שירשור
שבועי
- פותח הנושא החתולית
- פורסם בתאריך
סבתא רותרות
New member
ודאי. ימי שישי וערבי חג הם הימים
החמים. רק נסה להגיע מוקדם.
החמים. רק נסה להגיע מוקדם.
סמואל ספייד
New member
מבוקש חי או מת-הצילוווווווווווו
אולי מי ממכם יוכל להואיל, לעזור לי במתותא.
בתור אחד שאוהב מאוד גם שוקולד וגם מנטה , יוצא לי פה ושם ללקק גלידה בטעם מינט שוקולד,
יש משהו מרענן בשילוב הזה, משהו מופרע, משהו מחשמל ואף מפתיע.
על כל פנים יצא לי לאכול כמה פעמים אבל לא בארץ את הסוכריות הללו הנהדרות,
אני יודע שליימן שליסל מייבאות אותן ארצה,
לא מצליח לתפוס את נציגי השירות שלהם,
אני יודע גם שזו חברה גרמנית שמייצרת את הבומבונים הנפלאים האלו,
סוכריות מנטה קשות למחצה שבתוכן מצוי שוקולד טעים ומושחת, זו אותה החברה שמייצרת את הוורטרס אורגינאל.
בדקתי בסניף הקרוב לביתי של "מגה-בעיר"נאדה,
שאלתי בכמה פיצוציות, לא הבינו מה אני רוצה מהם.
האם מישהו , מישהי נתקל בבומבוונים האלו?
אשמח לכל עזרה, מבטיח סוכריה עם העטיפה המרשרשת בתור פרס
)
אולי מי ממכם יוכל להואיל, לעזור לי במתותא.
בתור אחד שאוהב מאוד גם שוקולד וגם מנטה , יוצא לי פה ושם ללקק גלידה בטעם מינט שוקולד,
יש משהו מרענן בשילוב הזה, משהו מופרע, משהו מחשמל ואף מפתיע.
על כל פנים יצא לי לאכול כמה פעמים אבל לא בארץ את הסוכריות הללו הנהדרות,
אני יודע שליימן שליסל מייבאות אותן ארצה,
לא מצליח לתפוס את נציגי השירות שלהם,
אני יודע גם שזו חברה גרמנית שמייצרת את הבומבונים הנפלאים האלו,
סוכריות מנטה קשות למחצה שבתוכן מצוי שוקולד טעים ומושחת, זו אותה החברה שמייצרת את הוורטרס אורגינאל.
בדקתי בסניף הקרוב לביתי של "מגה-בעיר"נאדה,
שאלתי בכמה פיצוציות, לא הבינו מה אני רוצה מהם.
האם מישהו , מישהי נתקל בבומבוונים האלו?
אשמח לכל עזרה, מבטיח סוכריה עם העטיפה המרשרשת בתור פרס
)באתר שלהם רשום לפנות לנציג הסינגפורי שאחראי
גם לישראל:
http://www.storck.com/en/worldwide/?country=Israel
שיהיה בהצלחה ובתאבון.
גיא.
גם לישראל:
http://www.storck.com/en/worldwide/?country=Israel
שיהיה בהצלחה ובתאבון.
גיא.
סמואל ספייד
New member
מי רוצה בומבון? יתכבד ויקרא גם סיפור-קצר
טוב כידוע קשה לי לדחות סיפוקים, לא היה לי חשק להיכנס לשופרסל או לטיב-טעם בערב החג בצהריים על מנת לחפש את המנטה שוקולד.
נכנסתי לסווידאן באלנבי, לא היה לא, אולם לא אמרתי נואש ופניתי דרומה על אלנבי למכולת המקסימה והמטריפה של מסעוד אבו חדרה,
לדאבוני גם לו אזל אולם היו לו 2 מינט שוקו במשקל, הוא ראה שאני בדודא למינט שוקו ונתן לי אותם, בתמורה רכשתי ממנו אפטר אייט שזה חטיפי שוקולד במילוי פונדט קרם מנטה, אני מעדיף מנטה ובפנוכו צ'וקולד ולא להיפך.
