שלום, בבקשה ממי שנמצא פה עכשיו עזרה דחופה!!

מצב
הנושא נעול.

mister K

New member
נכון, והעניין הוא ש*אין כל קשר לדת*
המדינה ממשיכה לפעול גם ביום שבת, המדינה היא מדינה יהודית על אף רוב חילוני שבה והסטטוס קוו שבעזרתו קברו אותנו אבותינו למשך שנים הוא הדבר היחיד שנתלים בו כדי להמשיך לאפשר דיכוי כלכלי ופיסי של מיליוני אנשים במדינה ללא שום סיבה הגיונית או לא הגיונית. נושא התחבורה הציבורית במדינה שלוב בקשר שלא ניתק לנתק בשאר הנושאים שנאבקים עליהם כעת.
 

ravkav123

New member
הגענו להישגים כי היו אנשים טובים שנלחמו כנגד
כל הסיכויים. נלחמו על מצעד הגאווה בירושלים גם אחרי שהחרדים שרפו חצי עיר. תחבורה ציבורית פשוט לא מעניינת מספיק אנשים כנראה, אז הח"כים החילונים לא מוכנים להסתבך עם החרדים בגלל זה. כאן בדיוק אנחנו נכנסים לתמונה: צריך להראות להם שזה כן חשוב.
אם לא היה חרדים בבמשלת ישראל או לא מתערבים
אז מדינת ישראל הייתה מושלמת היה ישראל יופי בשבלינו ובשביל תיירים אך חרדים הם...... המזל של מדינת ישראל
 

J u n k y

New member
אם לא היה חרדים בבמשלת ישראל או לא מתערבים
אז מדינת ישראל הייתה מושלמת היה ישראל יופי בשבלינו ובשביל תיירים אך חרדים הם...... המזל של מדינת ישראל
לכל מדינה יש את החשוכים שלה
יש מדינות שבהן הם פחות דומיננטיים, אבל הם שם - בכל מקום. לארה"ב יש רד נקס, לאירופה ניאו נאצים...
 

ravkav123

New member
לכל מדינה יש את החשוכים שלה
יש מדינות שבהן הם פחות דומיננטיים, אבל הם שם - בכל מקום. לארה"ב יש רד נקס, לאירופה ניאו נאצים...
אין מדינה מושלמת כלומר שאסור לנו
לשכח שגורשנו מגן עדן וכל זה בגלל נחש
 

amit1270

New member
חברים
באמת הגיע הזמן שיהיה תחבורה ציבורית בשבת. נכון, צריך את החרדים בקואליציה, אבל ההומוסקסואלים והלסביות הגיעו להמון הישגים למרות החרדים. אז אם רוצים, זה אפשרי.
צריך את החרדים בקואליציה??
 

