שירשור חדש סבים וסבתות

[השד מבגדד]

שירשור חדש סבים וסבתות

האם ההורים שלכם או של בן זוגכם מתפקדים כמו שהייתם רוצים במוסד הסבתאות של ילדיכם? הייתי רוצה לשמוע דעות של הצעירים שבכם . מהם הצפיות ומה מקבלים ? תודה.

 

[mich78]

השאלה מופנית גם אל הנכדים ../images/Emo35.gif

 

[השד מבגדד]

כן גם לנכדים מענין לשמוע

 

[נץ666]

כמה שאלות הבהרה

ל-מה את מתכוונת בצירוף "מוסד הסבתאות"? מה פירוש מתפקדים כמו שאני רוצה? השאלות כלליות מדיי.

 

[השד מבגדד]

סבתאות

מוסד הסבתאות הכוונה לסבא וסבתא, האם הם שומרים לכם על הילדים כשאתם רוצים או צריכים? האם הם זמינים לכם או תמיד עסוקים.? האם אתם שבעי רצון מהם ? או שאתם מאוכזבים? והכלל מה הציפיות ומה מקבלים.

 

[נץ666]

"מוסד הסבתאות"

מניח שאכן לסבא-סבתא יש תפקיד בתוך המשפחה ביחס לנכדים שלהם. דבר מקובל מאוד בחברות לא אורבניות, כאשר המשפחה חיה כמשפחה מורחבת, ואכן לסבא-סבתא היה אז ויש תפקיד מהותי בחינוך, הדרכה וכן השגחה על צאצאים. [אגב זה אחד ההסברים הסוציו-ביולוגיים המוזרים ביותר שקראתי על השאלה מדוע גברים ונשים ממשיכים לחיות אחרי שאינם יכולים להביא ילדים לעולם יותר] בחברה המודרנית תפקידים אלה לא קיימים יותר, ויתרה מכך חלק מהסבים-סבתות עובר/מועבר לבתי אבות, שם בוודאי אינם מסוגלים לקיים תפקיד של "מוסד הסבתאות". ברמה האישית - זוגתי ואני חיים בעיר אחרת, ועל כן האופציה של "שמירה על הילדים" לא היתה קיימת, ורק במקרים נדירים וחריגים פנינו להורים. הקשרים ביניהם בעיקר על פי כמות המאמץ שהם היו מוכנים להשקיע בנכדים. מצדנו - פעם בשבוע בילדים מתקשרים לסבא/לסבתא [לי יש אבא לזוגתי יש אמא], פעם בשבועיים אנחנו נוסעים אליהם. רק הילדים של אחי קטנים, השאר כבר גדולים מאוד.

 

[השואלת שוב]

אני אני

חשבתי על זה בדיוק היום.... לגבי הסבתות - אין ספק שגם אמי וגם אמו של בעלי נכנסו נהדר לתפקיד הסבתא (אמו של בעלי אחרי ארוע מוחי - ובעיה קשה בדיבור ובכל זאת סבתא נהדרת) לא כך המצב לגבי הסבים גם אבי וגם אביו של בעלי פשוט סבים ג-ר-ו-ע-י-ם. היחיד שמתפקד כאן על תקן של סבא הוא החבר של אימי .(מורידה בפניו את הכובע).

 

[m i t a l y]

אצלי זה מורכב... ../images/Emo13.gif

כי הבת הגדולה היא מנישואין פרק א' והבת השנייה היא מנישואין פרק ב'

אבל לשאלתך יקירה: אמי, סבתא של שתי הבנות, יש לה "יום-סבתא". בד"כ היא באה ביום הזה ומבלה במשך שעתיים עם הבנות. במשך הזמן הזה אני גם מתפנה קצת לעיסוקיי הפרטיים. לצערי או לשמחתי (עדיין לא החלטתי

) היא יכולה להתפנות רק יום בשבוע לבילוי המשותף. כמובן שהייתי רוצה שהיא תתפנה ליום נוסף, אבל אמי היא אשה עובדת, עם חיים מלאים, וגם... יש לה נכדים נוספים... אבי, הוא לא בא אף פעם לביתנו. אינני יודעת למה

אז סיגלתי לי יום בו אני משתדלת ללכת אליו (אם הוא לא עסוק מדי ואם הוא נמצא בבית). הוריו של בעלי הראשון. לעולם לא אהבתי אותם. למעשה הם היו סיבה לויכוחים מתמידים ביני לבין הגרוש שלי. היום, כשילדתנו נמצאת סופ"ש אצלי, סופ"ש אצלו, הוא משתדל לקחת אותה אליהם כמה שיותר... אמו של בעלי - היא אשה מדהימה שאני מאוד-מאוד אוהבת

אבל היא בת 80, גרה במרחק של שעה וחצי נסיעה מאיתנו. אנו משתדלים ליסוע אליה כמה שיותר. לשמחתי היא אוהבת מאוד גם את בתי הגדולה והיא מצידה קוראת לה "סבתא"...