מי שבא לו ומשעמם לו בסוכה מוזמן לקרוא סיפור שכתבתי לפני כחמש שנים לערך על נער מתבגר באמריקה של שנות-החמישים, מי שלא ממשיך אז חג-סוכות שמח ממני.
אני נזכר בעבודה הראשונה שלי שדודתי סידרה לי לאחר שהעניקה מחסדייה להארי אחראי הבריכה השכונתית בניוארק ניו ג'רזי,זו עבודה לא הכי קלה שבעולם לילד צעיר אבל ללא ספק עבודה מענגת ורטובה.
הייתי אחראי על עגלת השתייה מין כלוב נירוסטה ענקי שמתגלגל על גלגלי גומי וחורץ פסים בשבילי הדשא המצהיב שמובילים לעמדת השיזוף.
המשקה הפופולארי באותם הימים היה בעיקר סודה מבעבעת שאולי עקב הבועות שמתפרצות מלוע הבקבוק גרם ללקוחות קשיי היום של השכונה שלי לשכוח מעט מטרדות היום יום.
הייתה את בטי הספרית בעלת הקול המאנפף והשמלות הקייציות האלו שדמו לוילון ישן .
היה את ריק הרפד שתמיד דאג לשחזר ספות ישנות ויש הטוענים שלנשים נאות הוא תיקן תמורת דמי עלות בלבד.
אני הכי אהבתי את צ'ארלי שתמיד בא עם הגופייה הלבנה שלו שהבליטה את הכרס המשתפלת שלו,היו לו עיניים טובות כאלו וזה לא בגלל שהוא "תישר" אותי או משהו בסגנון הזה.
הוא אהב לשתות ווילד טארקי עם 2 קוביות קרח ולנשנש טוגנים עם רוטב עגבנית פיקנטי.
למרות המראה הלא הכי מצודד שלו צ'ארלי שלנו תמיד היה מוקף בנשים ,נשים שהיית רואה תלויות בעיקר על לוחות שנה במוסכים או במכבסות וגורמות לך לחטוא במחשבות אסורות עבור ילד קתולי שכמותי.
עם הוותק שצברתי בחופשות הקיץ הוא סמך עליי יותר ויותר והרגשתי קרוב אליו מאי פעם,זכורה לי אותה פעם מיוחדת שהוא נתן בי את אותו מבט מפורסם שלו וניפנף לעברי בצרור מפתחות ובקול בריטון פנה אליי:
"ילד,גלגל לכאן את הגרוטאה שלי,היא חונה ממול אצל הספר וכדאי שזה יהיה מהר"
ואילו אני שלמעט כמה סיבובים שערכתי עם החברה בערבים על מכוניות גנובות לא הכי ידעתי לנהוגכ באמת בתנועה סואנת בלעתי את הרוק ועניתי בביטחון של עמיר פרץ טרום מלחמת לבנון:
"צ'ארלי כמה דקות והמכונית תהיה כאן לרשותך"
רגליי בקושי נשאו אותי למרות שזה היה מרחק כמה גושי בטון , בכל זאת לנהוג במכונית של צ'ארלי זה לא דבר שבשגרה.
המפתחות בקושי מצאו את דרכן לחריץ המנעול אבל עם קצת נחישות והתמדה הצלחתי איכשהוא להתגבר על החשש ועל ההתרגשות שאחזה בי.
למרות שהבריכה הייתה במרחק של מייל וחצי אני נשבע שהרגשתי מלך העולם באותם חמש דקות קסומות.
כמה חנוונים שעמדו בפתח מכולתם קדו לעברי בנימוס ורק מחלק העיתונים האירי זיהה אותי וגיחך לעברי בבוז מופגן.
למרות שזו הייתה שליחות מזערית וחסרת חשיבות שנכנסתי לרחבה המרוצפת של הבריכה השכונתית ניפחתי את החזה הנערי שלי והתהלכתי לי כמו טווס בגן -חיות.
צ'ארלי שילשל לעברי כמה מטבעות של ניקל והפטיר לעברי:
"היי ילדון תגיע בערב למועדון הקלפים ,יש לי משימה עבורך"
אני נשבע שבאותו היום אפילו אמי התפלאה כמה שהייתי להוט להיכנס במהירות לאמבטייה ולהתסתבן במרץ תחת המים הקרים,איכשהוא הצלחתי לגנוב מהשידה של אבי את בקבוק האפטרשייב הירקרק שלו ולהזליף על פניי כמה טיפות שגרמו לי להרגיש כמו גבר אמיתי.