Ccyclist

Well-known member
צריך את החרדים בקואליציה??
זה או חרדים או ממשלת אחדות
אז כל המפלגות הגדולות מעדיפות חרדים על פני ממשלת אחדות, זה נותן יותר ג'ובים לפעילי מפלגת השלטון. זה ההסבר היחיד לילדותיות הזו שמעדיפה לממן מצב בעייתי שרק הולך ומחמיר במקום לאחד כוחות ולעשות את הצעדים ההגיוניים הבאים: 1 - ביטול האיסור על עבודה לתלמידי הישיבות. 2 - חקיקה ברורה שקובעת שדת זה עניין אישי, אדם יכול להחליט עד כמה הוא דתי או חילוני וינתנו לו השירותים המתאימים - בין אם זה מקווה או אוטובוס. 3 - הפסקת סממנים של שליטה מקומית דתית כמו סגירת רחובות. המדינה יכולה להתחשב ע"י הצבת שלטים עם המלצות עקיפה צומת או שניים לפני אזור דתי. כמו כן - תחבורה ציבורית בשבת צריכה לעקוף אזורים דתיים כאשר זה אפשרי (ולא - הכוונה אינה לכך שהרכבת לא תעצור בבני ברק - שם אין ברירה אחרת) 4 - ביטול חוקים כמו חוק החמץ וחוק החזיר. 5 - יצירת נישואין אזרחיים ברשויות המקומיות כמו בכל מדינה מערבית, פתיחתם לכל זוג רווקים בגירים כמו במתקדמות שבמדינות המערב. 6 - הגבלת מספר תלמידי הישיבה שהמדינה מממנת ל400 בני 18 כל שנה, העילויים שבעילויים, והעדפת הציונים שבהם. עדיף מרכז רוחני של הציונות הדתית על פני מרכז רוחני אנטי-ציוני שחי על כספי המדינה. שניהם אורתודוקסיים באותה המידה. 7 - הכרה במרבית יהודי ארה"ב וזה אומר השוואת מעמד הרפורמים והקונסרבטיבים למעמד האורתודוקסים. בקהילה היהודית הבריטית שממנה אני בא כולם מכבדים את הרבנים של כולם גם אם אינם מסכימים איתם. הביקורת האורתודוקסית על הזרמים האחרים היא לגיטימית, אבל הניטרול שלהם באמצעות החוק הישראלי הוא שפל ביותר. 8 - קביעה שחיזוק אופייה היהודי של המדינה עדיף שיתבצע באמצעים רכים. הלוח העברי ישאר הלוח הרשמי, חגי ישראל (כולל יום העצמאות ויום ירושלים) הם חגיה, אבל האופי יונחל דרך יצירת אווירה ציבורית, פעילויות תרבותיות וכו'. 9 - פתיחת בתי הספר הממלכתיים לאוכלוסייה הערבית-ישראלית, תוך שמירה על האופציה המקבילה של בתי ספר ממלכתיים-ערבים. כאשר ההורה בוחר אם לשלוח את ילדו לבית הספר העברי או הערבי הבחירה תהיה או באינטגרציה או בהיבדלות, כיום האופציה היחידה היא היבדלות, והפעם הראשונה שהתלמיד היהודי פוגש בערבים כשווים לו היא באוניברסיטה או במקום העבודה. מי שיופנו לחינוך משותף לא יסבלו מבעיות כמו מבטא ערבי בעברית שעדיין גורמות לערביי ישראל להרגיש נפרדים מהאוכלוסייה הכללית. ישראל קלטה כל-כך הרבה עולים מכל העולם, אך לא השכילה ליצור אינטגרציה לתושביה הערבים. באותה נשימה ביטול התקנה של זבולון המר שמחייבת אתיופים ללמוד בממ"ד. התקנה הזו לא מאפשרת את פיזורם בבתי הספר הממלכתיים ויוצרת לעיתים ריכוז גדול מדי בבתי הספר של הממ"ד ולפעמים אפילו סיפורים על כיתות נפרדות. 10 - קביעה שהרבנות תיתן תעודות כשרות על בסיס כשרותו האובייקטיווית של המזון ותו לא. עם כל הכבוד לד"ר רייטר מחד לישראלים רבים חשוב שהאוכל שלהם יהיה כשר, ועם כל הכבוד לדתיים מאידך - לא אכפת להם משאר החבילה ההלכתית. צריך שמסעדה שפתוחה בשבת תוכל להגיש אוכל כשר, אסור שיאיימו על אולמות בהסרת הכשרות בגלל קיום ארועים שאינם לרוח הדת כמו הסיפור המפורסם של צ'יצולינה והנחש, או חתונה חד-מינית, או סיפור שהיה לפני שנתיים על טבחית שכאשר היתה יהודיה האוכל שלה נחשב לכשר, אך כאשר אותה אישה החליפה את דתה מסיבותיה שלה (לגיטימי, חברה חופשית) פתאום אותו האוכל לא נחשב לכשר. כשרות היא מצב בו מזון מציית באופן אובייקטיבי למערכת כללים הנוגעת לאופן הכנות בלבד.
 
