שלום- בעניין התמודדות עם מגע
אני כרגע חצי שנה אחרי ההטרדה האחרונה. ורק עכשיו החלטתי באמת לקחת את עצמי בידיים ולסדר את חיי. אני מטפלת בעצמי במגוון דרכים, אבל יש נושא אחד שחשתי צורך עז להתייעץ איתכן לגביו. עד לפני ההטרדה האחרונה, אמנם היה לי עוד קשה עם מגע, אבל עוד הצלחתי לגעת באנשין, מדי פעם לחיצות ידיים, חיבוקים, אפילו נשיקות. בחצי שנה הזאת פשוט לימדתי את כל הסובבים אותי שאסור לגעת בי, הם אפילו לא מנסים כבר להתקרב. עכשיו, אני יודעת שכדי שוב להיות מסוגלת ליהנות ממגע פיזי, אני אצטרך לתרגל את עניין המגע בעקביות, מאנשים שאני בוטחת בהם, פשוט אין לי רעיון כרגע לאנשים שיכולים לפגוש אותי בתדירות יומיומית ולגעת בי ושאני בוטחת בהם. אז איך אתם/ן התמודדתם עם הקושי במגע אחרי ההטרדה?
אני כרגע חצי שנה אחרי ההטרדה האחרונה. ורק עכשיו החלטתי באמת לקחת את עצמי בידיים ולסדר את חיי. אני מטפלת בעצמי במגוון דרכים, אבל יש נושא אחד שחשתי צורך עז להתייעץ איתכן לגביו. עד לפני ההטרדה האחרונה, אמנם היה לי עוד קשה עם מגע, אבל עוד הצלחתי לגעת באנשין, מדי פעם לחיצות ידיים, חיבוקים, אפילו נשיקות. בחצי שנה הזאת פשוט לימדתי את כל הסובבים אותי שאסור לגעת בי, הם אפילו לא מנסים כבר להתקרב. עכשיו, אני יודעת שכדי שוב להיות מסוגלת ליהנות ממגע פיזי, אני אצטרך לתרגל את עניין המגע בעקביות, מאנשים שאני בוטחת בהם, פשוט אין לי רעיון כרגע לאנשים שיכולים לפגוש אותי בתדירות יומיומית ולגעת בי ושאני בוטחת בהם. אז איך אתם/ן התמודדתם עם הקושי במגע אחרי ההטרדה?