בדרך התכופפתי מול איזו מראה של מכונית חבוטה והסתרקתי עם המסרק הקבוע ששכן בכיס האחורי של מכנסיי השחורות,אני מוכרח לציין שאחרי כמה נסיונות הייתי מרוצה מהמראה שלי והרגשתי מוכן לכל משימה שהיא.
אפילו בטי הספרית ניפנפה לעברי בידייה למרחוק וטענה שסופסוף אני נראה מסודר כמו שילד מחונך צריך להיראות.
שומר מנומנם עם כובע בארט ובירה שהתתרוקנה מהבקבוק שאחז בידו השמאלית חסם לי את המעבר לקלוב הקלפים וטען שכאן זו לא אגודת הצופים או משהו מזויין שכזה.
ואילו באשר אליי ....ובכן אני כיחכחתי בגרוני ובקול עבה ככל האפשר נתתי לו את המבט הכי קשוח שלי ולחשתי:
"היי אדון ,אם אתה רוצה להמשיך לעמוד על משמרתך וללגום עוד בירה מזויינת מוטב שתאפשר לי להיפגש עם צ'ארלי ידידי"
השומר ניסה להבליע חיוך ,דבר שלא עלה בידו ובמחווה אצילית טען שהוא בעצמו יכנס פנימה ויברר את דבר הפגישה.
מחוג השניות לא השלים הקפה מלאה ומצאתי את עצמי בתוך אולם גדול מלא בשולחנות לבד ובגברים מכל הצבעים שלכולם תקועה סיגרייה בזווית הפה וכולם כאחד נראים עסוקים במיוחד.
מלצרית מצודדת במיוחד ניגשה לעברי והגישה ךי מיץ חמוציות והחוותה בידה לעברו של צ'ארלי שהיה בעייצומו של משחק קלפים סוער במיוחד,אולי זה בגלל החולצה הפרחונית שהוא לבש ואולי מנורת האהיל השוותה לו מראה מכובד ושונה אבל באותם רגעים פשוט התאהבתי והערצתי אותו במיוחד.
הוא ליטף את ראשי בחיבה וקירב את פיו לאוזני ולחש לי באוזן מילים שהתערבלו עם ריח הויסקי הקבוע שלו שהוא כבר מתפנה עבורי.
כחצי שעה מאוחר יותר מצאתי את עצמי יושב איתו באיזו גלידרייה מצועצצת מלאה בניקלים מבריקים ומלצריות בסינרים ורודים מלקק גלידת אגוזים ענקית ומביט בהמולת הרחוב .
מכאן הכל התחיל באמת...
לא אחשוף את השליחות הראשונה שהוטלה עליי ,רק אציין שמכאן זו היתה תחילתה של דרך ללא מעצורים שחשפה אותי לעולם אפל ושונה כל כך,עולם שהחוקים בו שונים והכללים קבועים כמו השעה שבה אני שומע את מחלק העיתונים פוסע בגרם המדרגות בבלוק שלי.
טוב כידוע קשה לי לדחות סיפוקים, לא היה לי חשק להיכנס לשופרסל או לטיב-טעם בערב החג בצהריים על מנת לחפש את המנטה שוקולד.
נכנסתי לסווידאן באלנבי, לא היה לא, אולם לא אמרתי נואש ופניתי דרומה על אלנבי למכולת המקסימה והמטריפה של מסעוד אבו חדרה,
לדאבוני גם לו אזל אולם היו לו 2 מינט שוקו במשקל, הוא ראה שאני בדודא למינט שוקו ונתן לי אותם, בתמורה רכשתי ממנו אפטר אייט שזה חטיפי שוקולד במילוי פונדט קרם מנטה, אני מעדיף מנטה ובפנוכו צ'וקולד ולא להיפך.
מי שבא לו ומשעמם לו בסוכה מוזמן לקרוא סיפור שכתבתי לפני כחמש שנים לערך על נער מתבגר באמריקה של שנות-החמישים, מי שלא ממשיך אז חג-סוכות שמח ממני.