זה או חרדים או ממשלת אחדות
אז כל המפלגות הגדולות מעדיפות חרדים על פני ממשלת אחדות, זה נותן יותר ג'ובים לפעילי מפלגת השלטון. זה ההסבר היחיד לילדותיות הזו שמעדיפה לממן מצב בעייתי שרק הולך ומחמיר במקום לאחד כוחות ולעשות את הצעדים ההגיוניים הבאים: 1 - ביטול האיסור על עבודה לתלמידי הישיבות. 2 - חקיקה ברורה שקובעת שדת זה עניין אישי, אדם יכול להחליט עד כמה הוא דתי או חילוני וינתנו לו השירותים המתאימים - בין אם זה מקווה או אוטובוס. 3 - הפסקת סממנים של שליטה מקומית דתית כמו סגירת רחובות. המדינה יכולה להתחשב ע"י הצבת שלטים עם המלצות עקיפה צומת או שניים לפני אזור דתי. כמו כן - תחבורה ציבורית בשבת צריכה לעקוף אזורים דתיים כאשר זה אפשרי (ולא - הכוונה אינה לכך שהרכבת לא תעצור בבני ברק - שם אין ברירה אחרת) 4 - ביטול חוקים כמו חוק החמץ וחוק החזיר. 5 - יצירת נישואין אזרחיים ברשויות המקומיות כמו בכל מדינה מערבית, פתיחתם לכל זוג רווקים בגירים כמו במתקדמות שבמדינות המערב. 6 - הגבלת מספר תלמידי הישיבה שהמדינה מממנת ל400 בני 18 כל שנה, העילויים שבעילויים, והעדפת הציונים שבהם. עדיף מרכז רוחני של הציונות הדתית על פני מרכז רוחני אנטי-ציוני שחי על כספי המדינה. שניהם אורתודוקסיים באותה המידה. 7 - הכרה במרבית יהודי ארה"ב וזה אומר השוואת מעמד הרפורמים והקונסרבטיבים למעמד האורתודוקסים. בקהילה היהודית הבריטית שממנה אני בא כולם מכבדים את הרבנים של כולם גם אם אינם מסכימים איתם. הביקורת האורתודוקסית על הזרמים האחרים היא לגיטימית, אבל הניטרול שלהם באמצעות החוק הישראלי הוא שפל ביותר. 8 - קביעה שחיזוק אופייה היהודי של המדינה עדיף שיתבצע באמצעים רכים. הלוח העברי ישאר הלוח הרשמי, חגי ישראל (כולל יום העצמאות ויום ירושלים) הם חגיה, אבל האופי יונחל דרך יצירת אווירה ציבורית, פעילויות תרבותיות וכו'. 9 - פתיחת בתי הספר הממלכתיים לאוכלוסייה הערבית-ישראלית, תוך שמירה על האופציה המקבילה של בתי ספר ממלכתיים-ערבים. כאשר ההורה בוחר אם לשלוח את ילדו לבית הספר העברי או הערבי הבחירה תהיה או באינטגרציה או בהיבדלות, כיום האופציה היחידה היא היבדלות, והפעם הראשונה שהתלמיד היהודי פוגש בערבים כשווים לו היא באוניברסיטה או במקום העבודה. מי שיופנו לחינוך משותף לא יסבלו מבעיות כמו מבטא ערבי בעברית שעדיין גורמות לערביי ישראל להרגיש נפרדים מהאוכלוסייה הכללית. ישראל קלטה כל-כך הרבה עולים מכל העולם, אך לא השכילה ליצור אינטגרציה לתושביה הערבים. באותה נשימה ביטול התקנה של זבולון המר שמחייבת אתיופים ללמוד בממ"ד. התקנה הזו לא מאפשרת את פיזורם בבתי הספר הממלכתיים ויוצרת לעיתים ריכוז גדול מדי בבתי הספר של הממ"ד ולפעמים אפילו סיפורים על כיתות נפרדות. 10 - קביעה שהרבנות תיתן תעודות כשרות על בסיס כשרותו האובייקטיווית של המזון ותו לא. עם כל הכבוד לד"ר רייטר מחד לישראלים רבים חשוב שהאוכל שלהם יהיה כשר, ועם כל הכבוד לדתיים מאידך - לא אכפת להם משאר החבילה ההלכתית. צריך שמסעדה שפתוחה בשבת תוכל להגיש אוכל כשר, אסור שיאיימו על אולמות בהסרת הכשרות בגלל קיום ארועים שאינם לרוח הדת כמו הסיפור המפורסם של צ'יצולינה והנחש, או חתונה חד-מינית, או סיפור שהיה לפני שנתיים על טבחית שכאשר היתה יהודיה האוכל שלה נחשב לכשר, אך כאשר אותה אישה החליפה את דתה מסיבותיה שלה (לגיטימי, חברה חופשית) פתאום אותו האוכל לא נחשב לכשר. כשרות היא מצב בו מזון מציית באופן אובייקטיבי למערכת כללים הנוגעת לאופן הכנות בלבד.
יש לי בעיה אחת קטנה-גדולה עם הרשימה שלך
אתה מכתיב אותה מעבר לים. כמו שכבר אמרתי לך מזמן, עזוב בהקדם את המדינה הערבית-מוסלמית העויינת שאתה חי בה ובוא לחיות במולדתך, תצביע בבחירות, תשלם מיסים, תהיה מעורב ישירות במה שקורה כאן ואז תגיש רשימות לביצוע. אתה שייך לכאן ורק לכאן. הגיע הזמן שתבין זאת.
 

