omer landau
New member
שילמו אל על וקבלו צ'רטר
שילמו אל על וקבלו צ'רטר
שילמו אל על וקבלו צ'רטר נוסעים ששלמו במיטב כספם כדי ליהנות מהיתרונות של טיסה סדירה באל על, הופתעו לגלות כי הם חוזרים לארץ במטוס צפוף מיושן. השופטת פסקה להם פיצוי סמלי "כדי לרצותם ולהתייחס לתלונתם" "קנינו כרטיס טיסה באל-על במחיר מלא והחזירו אותנו ממארסי לארץ בטיסת סחר, במטוס ישן וצפוף שמשמש את חברת סאן דור בטיסות הצ'רטר שלה", כך טענו שלושת בני משפחת ד' בתביעה לפיצויים שהגישו נגד אל-על, לבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב "בגין סבל ועוגמת נפש". בעדותם בבית המשפט סיפרו התובעים כי הם היו אמורים לעלות לטיסה בשעה 11:15, ואילו הנתבעת מטעמים השמורים עימה החליטה לאחד את הטיסה עם הטיסה ששעת ההמראה שלה הייתה 13.00. "כשהגענו לכבש המטוס", אמרה אחת מהתובעות, "גילנו שמדובר במטוס בואינג 757 ישן וצפוף, שלא נמנה עם צי המטוסים הקבוע של אל-על. יש לי מיתקן לגב כי עברתי תאונת דרכים, אני לא יכולה לטוס בטיסות צ'רטר ולכן אני משלמת את המחיר הגבוה וכל המשפחה נוסעת יחד איתי". לדבריה, "היחס אל הנוסעים שחיכו למטוס היה כאל מטרד: צעקו עלינו 'עופו מכאן, יש לנו בעיה שאנחנו צריכים לפתור'. כעסתי ורתחתי. שילמנו במיטב כספנו וקיבלנו טיסת צ'רטר. מאז המקרה אנחנו לא נוסעים עם אל-על יותר". בני המשפחה ביקשו מבית המשפט לחייב את אל-על לשלם להם 2,335 שקל כפיצוי עבור ההפרש בין מחיר הכרטיסים בטיסה רגילה לבין מחירם בטיסת צ'רטר וכפיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה להם, לדבריהם. אל על: על הבדל של אינץ' לא מפצים אל -על טענה בכתב הגנה שהגישה ובדיון בבית המשפט, כי במקרה התגלתה בעיה בלתי צפויה שחייבה קרקוע של מטוס וכדי להקטין את הנזק איתרה החברה מטוס חילופי. "המטוס", טען נציג הנתבעת, "הוא מטוס שמבצע טיסות סחר אבל השירות היה של טיסה רגילה". עוד אמר, "חברת התעופה אינה מתחייבת בפני הנוסעים על סוג מסויים של מטוס. אם המטוס הוחלף ויש הבדל של אינץ' לפה או לשם, לא מפצים את הנוסעים." השופטת חנה פלינר, ששמעה את עדויות הצדדים, סברה כי במקרה הנידון טוב היתה עושה אל על אם הייתה מתפשרת עם התובעים, וחייבה אותה לשלם לכל אחד מהתובעים 300 שקל. "התרשמתי", אמרה, "כי התובעים אינם אנשי ריב ומדון אלא נוסעים ותיקים של הנתבעת, אשר עומדים על זכויותיהם וסוברים כי יש לנהוג בהם בהגינות. גם אם מתעורר צורך כלשהו להחליף מטוס, אזי יש לפצותם". "מודעת אני", כתבה בהחלטתה, "לתביעות הרבות בתחום התעופה ולצורך לשים גבול לכל טרוניה ותלונה סובייקטיבית שמפנה נוסע, כי אחרת אין גבול לתביעות ולתלונות. עם זאת, במקרה זה שוכנעתי שהתובעים לא היו נוסעים במטוס של טיסת סחר ולכן יש ללכת לקראתם ולפסוק להם פיצוי סמלי בלבד, על מנת לרצותם ולהתייחס לתלונתם לאחר ששילמו במשך שנים במיטב כספם לנתבעת".