 

[ה ר מ י נ ה]

שאלה בעייתית ../images/Emo187.gif

השאלה אומנם מופנית לבנות אך הרשו לי להציג את הצד השני, הסבתות. אני סבתא לשלושה נכדים. למרות שאני אשה עובדת הן באות אלי שלוש פעמים בשבוע אחרי בית הספר ונשארות עד אחרי הצהרים. כמו כן אני מביאה ומחזירה אותם לחוגים ומשתדלת להיענות לכל בקשה. אני אוהבת את הקשר עם נכדי ושמחה שיש לי אפשרות לעזור. יחד עם זה אינני רואה את הסבתאות כמקצוע או כתפקיד. אינני רוצה שילדי/נכדי יתפסו אותי כבעלת תפקיד כזה (וזה קורה). אנחנו חיים בחברה מודרנית אמהות רבות הן נשים עובדות בדיוק כמו בנותיהם/כלותיהם ולמרות שהן גם יותר מבוגרות מצפים מהן למלא תפקיד נוסף. להיות סבתא צריך להיות כף ולא מקצוע.

 

[השד מבגדד]

כל הכבוד לך סבתא למופת,

נכון צריך להיות כייף אך כמו שאמרת אנחנו סבתות ממין אחר עובדות, לומדות ולרוב עסוקות מאד ובכל זאת מוצאות זמן בין לבין לעשות למען הנכדים גם אם עייפות וגם אם עסוקות בשלנו לרוב נמצא זמן וזה לא תמיד קל.

 

[תשוקת האמיצים]

משתדלים מאוד

אם נזכור שתמיד מבין כל הילדים יש תמיד ילד/ה אחד שקשור יותר להורים שלו..אז.. אמא שלי ואני יד לוחצת יד, לפעמים היא לא רק סבתא היא גם אמא שניה...בלעדיה אני חצי בן אדם. אבא שלי אוהב את הנכדים בדרכו שלו, משתדל שלא יחסר להם דבר אבל חיבוקים ומתנות זה האמא... מצד אבא של הילדים, אז הסבתא על הפנים, פסארה...לא אוהבת ולא נאהבת...אבל טוב אין אדם מושלם ומשפחה לא בוחרים. בברכה.

 

[השד מבגדד]

שמחתי לקרוא את התגובות שלכן .

תודה על ההענות . מענין לשמוע גם נכדים.

 

[mich78]

ממממ

אני עדיין לא נשואה עם ילדים כך שאיני יכולה לספר על תפקוד ההורים בתור סבים, אני יכולה רק לספר את הצד של הנכדה

מצד אימי

סבי ז"ל וסבתי שתחיה נתנו לי המון (ולשאר הנכדים) אפשר לומר שגדלתי אצלהם ואם היה תלוי בי הייתי גרה איתם מצד אבי

הם לא היתה אהבה בכלל (לא אהבו את אימי ואימי החזירה אותו יחס) מה שגרר ריחוק וחוסר קשר, פעם בשנה היינו הולכים בד"כ מוצאי כיפור לומר שלום ולחזור הביתה - גם זה היה גורר מריבות בין ההורים שלי... המריבות היו ארוכות יותר מהביקור עצמו

היחס היה כלפינו נורא קריר, היינו יושבים על "קוצים" ומחכים לרגע שנצא משם

בתור ילדה שגדלה עם סבא וסבתא משני הצדדים אני מלאה תודות להורי אימי ובמיוחד לסבתי שהיתה שם תמיד ועזרה המון

 

[alona 9]

כמה חבל

הריחוק הזה,החוסר קשר,הם לא אוהבים את האמא אז- גם הנכדים סובלים. אהבתי את ה-

ואם את צוחקת אז.. כנראה שהתגברתם,

 

[ה ר מ י נ ה]

הסבתא כנכדה ../images/Emo122.gif

היום אני סבתא אבל קשה לי להתנתק מילדותי. סבתי ניצלה מהשואה והיות ואבי היה בן יחיד גרה בביתנו (ועד מהרה השתלטה על כולם). היא דאגה לנו באופן פיסי, אוכל, נקיון וכו' אך היתה אשה רעה שטרחה להשמיץ את אמי בכל הזדמנות ו"להלשין" עלינו לאבי. היום, כשאני בעצמי סבתא אני רוצה להיות הסבתא הטובה. אני עוזרת לנכדתי בשעורים אבל לא מוכנה לכפות עליה למרות בקשתה של בתי, האם. אינני מוכנה להשתמש באיזשהו אמצעי של אכיפת משמעת ובודאי לא מדווחת להורים גם על התנהגות לא נאותה. למרות זאת ואולי בזכות זאת יש לי יחסי אהבה עם הנכדים.