yehuda7K

New member
זה או חרדים או ממשלת אחדות
אז כל המפלגות הגדולות מעדיפות חרדים על פני ממשלת אחדות, זה נותן יותר ג'ובים לפעילי מפלגת השלטון. זה ההסבר היחיד לילדותיות הזו שמעדיפה לממן מצב בעייתי שרק הולך ומחמיר במקום לאחד כוחות ולעשות את הצעדים ההגיוניים הבאים: 1 - ביטול האיסור על עבודה לתלמידי הישיבות. 2 - חקיקה ברורה שקובעת שדת זה עניין אישי, אדם יכול להחליט עד כמה הוא דתי או חילוני וינתנו לו השירותים המתאימים - בין אם זה מקווה או אוטובוס. 3 - הפסקת סממנים של שליטה מקומית דתית כמו סגירת רחובות. המדינה יכולה להתחשב ע"י הצבת שלטים עם המלצות עקיפה צומת או שניים לפני אזור דתי. כמו כן - תחבורה ציבורית בשבת צריכה לעקוף אזורים דתיים כאשר זה אפשרי (ולא - הכוונה אינה לכך שהרכבת לא תעצור בבני ברק - שם אין ברירה אחרת) 4 - ביטול חוקים כמו חוק החמץ וחוק החזיר. 5 - יצירת נישואין אזרחיים ברשויות המקומיות כמו בכל מדינה מערבית, פתיחתם לכל זוג רווקים בגירים כמו במתקדמות שבמדינות המערב. 6 - הגבלת מספר תלמידי הישיבה שהמדינה מממנת ל400 בני 18 כל שנה, העילויים שבעילויים, והעדפת הציונים שבהם. עדיף מרכז רוחני של הציונות הדתית על פני מרכז רוחני אנטי-ציוני שחי על כספי המדינה. שניהם אורתודוקסיים באותה המידה. 7 - הכרה במרבית יהודי ארה"ב וזה אומר השוואת מעמד הרפורמים והקונסרבטיבים למעמד האורתודוקסים. בקהילה היהודית הבריטית שממנה אני בא כולם מכבדים את הרבנים של כולם גם אם אינם מסכימים איתם. הביקורת האורתודוקסית על הזרמים האחרים היא לגיטימית, אבל הניטרול שלהם באמצעות החוק הישראלי הוא שפל ביותר. 8 - קביעה שחיזוק אופייה היהודי של המדינה עדיף שיתבצע באמצעים רכים. הלוח העברי ישאר הלוח הרשמי, חגי ישראל (כולל יום העצמאות ויום ירושלים) הם חגיה, אבל האופי יונחל דרך יצירת אווירה ציבורית, פעילויות תרבותיות וכו'. 9 - פתיחת בתי הספר הממלכתיים לאוכלוסייה הערבית-ישראלית, תוך שמירה על האופציה המקבילה של בתי ספר ממלכתיים-ערבים. כאשר ההורה בוחר אם לשלוח את ילדו לבית הספר העברי או הערבי הבחירה תהיה או באינטגרציה או בהיבדלות, כיום האופציה היחידה היא היבדלות, והפעם הראשונה שהתלמיד היהודי פוגש בערבים כשווים לו היא באוניברסיטה או במקום העבודה. מי שיופנו לחינוך משותף לא יסבלו מבעיות כמו מבטא ערבי בעברית שעדיין גורמות לערביי ישראל להרגיש נפרדים מהאוכלוסייה הכללית. ישראל קלטה כל-כך הרבה עולים מכל העולם, אך לא השכילה ליצור אינטגרציה לתושביה הערבים. באותה נשימה ביטול התקנה של זבולון המר שמחייבת אתיופים ללמוד בממ"ד. התקנה הזו לא מאפשרת את פיזורם בבתי הספר הממלכתיים ויוצרת לעיתים ריכוז גדול מדי בבתי הספר של הממ"ד ולפעמים אפילו סיפורים על כיתות נפרדות. 10 - קביעה שהרבנות תיתן תעודות כשרות על בסיס כשרותו האובייקטיווית של המזון ותו לא. עם כל הכבוד לד"ר רייטר מחד לישראלים רבים חשוב שהאוכל שלהם יהיה כשר, ועם כל הכבוד לדתיים מאידך - לא אכפת להם משאר החבילה ההלכתית. צריך שמסעדה שפתוחה בשבת תוכל להגיש אוכל כשר, אסור שיאיימו על אולמות בהסרת הכשרות בגלל קיום ארועים שאינם לרוח הדת כמו הסיפור המפורסם של צ'יצולינה והנחש, או חתונה חד-מינית, או סיפור שהיה לפני שנתיים על טבחית שכאשר היתה יהודיה האוכל שלה נחשב לכשר, אך כאשר אותה אישה החליפה את דתה מסיבותיה שלה (לגיטימי, חברה חופשית) פתאום אותו האוכל לא נחשב לכשר. כשרות היא מצב בו מזון מציית באופן אובייקטיבי למערכת כללים הנוגעת לאופן הכנות בלבד.
צודק אבל יקרה רק בשיטת בחירות אחרת
מסכים עם רוב הרשימה שלך, אבל בשיטת הבחירות הנוכחית המצב רק יהיה גרוע יותר , והסברת יפה מדוע. יש לשנות את שיטת הבחירות לאיזוריות עם בחירה ישירה של ראש המדינה. יהודה
 

amit1270

New member
צודק אבל יקרה רק בשיטת בחירות אחרת
מסכים עם רוב הרשימה שלך, אבל בשיטת הבחירות הנוכחית המצב רק יהיה גרוע יותר , והסברת יפה מדוע. יש לשנות את שיטת הבחירות לאיזוריות עם בחירה ישירה של ראש המדינה. יהודה
איך בחירות איזוריות יעזרו?
יש ערים ושכונות חרדיות שיצליחו להכניס נציגים חרדים בקלות לכנסת. אולי אפילו יותר מהיום.
 

