יום משפחה שמח../images/Emo140.gif
יום ל' בשבט נקבע כ"יום האם" ,יום הולדתה של הנרייטה סאלד שייסדה את ארגון הנשים הציוניות "הדסה". לאחר תקופה ארוכה של טיפוח יום האם, בעקבות שינויים חברתיים ותרבותיים במדינת ישראל, שונה יום האם ליום המשפחה. ביום זה אנו מדגישים את הקשרים בין בני המשפחה הקרובה והמורחבת ונותנים את הדעת על מהות האהבה ועל התמיכה ההדדית בין בני המשפחה. מי המציא את יום האם? החגיגות למען האמהות החלו כטקס אלילי ביוון העתיקה והסתיימו במסע צלב של אישה אמריקנית אחת באמצע המאה ה-19. השינויים החברתיים שחלו מאז הפכו את היום הזה ליום המשפחה ולנשים יוחד יום האישה הבינלאומי. עכשיו גם סבא וסבתא רוצים יום משלהם. בראשית היה "יום האם". הוא נולד ביוון העתיקה וציין את חגה של ריאה, אם כל האלים. כאשר הנצרות התפשטה חגגו תחילה את חג "אם הכנסייה", ובמשך הזמן הפסטיבל הזה התמזג בחגיגות "יום האם". בשנת 1600 חגגו בבריטניה לכבוד האמהות בממלכה את "יום ראשון של האמהות". בתקופה זו העניים עבדו כמשרתים בבתים רחוקים ממשפחתם וב"יום האם" קיבלו חופשה כדי להגיע לביתם לחגוג. לכבוד החג הזה אפו עוגה מיוחדת, שכונתה "עוגת האם". בארצות-הברית נוסד "יום האם" על-ידי אנה ג'ארביס באמצע המאה ה-19. הרעיון להקדיש יום אחד בשנה לאמהות התגבש בראשה בימי האבל אחרי מות אמה. היא פנתה לגופים שונים ברחבי ארצות-הברית, הציעה את הרעיון והשאר היסטוריה. בשנת 1875 הוכר "יום האם" רשמית על-ידי הנשיא וודרו ווילסון. במקביל אושר חוק הקובע כי ב-11 במאי יצויין "יום האם" באופן רשמי ברחבי המדינה. כסמל ליום זה נבחר פרח הציפורן (בצבע לבן כמובן), המסמל נועם, טוהר ואת כוח הסבל של האם. בישראל חל "יום האם" ב-ל' בשבט, יום הולדתה של הנרייטה סאלד. למרות שמעולם לא ילדה ילדים משלה, הייתה סאלד אם לרבים מהילדים שעלו לארץ במסגרת עליית הנוער. ב-1912 היא ייסדה את ארגון הנשים הציוניות "הדסה" והייתה גם האישה הראשונה שנבחרה לוועד הפועל הציוני. "יום האם", שבראשיתו הודגשו תפקידי האם כמטפלת בילדים ובמשק הבית, שינה עם הזמן את הגדרתו ל"יום האישה", ולאחר מכן ל"יום המשפחה". השינוי נובע מהשינויים הסוציולוגיים שעברה המשפחה - כיום אבות רבים משתתפים בגידול הילדים ובעבודות משק-הבית, ואף מגדלים בעצמם ילדים. יום האישה הבינלאומי יום חגיגי נוסף, המוקדש לנשים ותפס תאוצה בשנים האחרונות, הוא יום האישה הבינלאומי המצוין ב-8 במרץ. ביום זה, בשנת 1857, פתחו מאות פועלות במפעלי הטקסטיל וההלבשה ביו-יורק בשביתה, במחאה על שכרן הנמוך, שעות העבודה הארוכות ותנאי העסקתן הבלתי אנושיים. הייתה זו אחת הפעמים הראשונות בהיסטוריה שבה נשים עובדות התארגנו לפעולת מחאה משותפת. מאבקן של השובתות האמיצות הותיר רושם רב, ובשנים שחלפו מאז אימצו רוב מדינות העולם וכן האו"ם את היום הזה, המציין את המאבק הנשי למען שוויון הזדמנויות. בישראל מציינים את יום האישה הבינלאומי בדיונים שונים, בעצרות ובהפגנות. יום חג גם לסבתא מאז מרץ 1987 מציינים בעולם גם את חודש ההיסטוריה של הנשים. במהלך ההיסטוריה נשים נחשבו לעובדות במשק-הבית, למי שמגדלות את הילדים וטורחות לספק את רצונות בני-הזוג שלהן. חודש זה מדגיש את הישיגיהן של הנשים כנשים עובדות, המצליחות להגיע להישגים מעוררי כבוד. דווקא בתקופה המקדשת את הנעורים ואת תרבות הצעירים, החליטו האמריקאים להקדיש יום לזקני השבט, שבמהלכו מכבדים אותם, נהנים מהידע שצברו ומעלים זכרונות משפחתיים. ב"יום הסבים והסבתות", הבנים והבנות, הנכדים והנכדות, מכבדים את הוריהם ואת סביהם בביקורים, במתנות, בארוחות משפחתיות ובמשלוח כרטיסי ברכה. מאחורי יום החג הזה עומדת מריאן לוסיל מק'ואד, עקרת בית מווירג'יניה המערבית, שעסקה בהתנדבות בטיפול בזקנים בבתי-אבות וחשה בבדידותם. בשנת 1970 היא יצאה בקמפיין שקרא לקביעת יום מיוחד לסבים ולסבתות. ב-1978 קבע הקונגרס האמריקני כי יום ראשון לאחר יום העבודה האמריקני יוכרז כיום הסבים והסבתות. החוק נחתם על-ידי הנשיא ג'ימי קרטר, ומאז נחשב היום הזה לחג לאומי בארצות-הברית. בהצהרת החוק נקבע כי מטרת החג היא "לכבד את הסבים והסבתות ולתת להם הזדמנות להראות את אהבתם לנכדים ולסייע לילדים להפוך מודעים לעוצמה, לידע ולהדרכה שאנשים מבוגרים יכולים להציע להם". (ידיעות אחרונות- ד"ר חיה קיביליס-אופק) נלקח >מכאן<