 

[נץ666]

ואם תדעי דבר חמור מאוד הקשור

להתנהגות נכדייך, גם תשמרי על שתיקה? במלים אחרות - האם הקיצוניות שאת מציגה מוצדקת, בכל מצב?

 

[ה ר מ י נ ה]

לא קיצוניות ../images/Emo128.gif

הנכדים שלי עדין קטנים ולא מדובר בעישון או חלילה בהתמכרות לסמים. בעתיד, אם אדע דברים חמורים ואחשוב שההתערבות שלי תוכל לגרום לשינוי (למשל במצב שההורים שלהם אינם יודעים) כמובן שאביא לידיעתם. בסופו של דבר השאלה איננה מה אני אומר אלא איזה אפקט יהיה לדברים. גם מסיבה זאת לא כדאי לצעוק "זאב, זאב" אלא לשמור את זכות הביקורת למקרים חשובים באמת.

 

[נץ666]

סיפורון נוסף

אחי הגדול החל לעשן בגיל צעיר מאוד. יום אחד, סבתי האהובה מצאה סיגריות בתיק שלו [צריך להבין שלפני 40 שנים יחסי סבתא-נכדים היו אחרים לגמרי, ופעמים רבות היינו אוכלים אצלה מסיבה כזו או אחרת לא מספיק חשובה, או כי סתם רצינו חופש מההורים]. בדחילחו ורחימו היא סיפרה לאמי על זה. הוריי האוונגרדים אשרו לנו לעשן סיגריות מאיזה גיל שנרצה, כך שאמי די צחקה על הסיפור. אבל העיקרון, הוא החשוב...

 

[החתולית]

להיות סבים זו זכות ולא חובה

בעיני, אין חובה על סבים וסבתות להיות בייביסיטרים, מטפלים ומטפלות וכו'. אני גרה רחוק הן מאמי והן מאב (הגרושים), ובאותו קיבוץ בו מתגוררים חמי וחמותי לשעבר. ההורים שלי מתראים עם הנכד שלהם, אחת לכמה שבועות או חודשים, משוחחים איתו בטלפון לפחות פעם בשבוע, וממונים על ימי כיף למיניהם בחופשות. ההורים של הלשעבר שלי, עומדים באופן טבעי בקשר זמין יותר עם הנכד שלהם, והוא ישן אצלם לעתים בימים בו הוא אמור ללון אצל אביו (אבל זה סיפור לפורום אחר). שורה תחתונה: הבן שלי אוהב את הסבים והסבתות שלהם, הוא מקבל את ההבדלים ביניהם ותמיד שמח לבלות איתם, כמו שהם שמחים לבלות איתו - מבחינתי, המצב נפלא. הורי בן הזוג שלי, דרך אגב, אינם סבא וסבתא של הילד. הקשרים עימם הם של ארוחת צהריים פעם בכמה שבועות, ואז הוא מקבל המון ממתקים וג'אנק

 

[השד מבגדד]

הועשרתי מכל התגובו..ת

אני סבתא ל7 נכדים שלושה מהם לא בארץ , רואה אותם פעם בשנה, וכשהם באים מקבלים את המתנות שלהם. שניים גדולים יחסית בן 8 ובין 13 ושניים תינוקות. את בן השנתיים אני לוקחת פעם בשבוע מהמעון והוא נשאר עד שהוריו באים ועתים קרובות זה כבר כולל ארוחת ערב להורים. את בן ה8 אני מביאה מידי פעם מבית ספר , אוכל צהריים , מתפנק עד שאמא שלו באה , והאמת הכי קרוב אלי זה הנכד הגדול עוד מעט בר מצוה, הוא מעניק לי המון אהבה והמון אנרגיה חיובית, הוא פשוט נכנס לנשמה ומתחפר שם. חוץ מזה ביום שישי כולם אצלינו לארוחה בקש כפי רצונך. זה כיףוזכות גדולה ואני כשרואה את כולם סביב השולחן מרגישה מזה מבורכת ומתפללת , אלי אלי שלא יגמר לעולם. תודה לכם ששיתפתם אותנו במוסד הסבתאות שלכם מכל צד.