אני נזכר בעבודה הראשונה שלי שדודתי סידרה לי לאחר שהעניקה מחסדייה להארי אחראי הבריכה השכונתית בניוארק ניו ג'רזי,זו עבודה לא הכי קלה שבעולם לילד צעיר אבל ללא ספק עבודה מענגת ורטובה.
הייתי אחראי על עגלת השתייה מין כלוב נירוסטה ענקי שמתגלגל על גלגלי גומי וחורץ פסים בשבילי הדשא המצהיב שמובילים לעמדת השיזוף.
המשקה הפופולארי באותם הימים היה בעיקר סודה מבעבעת שאולי עקב הבועות שמתפרצות מלוע הבקבוק גרם ללקוחות קשיי היום של השכונה שלי לשכוח מעט מטרדות היום יום.
הייתה את בטי הספרית בעלת הקול המאנפף והשמלות הקייציות האלו שדמו לוילון ישן .
היה את ריק הרפד שתמיד דאג לשחזר ספות ישנות ויש הטוענים שלנשים נאות הוא תיקן תמורת דמי עלות בלבד.
אני הכי אהבתי את צ'ארלי שתמיד בא עם הגופייה הלבנה שלו שהבליטה את הכרס המשתפלת שלו,היו לו עיניים טובות כאלו וזה לא בגלל שהוא "תישר" אותי או משהו בסגנון הזה.
הוא אהב לשתות ווילד טארקי עם 2 קוביות קרח ולנשנש טוגנים עם רוטב עגבנית פיקנטי.
למרות המראה הלא הכי מצודד שלו צ'ארלי שלנו תמיד היה מוקף בנשים ,נשים שהיית רואה תלויות בעיקר על לוחות שנה במוסכים או במכבסות וגורמות לך לחטוא במחשבות אסורות עבור ילד קתולי שכמותי.
עם הוותק שצברתי בחופשות הקיץ הוא סמך עליי יותר ויותר והרגשתי קרוב אליו מאי פעם,זכורה לי אותה פעם מיוחדת שהוא נתן בי את אותו מבט מפורסם שלו וניפנף לעברי בצרור מפתחות ובקול בריטון פנה אליי:
"ילד,גלגל לכאן את הגרוטאה שלי,היא חונה ממול אצל הספר וכדאי שזה יהיה מהר"
ואילו אני שלמעט כמה סיבובים שערכתי עם החברה בערבים על מכוניות גנובות לא הכי ידעתי לנהוגכ באמת בתנועה סואנת בלעתי את הרוק ועניתי בביטחון של עמיר פרץ טרום מלחמת לבנון:
"צ'ארלי כמה דקות והמכונית תהיה כאן לרשותך"
רגליי בקושי נשאו אותי למרות שזה היה מרחק כמה גושי בטון , בכל זאת לנהוג במכונית של צ'ארלי זה לא דבר שבשגרה.
המפתחות בקושי מצאו את דרכן לחריץ המנעול אבל עם קצת נחישות והתמדה הצלחתי איכשהוא להתגבר על החשש ועל ההתרגשות שאחזה בי.
למרות שהבריכה הייתה במרחק של מייל וחצי אני נשבע שהרגשתי מלך העולם באותם חמש דקות קסומות.
כמה חנוונים שעמדו בפתח מכולתם קדו לעברי בנימוס ורק מחלק העיתונים האירי זיהה אותי וגיחך לעברי בבוז מופגן.
למרות שזו הייתה שליחות מזערית וחסרת חשיבות שנכנסתי לרחבה המרוצפת של הבריכה השכונתית ניפחתי את החזה הנערי שלי והתהלכתי לי כמו טווס בגן -חיות.
צ'ארלי שילשל לעברי כמה מטבעות של ניקל והפטיר לעברי:
"היי ילדון תגיע בערב למועדון הקלפים ,יש לי משימה עבורך"
אני נשבע שבאותו היום אפילו אמי התפלאה כמה שהייתי להוט להיכנס במהירות לאמבטייה ולהתסתבן במרץ תחת המים הקרים,איכשהוא הצלחתי לגנוב מהשידה של אבי את בקבוק האפטרשייב הירקרק שלו ולהזליף על פניי כמה טיפות שגרמו לי להרגיש כמו גבר אמיתי.