yehuda7K

New member
איך בחירות איזוריות יעזרו?
יש ערים ושכונות חרדיות שיצליחו להכניס נציגים חרדים בקלות לכנסת. אולי אפילו יותר מהיום.
שינוי שיטת הבחירות-השלטון יתיצב ויהיה אפקטיבי
השלטון הוא פשרה בין צדק ובין מה שמעשי. שיטת הבחירות הנוכחית צודקת יותר (יצוג נכון יותר של מפלגות קטנות) אבל הבחירות האיזוריות פועלות טוב יותר באופן מעשי ( מכיון שהח"כ אחראי אישית לפני הציבור שלו). הבחירות לראשי ערים הם דוגמא טובה. פעם ראש העיר היה נבחר ע"י הסיעה שלו במועצת העיריה. היום הוא נבחר ישירות ואף אחד לא מהרהר אם כדאי לחזור אחורה. ראש העיר אום אל פחם למשל, שייך למפלגה של שייך ראאד סאלח, שהיה שמח לראות את כולנו מסתובבים על השיפוד. אבל מכיון שהוא רוצה להיבחר שוב, הוא שואף גם למצב כלכלי טוב יותר לתושבי עירו, ולכן הוא מנסה להיראות מתון ולמשוך יהודים למוסכים, למסעדות וכו' בעיר שלו. זה בודאי טוב לנו, עד שיהיה הסדר שלום ואום אל פחם תעבור לרשות הפלסטינאית. הנקודה החשובה היא האחריות האישית בפני הבוחרים שלו. אם הוא יראה בעיניהם כלא יעיל, הוא יסולק בבחירות הבאות. בכנסת היום אין אחריות אישית בפני הבוחרים. כשיהיו בחירות איזוריות , אם הח"כ יהיה לצד הטייקונים ונגד הציבור ( כמו ח"כ שמאלוב ברקוביץ) יעיפו אותו בבחירות הבאות. הנסיון בארצות שבהם בחירות איזוריות, מראה כי לרוב נבחרים אנשים מתונים (ימין מתון או שמאל מתון או דתי מתון). רק במעט מחוזות נבחר מועמד קיצוני. בכנסת שלנו , חברי הכנסת מנסים להתבלט ולהיות קיצונים כדי לשרוד. הם מעלים הצעות חוק פרטיות פופוליסטיות ובזבזניות, ומלבים שנאה לאחר. התופעה בולטת במיוחד אצל הח"כים הערבים ואצל חלק מהח"כים הימנים. בבחירות איזוריות התופעה כמעט ותיעלם, כי הח"כ ישרוד ע"י טיפול טוב בבוחריו . אתה צודק שכמות חברי הכנסת הדתיים לא תקטן אבל החשיבות היחסית שלהם תקטן מאוד. שיטת הבחירות בארץ מיצרת ראש ממשלה שתלוי בחסדי שותפים קואליציונים ( מי אמר חרדים?) והסכוי לקואליציה של המפלגות הגדולות הוא נמוך, בעיקר בגלל מאבקי אגו. לכל ראש ממשלה עדיפה קואליציה עם דתיים, כי מבחינתו ההתחיבויות לדתיים הם הכי פחות גרועות. בשיטת בחירות איזוריות, הנסיון מוכיח ש 2 המפלגות הגדולות יחד מהוות רוב עצום של חברי הפרלמנט, כך שהמחיר לתשלום קואליציוני הוא נמוך יותר. בנוסף, ח"כ של איזור חילוני ילחם נגד כפיה דתית באיזור שלו, מחשש לבחירתו מחדש בעוד שהיום אין אינטרס לח"כ במפלגה השולטת לפעול נגד כפיה דתית. דה-גול, נשיא צרפת בשנות השישים, אירגן שיטת בחירות מוצלחת. לפניו, הממשלות הצרפתיות החזיקו זמן קצר כי הבוחרים הצרפתים מחולקים בין שמאל וימין, עם כמה רסיסי מפלגות במרכז. כל תנועה קטנה של בוחרים מצד לצד הפילה את השלטון. דה גול לא יכול היה לשנות את העם , אבל הוא שינה את השיטה באופן שהשלטון התיצב וקיבל יכולת פעולה בלי שראש הממשלה יהיה עסוק במאבקי הישרדות קואליציונים כל הזמן (כפי שקורה אצלנו). למרות שדה גול לא זכור לנו לטובה, ראוי לאמץ את שיטת הבחירות שלו. אולי נצליח להיפטר מפסולת כמו פואד , סילבן שלום וכו', ואנשים ראוים ילכו לפוליטיקה. כאן ניתן לקרוא עוד על הנושא. אני מצטער שחפרתי קצת, אבל הנושא נראה מאוד חשוב. יהיה מענין לקרוא תגובות לנושא. יהודה
 

