את הקשה קל לומדים להנות שוב מתחושת המגע והפעם של משהוא שאוהב ולא מנסה לפגוע לומדים לבטוח מחדש באנשים בהתחלה זה קשה חושבים שכל אחד מנסה לפגוע אבל לאט לאט מבחינים מה טוב זה בא אך ורק עם הזמן בהתחלה קשה לבטוח באנשים אבל תראי שעם הזמן זה יעבור אני מבינה אותך זה מאוד קשה פתאום לקבל חיבוקים או סתם נגיע ביד לומדים לחיות עם זה...
 
שלום לך!

קודם כל גם אני מאמינה שזה צריך להיות בשלבים. מה שעזר לי להתמודד עם מגע היה העובדה שהבנתי שיש לי זכות בכל רגע ובכל שניה לשנות את דעתי ולהחליט שכרגע לא מתאים לי המגע, הנגיעה, החיבוק (אפילו התמימים ביותר) ואז לומר זאת למי שנמצא מולי ולעמוד על הזכות הזו שלי. ברגע שהצלחתי להפנים שאכן מותר לי לומר "לא" לכל אדם ובכל שלב יכולתי לקבל מגע תומך אפילו מגברים. זה תהליך. זה לא קורה ברגע, אחרי הרבה עזרה וטיפול ממושך. זה אפשרי ויש תקוה. מחזקת.
 

סוזן מ

New member
תודה ורציתי לשאול אם עשית עוד

משהו בנוסף לטיפול פסיכולוגי כדי להתגבר על זה כרגע לא נראה לי שאני מתקדמת עם זה לא יכולה לקבל חיבוק אפילו מהחברה הכי טובה והיא ממש אחות אני לא מפחדת ממנה זה ברור אבל הגוף מרגיש אחרת נרתע ויש צמרמורת האם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי להרגיע את הגוף שזה בסדר מרגישה כל כך שבורה צריכה חיבוק אך לא יכולה להרגיש מגע וזה עושה לי יותר גרוע כי הלב רוצה שירימו אותו ויטפלו בו והגוף לא מסוגל להרגיש את זה ...מייאש אבל בזכותך יש תקווה תודה
 

ליאללל

New member
מגע

לקח לי שנים לנפץ את החומות שהצבתי סביבי לא הסכמתי במשך שנים שיגעו בי או יתקרבו אליי וכשגילית שיש מגע טוב הייתי פשוט צמאה למגע כזה.. לומדים עם הזמן, לומדים לבטוח להאמין וגם להנות מזה זה תלוי המון בפרטנר שאיתך. יש גם טיפול במגע, או טיפול במגע במים וכו' זה גם יכול לזרז את ההתמודדות עם חוסר היכולת לסבול מגע.
 

d a p h i

New member
לומדים לשים לב מה טוב ומה רע..

מחבקים מישהו שבוטחים בו באמת, שיודעים שהוא לא יפגע בך. ברגע שאני גיליתי את הטוב שבחיבוק, אני תמיד מחבקת, אבל רק אנשים שאני סומכת עליהם ואני מכירה. ועדיין, מישהו יגע בשיער שלי או מאחורה בשיא הרגישות, ואני אקפוץ. אמא באה ונותנת נשיקה שאני ישנה עמוק- ואני אתעורר. זה נשאר, אבל לומדים לחיות עם זה, וחיים טוב.
 
למעלה