שילמו אל על וקבלו צ'רטר
שילמו אל על וקבלו צ'רטר נוסעים ששלמו במיטב כספם כדי ליהנות מהיתרונות של טיסה סדירה באל על, הופתעו לגלות כי הם חוזרים לארץ במטוס צפוף מיושן. השופטת פסקה להם פיצוי סמלי "כדי לרצותם ולהתייחס לתלונתם" "קנינו כרטיס טיסה באל-על במחיר מלא והחזירו אותנו ממארסי לארץ בטיסת סחר, במטוס ישן וצפוף שמשמש את חברת סאן דור בטיסות הצ'רטר שלה", כך טענו שלושת בני משפחת ד' בתביעה לפיצויים שהגישו נגד אל-על, לבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב "בגין סבל ועוגמת נפש". בעדותם בבית המשפט סיפרו התובעים כי הם היו אמורים לעלות לטיסה בשעה 11:15, ואילו הנתבעת מטעמים השמורים עימה החליטה לאחד את הטיסה עם הטיסה ששעת ההמראה שלה הייתה 13.00. "כשהגענו לכבש המטוס", אמרה אחת מהתובעות, "גילנו שמדובר במטוס בואינג 757 ישן וצפוף, שלא נמנה עם צי המטוסים הקבוע של אל-על. יש לי מיתקן לגב כי עברתי תאונת דרכים, אני לא יכולה לטוס בטיסות צ'רטר ולכן אני משלמת את המחיר הגבוה וכל המשפחה נוסעת יחד איתי". לדבריה, "היחס אל הנוסעים שחיכו למטוס היה כאל מטרד: צעקו עלינו 'עופו מכאן, יש לנו בעיה שאנחנו צריכים לפתור'. כעסתי ורתחתי. שילמנו במיטב כספנו וקיבלנו טיסת צ'רטר. מאז המקרה אנחנו לא נוסעים עם אל-על יותר". בני המשפחה ביקשו מבית המשפט לחייב את אל-על לשלם להם 2,335 שקל כפיצוי עבור ההפרש בין מחיר הכרטיסים בטיסה רגילה לבין מחירם בטיסת צ'רטר וכפיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה להם, לדבריהם. אל על: על הבדל של אינץ' לא מפצים אל -על טענה בכתב הגנה שהגישה ובדיון בבית המשפט, כי במקרה התגלתה בעיה בלתי צפויה שחייבה קרקוע של מטוס וכדי להקטין את הנזק איתרה החברה מטוס חילופי. "המטוס", טען נציג הנתבעת, "הוא מטוס שמבצע טיסות סחר אבל השירות היה של טיסה רגילה". עוד אמר, "חברת התעופה אינה מתחייבת בפני הנוסעים על סוג מסויים של מטוס. אם המטוס הוחלף ויש הבדל של אינץ' לפה או לשם, לא מפצים את הנוסעים." השופטת חנה פלינר, ששמעה את עדויות הצדדים, סברה כי במקרה הנידון טוב היתה עושה אל על אם הייתה מתפשרת עם התובעים, וחייבה אותה לשלם לכל אחד מהתובעים 300 שקל. "התרשמתי", אמרה, "כי התובעים אינם אנשי ריב ומדון אלא נוסעים ותיקים של הנתבעת, אשר עומדים על זכויותיהם וסוברים כי יש לנהוג בהם בהגינות. גם אם מתעורר צורך כלשהו להחליף מטוס, אזי יש לפצותם". "מודעת אני", כתבה בהחלטתה, "לתביעות הרבות בתחום התעופה ולצורך לשים גבול לכל טרוניה ותלונה סובייקטיבית שמפנה נוסע, כי אחרת אין גבול לתביעות ולתלונות. עם זאת, במקרה זה שוכנעתי שהתובעים לא היו נוסעים במטוס של טיסת סחר ולכן יש ללכת לקראתם ולפסוק להם פיצוי סמלי בלבד, על מנת לרצותם ולהתייחס לתלונתם לאחר ששילמו במשך שנים במיטב כספם לנתבעת".