amit1270

New member
שינוי שיטת הבחירות-השלטון יתיצב ויהיה אפקטיבי
השלטון הוא פשרה בין צדק ובין מה שמעשי. שיטת הבחירות הנוכחית צודקת יותר (יצוג נכון יותר של מפלגות קטנות) אבל הבחירות האיזוריות פועלות טוב יותר באופן מעשי ( מכיון שהח"כ אחראי אישית לפני הציבור שלו). הבחירות לראשי ערים הם דוגמא טובה. פעם ראש העיר היה נבחר ע"י הסיעה שלו במועצת העיריה. היום הוא נבחר ישירות ואף אחד לא מהרהר אם כדאי לחזור אחורה. ראש העיר אום אל פחם למשל, שייך למפלגה של שייך ראאד סאלח, שהיה שמח לראות את כולנו מסתובבים על השיפוד. אבל מכיון שהוא רוצה להיבחר שוב, הוא שואף גם למצב כלכלי טוב יותר לתושבי עירו, ולכן הוא מנסה להיראות מתון ולמשוך יהודים למוסכים, למסעדות וכו' בעיר שלו. זה בודאי טוב לנו, עד שיהיה הסדר שלום ואום אל פחם תעבור לרשות הפלסטינאית. הנקודה החשובה היא האחריות האישית בפני הבוחרים שלו. אם הוא יראה בעיניהם כלא יעיל, הוא יסולק בבחירות הבאות. בכנסת היום אין אחריות אישית בפני הבוחרים. כשיהיו בחירות איזוריות , אם הח"כ יהיה לצד הטייקונים ונגד הציבור ( כמו ח"כ שמאלוב ברקוביץ) יעיפו אותו בבחירות הבאות. הנסיון בארצות שבהם בחירות איזוריות, מראה כי לרוב נבחרים אנשים מתונים (ימין מתון או שמאל מתון או דתי מתון). רק במעט מחוזות נבחר מועמד קיצוני. בכנסת שלנו , חברי הכנסת מנסים להתבלט ולהיות קיצונים כדי לשרוד. הם מעלים הצעות חוק פרטיות פופוליסטיות ובזבזניות, ומלבים שנאה לאחר. התופעה בולטת במיוחד אצל הח"כים הערבים ואצל חלק מהח"כים הימנים. בבחירות איזוריות התופעה כמעט ותיעלם, כי הח"כ ישרוד ע"י טיפול טוב בבוחריו . אתה צודק שכמות חברי הכנסת הדתיים לא תקטן אבל החשיבות היחסית שלהם תקטן מאוד. שיטת הבחירות בארץ מיצרת ראש ממשלה שתלוי בחסדי שותפים קואליציונים ( מי אמר חרדים?) והסכוי לקואליציה של המפלגות הגדולות הוא נמוך, בעיקר בגלל מאבקי אגו. לכל ראש ממשלה עדיפה קואליציה עם דתיים, כי מבחינתו ההתחיבויות לדתיים הם הכי פחות גרועות. בשיטת בחירות איזוריות, הנסיון מוכיח ש 2 המפלגות הגדולות יחד מהוות רוב עצום של חברי הפרלמנט, כך שהמחיר לתשלום קואליציוני הוא נמוך יותר. בנוסף, ח"כ של איזור חילוני ילחם נגד כפיה דתית באיזור שלו, מחשש לבחירתו מחדש בעוד שהיום אין אינטרס לח"כ במפלגה השולטת לפעול נגד כפיה דתית. דה-גול, נשיא צרפת בשנות השישים, אירגן שיטת בחירות מוצלחת. לפניו, הממשלות הצרפתיות החזיקו זמן קצר כי הבוחרים הצרפתים מחולקים בין שמאל וימין, עם כמה רסיסי מפלגות במרכז. כל תנועה קטנה של בוחרים מצד לצד הפילה את השלטון. דה גול לא יכול היה לשנות את העם , אבל הוא שינה את השיטה באופן שהשלטון התיצב וקיבל יכולת פעולה בלי שראש הממשלה יהיה עסוק במאבקי הישרדות קואליציונים כל הזמן (כפי שקורה אצלנו). למרות שדה גול לא זכור לנו לטובה, ראוי לאמץ את שיטת הבחירות שלו. אולי נצליח להיפטר מפסולת כמו פואד , סילבן שלום וכו', ואנשים ראוים ילכו לפוליטיקה. כאן ניתן לקרוא עוד על הנושא. אני מצטער שחפרתי קצת, אבל הנושא נראה מאוד חשוב. יהיה מענין לקרוא תגובות לנושא. יהודה
אין לי בעיה עם בחירות ישירות לרה"מ/נשיא
להפך. אני חושב שצריכה להיות הפרדה גדולה יותר בין הממשלה לכנסת, ואחת הדרכים לעשות את זה היא ע"י בחירה ישירה של ראש הרשות המבצעת בנפרד מהבחירות לרשות המחוקקת. אבל זה בכלל לא קשור לרעיון של בחירות אזוריות, שיש לו יתרונות מסוימים, אבל מצד שני יוצר עיוותים שלא בהכרח משפרים את המצב. המפלגות החרדיות הן רק דוגמה אחת למי שעשויים דווקא להרוויח משיטה כזאת. זה מזכיר לי את אחוז החסימה המטורף הנהוג בטורקיה (10%) שנועד למנוע כניסתן של מפלגות לא רצויות כמו... המפלגה של ארדואן, אלא שבבחירות הקודמות הוא פעל דווקא לטובתה.
 

