לא בדיוק שה-לה-לה
אני חושב ש"שה-לה-לה" זה יותר אמריקאי. אצלנו זה פשוט "נה-נה-נה", או במקרה של אריק איינשטיין "ניי-נה-ני דיגידן-דיגידן" או במקרה של ארבע אחר הצהריים "בה-דה-בה-דה בה..." או במקרה של אריאל זילבר "בה-דה-די-דיאה", או במקרה של ברי סחרוף "אוהו-הו-הו"... שלמה ארצי, "אף פעם לא תדעי", קטע ידוע מאוד של נה-נה-נה. עוד אחד של שלמה ארצי, "שעת החרטה" מתוך "חצות". דני רובס, "זה לא אני", קטע שבזמנו הוא התעקש ללמד את הקהל לפני שהוא שר את השיר.