ואחד חדש מאתמול שהשאיר אותי המומה
בלילה לפני השינה היא אמרה משהו שכלל את השם שלה. רק שאצלה לירי יוצא ניהי. ניסיתי ללמד אותה להגיד לירי כמו שצריך. "תגידי לי" "תגידי רי" וכד'. אח"כ אמרתי לה בצחוק שהיינו צריכות לקרוא לה בשם אחר שיהיה לה יותר קל להגיד, ואמרתי לה להגיד שמות ילדים מהגן. "תגידי תומר, תגידי איתן, תגידי רעות". ואז היא הביטה בי בעיניים נוצצות וחייכה חיוך ענקי, וביקשה ממני להגיד דברים. היא כל כך נהנתה כשאמרתי מה שביקשה, ואני כל כך נהנתי ונדהמתי מהאוצר מילים שלה, מהדברים שמעסיקים אותה, ממש חשיפה לעולמה. שיחקנו איזה 20 דקות ופשוט התמוגגתי. "אמא תגידי דובי, תגידי, בובה, תגידי לה-לה, תגידי טלטאביז, תגידי פרח, תגידי ענן, תגידי פרפר, תגידי אף, תגידי בטן וכן הלאה והלאה". היה כל כך כיף וקסום, נשארתי עם תחושת עדנה נעימה בלב!