yehuda7K

New member
אין לי בעיה עם בחירות ישירות לרה"מ/נשיא
להפך. אני חושב שצריכה להיות הפרדה גדולה יותר בין הממשלה לכנסת, ואחת הדרכים לעשות את זה היא ע"י בחירה ישירה של ראש הרשות המבצעת בנפרד מהבחירות לרשות המחוקקת. אבל זה בכלל לא קשור לרעיון של בחירות אזוריות, שיש לו יתרונות מסוימים, אבל מצד שני יוצר עיוותים שלא בהכרח משפרים את המצב. המפלגות החרדיות הן רק דוגמה אחת למי שעשויים דווקא להרוויח משיטה כזאת. זה מזכיר לי את אחוז החסימה המטורף הנהוג בטורקיה (10%) שנועד למנוע כניסתן של מפלגות לא רצויות כמו... המפלגה של ארדואן, אלא שבבחירות הקודמות הוא פעל דווקא לטובתה.
אחריות הח"כ כלפי איזור הבחירה שלו-היא המכריעה
גם אם נגרם אי צדק (כלומר קיפוח המפלגות הקטנות). מה דעתך על כך? מתנצל שנשמטו הקישורים שנתתי. .אחזור עליהם: ח"כ שמאלוב ברקוביץ - כדוגמא לח"כית שתומכת בטייקוני הסלולר נגד הציבור, וזה לא יזיק לה להיכנס מחדש לכנסת הבאה, בשיטת הבחירות הנוכחית. http://www.themarker.com/hitech/1.572922 סקירה מענינת על שיטות בחירות. http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02730.pdf יהודה
 

amit1270

New member
אחריות הח"כ כלפי איזור הבחירה שלו-היא המכריעה
גם אם נגרם אי צדק (כלומר קיפוח המפלגות הקטנות). מה דעתך על כך? מתנצל שנשמטו הקישורים שנתתי. .אחזור עליהם: ח"כ שמאלוב ברקוביץ - כדוגמא לח"כית שתומכת בטייקוני הסלולר נגד הציבור, וזה לא יזיק לה להיכנס מחדש לכנסת הבאה, בשיטת הבחירות הנוכחית. http://www.themarker.com/hitech/1.572922 סקירה מענינת על שיטות בחירות. http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02730.pdf יהודה
אולי צריך שני בתי מחוקקים?
 

Ccyclist

Well-known member
אחריות הח"כ כלפי איזור הבחירה שלו-היא המכריעה
גם אם נגרם אי צדק (כלומר קיפוח המפלגות הקטנות). מה דעתך על כך? מתנצל שנשמטו הקישורים שנתתי. .אחזור עליהם: ח"כ שמאלוב ברקוביץ - כדוגמא לח"כית שתומכת בטייקוני הסלולר נגד הציבור, וזה לא יזיק לה להיכנס מחדש לכנסת הבאה, בשיטת הבחירות הנוכחית. http://www.themarker.com/hitech/1.572922 סקירה מענינת על שיטות בחירות. http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02730.pdf יהודה
בשיטה הבריטית הח"כ יכול להבחר ב"רוב" של 25%!!
ולכן אם יש לו אזור בחירה מפולג בצורה שקל לו להשיג רוב הוא יכול להיות נאמן לבוחרים מהסקטור שלו, ולבטל במחי יד את מי ש: א: לא יצביעו עבורו ב: קולותיהם עבור המועמדים האחרים נזרקו לפח ברגע שהוא ניצח במחוז הבחירה. בפרלמנט הבריטי רק לשליש מחברי הפרלמנט יש רוב של מעל 50%. מהסיבה הזו השיטה הצרפתית עדיפה - אותם מחוזות אבל אם לא נבחר ח"כ בעל רוב מעל 50% בסיבוב הראשון יש סיבוב שני בין שני המועמדים המובילים.
 

yehuda7K

New member
בשיטה הבריטית הח"כ יכול להבחר ב"רוב" של 25%!!
ולכן אם יש לו אזור בחירה מפולג בצורה שקל לו להשיג רוב הוא יכול להיות נאמן לבוחרים מהסקטור שלו, ולבטל במחי יד את מי ש: א: לא יצביעו עבורו ב: קולותיהם עבור המועמדים האחרים נזרקו לפח ברגע שהוא ניצח במחוז הבחירה. בפרלמנט הבריטי רק לשליש מחברי הפרלמנט יש רוב של מעל 50%. מהסיבה הזו השיטה הצרפתית עדיפה - אותם מחוזות אבל אם לא נבחר ח"כ בעל רוב מעל 50% בסיבוב הראשון יש סיבוב שני בין שני המועמדים המובילים.
נכון. שיטת הבחירות הצרפתית עדיפה.
אבל אפילו השיטה הבריטית עדיפה על השיטה בארץ, בגלל האחריות האישית של הח"כ לבוחריו. יהודה
 