בדרך התכופפתי מול איזו מראה של מכונית חבוטה והסתרקתי עם המסרק הקבוע ששכן בכיס האחורי של מכנסיי השחורות,אני מוכרח לציין שאחרי כמה נסיונות הייתי מרוצה מהמראה שלי והרגשתי מוכן לכל משימה שהיא.
אפילו בטי הספרית ניפנפה לעברי בידייה למרחוק וטענה שסופסוף אני נראה מסודר כמו שילד מחונך צריך להיראות.
שומר מנומנם עם כובע בארט ובירה שהתתרוקנה מהבקבוק שאחז בידו השמאלית חסם לי את המעבר לקלוב הקלפים וטען שכאן זו לא אגודת הצופים או משהו מזויין שכזה.
ואילו באשר אליי ....ובכן אני כיחכחתי בגרוני ובקול עבה ככל האפשר נתתי לו את המבט הכי קשוח שלי ולחשתי:
"היי אדון ,אם אתה רוצה להמשיך לעמוד על משמרתך וללגום עוד בירה מזויינת מוטב שתאפשר לי להיפגש עם צ'ארלי ידידי"
השומר ניסה להבליע חיוך ,דבר שלא עלה בידו ובמחווה אצילית טען שהוא בעצמו יכנס פנימה ויברר את דבר הפגישה.
מחוג השניות לא השלים הקפה מלאה ומצאתי את עצמי בתוך אולם גדול מלא בשולחנות לבד ובגברים מכל הצבעים שלכולם תקועה סיגרייה בזווית הפה וכולם כאחד נראים עסוקים במיוחד.
מלצרית מצודדת במיוחד ניגשה לעברי והגישה ךי מיץ חמוציות והחוותה בידה לעברו של צ'ארלי שהיה בעייצומו של משחק קלפים סוער במיוחד,אולי זה בגלל החולצה הפרחונית שהוא לבש ואולי מנורת האהיל השוותה לו מראה מכובד ושונה אבל באותם רגעים פשוט התאהבתי והערצתי אותו במיוחד.
הוא ליטף את ראשי בחיבה וקירב את פיו לאוזני ולחש לי באוזן מילים שהתערבלו עם ריח הויסקי הקבוע שלו שהוא כבר מתפנה עבורי.
כחצי שעה מאוחר יותר מצאתי את עצמי יושב איתו באיזו גלידרייה מצועצצת מלאה בניקלים מבריקים ומלצריות בסינרים ורודים מלקק גלידת אגוזים ענקית ומביט בהמולת הרחוב .
מכאן הכל התחיל באמת...
לא אחשוף את השליחות הראשונה שהוטלה עליי ,רק אציין שמכאן זו היתה תחילתה של דרך ללא מעצורים שחשפה אותי לעולם אפל ושונה כל כך,עולם שהחוקים בו שונים והכללים קבועים כמו השעה שבה אני שומע את מחלק העיתונים פוסע בגרם המדרגות בבלוק שלי.
מממ... אפטר אייט...
לא המשכתי לקרוא לאחר מכן, אבל רק רציתי לנצל את ההזדמנות לכתוב על הבונבוניירה המופלאה שלהם שאכלתי פעם אחת (אבא הביא מחו"ל) ומאז לא ראיתי אותה בשום מקום... (גם לא בחו"ל). היה בה שילוב מטמטם חושים של שוקולד-מנטה-מרציפן, הישג מנצח שאין שני לו. אם מישהו נתקל ויודע איפה משיגים, תבוא עליו הברכה.
לא המשכתי לקרוא לאחר מכן, אבל רק רציתי לנצל את ההזדמנות לכתוב על הבונבוניירה המופלאה שלהם שאכלתי פעם אחת (אבא הביא מחו"ל) ומאז לא ראיתי אותה בשום מקום... (גם לא בחו"ל). היה בה שילוב מטמטם חושים של שוקולד-מנטה-מרציפן, הישג מנצח שאין שני לו. אם מישהו נתקל ויודע איפה משיגים, תבוא עליו הברכה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.