אין לי בעיה עם בחירות ישירות לרה"מ/נשיא
להפך. אני חושב שצריכה להיות הפרדה גדולה יותר בין הממשלה לכנסת, ואחת הדרכים לעשות את זה היא ע"י בחירה ישירה של ראש הרשות המבצעת בנפרד מהבחירות לרשות המחוקקת. אבל זה בכלל לא קשור לרעיון של בחירות אזוריות, שיש לו יתרונות מסוימים, אבל מצד שני יוצר עיוותים שלא בהכרח משפרים את המצב. המפלגות החרדיות הן רק דוגמה אחת למי שעשויים דווקא להרוויח משיטה כזאת. זה מזכיר לי את אחוז החסימה המטורף הנהוג בטורקיה (10%) שנועד למנוע כניסתן של מפלגות לא רצויות כמו... המפלגה של ארדואן, אלא שבבחירות הקודמות הוא פעל דווקא לטובתה.
היו כאן בעבר בחירות אישיות..
וזה לא שינה לטובה את הרכב הכנסת דווקא העלאת אחוז חסימה ל10 אחוז נשמע רעיון מעניין יהיו שתי מפלגות גדולות ימין או שמאל שאחת מהם תזכה לרוב ותנהיג ללא צורך להסכמים קואליציונים וסחיטת ראשי ממשלה.
 

amit1270

New member
היו כאן בעבר בחירות אישיות..
וזה לא שינה לטובה את הרכב הכנסת דווקא העלאת אחוז חסימה ל10 אחוז נשמע רעיון מעניין יהיו שתי מפלגות גדולות ימין או שמאל שאחת מהם תזכה לרוב ותנהיג ללא צורך להסכמים קואליציונים וסחיטת ראשי ממשלה.
השיטה הקודמת הייתה חצי עבודה
מעולם לא היה כאן שלטון נשיאותי אמיתי. אחוז חסימה גבוה מדי עלול להיות מסוכן בחברה הטרוגנית כמו שלנו, ולא הייתי רוצה לראות רק מפלגות גדולות ואמורפיות בכנסת.
 

yehuda7K

New member
השיטה הקודמת הייתה חצי עבודה
מעולם לא היה כאן שלטון נשיאותי אמיתי. אחוז חסימה גבוה מדי עלול להיות מסוכן בחברה הטרוגנית כמו שלנו, ולא הייתי רוצה לראות רק מפלגות גדולות ואמורפיות בכנסת.
נכון. 2 בתי מחוקקים נשמע כרעיון טוב.
אחוז חסימה גבוה גם לא טוב עקרונית, כפי שציינת וגם בעל סיכוי אפסי להתקבל, כי החרדים יתנגדו . נכון שנחרדים לא יאהבו גת את הבחירות האיזוריות, אבל אולי ישתכנעו שמספר חברי הכנסת שלהם לא יקטו, בפרט אם יהיו 2 בתי מחוקקים: לפי שיטה אזורית ולפי שיטה יחסית. יהודה
 

euronitzan

New member
אין לי בעיה עם בחירות ישירות לרה"מ/נשיא
להפך. אני חושב שצריכה להיות הפרדה גדולה יותר בין הממשלה לכנסת, ואחת הדרכים לעשות את זה היא ע"י בחירה ישירה של ראש הרשות המבצעת בנפרד מהבחירות לרשות המחוקקת. אבל זה בכלל לא קשור לרעיון של בחירות אזוריות, שיש לו יתרונות מסוימים, אבל מצד שני יוצר עיוותים שלא בהכרח משפרים את המצב. המפלגות החרדיות הן רק דוגמה אחת למי שעשויים דווקא להרוויח משיטה כזאת. זה מזכיר לי את אחוז החסימה המטורף הנהוג בטורקיה (10%) שנועד למנוע כניסתן של מפלגות לא רצויות כמו... המפלגה של ארדואן, אלא שבבחירות הקודמות הוא פעל דווקא לטובתה.
בשלטון מתוקן לדעתי אסור שחברי ממשלה יהיו
חברי פרלמנט. ככה מקבלים ממשלה של אנשי מקצוע שכל תכליתה הוא ביצוע. זוהי דרך טובה וראויה לשמור על עקרון הפרדת הרשויות. אמנם יהיה הרבה יותר קשה להפיל ממשלה כזו באמצע הקדנציה אולם לרוב עדיף ממשלה בינונית ורציפה ע"פ ריבוי ממשלות שרוב העיסוק של חבריה הוא או "לימוד הנושא" או שמירה על הכסא.
 

cwen

New member
בשלטון מתוקן לדעתי אסור שחברי ממשלה יהיו
חברי פרלמנט. ככה מקבלים ממשלה של אנשי מקצוע שכל תכליתה הוא ביצוע. זוהי דרך טובה וראויה לשמור על עקרון הפרדת הרשויות. אמנם יהיה הרבה יותר קשה להפיל ממשלה כזו באמצע הקדנציה אולם לרוב עדיף ממשלה בינונית ורציפה ע"פ ריבוי ממשלות שרוב העיסוק של חבריה הוא או "לימוד הנושא" או שמירה על הכסא.
זה בסדר, גם ככה הממשלה בינונית
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה