תמיד לומדים משהו חדש. מי זה קרנוס? אני מניחה שזה מהמיתולוגיה באמת ולא משהו שהמצאת כרגע.
קרונוס הוא מנהיג הטיטאנים - שהם הצאצאים של גיאה, אלת האדמה, ואורנוס, אל השמים.
קרונוס ואחיו הרגו את אביהם אורנוס.
ואז קרונוס היה אוכל את הצאצאים שלו כדי שהם לא יתעלו עליו.
אבל אשתו של קרונוס החביאה את אחד מבניו, זאוס, ונתנה לו לבלוע סלע במקום.
זמן מה אחר כך זאוס גרם לקרונוס להקיא את אחיו והם הפכו לאלים האולימפיים והביסו את הטיטאנים.
*חלק מזה אני זוכר כי כשהייתי ילד אהבתי לקרוא סיפורי מיתולוגיה יוונית, אבל הרוב אני למדתי מחדש מספרי פרסי ג'קסון.
ושוב אני נשארת עם הקנאה לבד.
לפחות הייתם צופים במשהו שיהיה לי מעניין לקרוא מה אתם כותבים עליו.
אז בואי נבחר יחד משהו שגם את רוצה ויכולה לראות לצפיה המשותפת הבאה שלנו.
חבל שאתה סובל אני כן יכולה להבין למה למרות שזאת לא החווית צפיה שלי. אני מאוד אהבתי, אבל התנתקתי מHBO לפני כמה ימים אז אני לא אמשיך לצפות בה בינתיים.
[
Life, Larry and the Pursuit of Unhappiness]
היום סיימתי ואני בסופו של דבר שמח שראיתי.
היו קטעים טובים. וקטע הסיום היה במיוחד טוב לדעתי.
השחקנים חתיכים? אני לא צופה בסדרה אבל בכללי לדרמת ספורט תמיד יש פוטנציאל טוב.
[
Welcome to Wrexham]
זאת לא סדרה מתוסרטת. זאת סדרה דוקומנטרית שעוקבת אחרי קבוצת הכדורגל של העיר רקסהאם בוויילס שנקנתה לפני 6 שנים על ידי השחקנים ראיין ריינולדס (דדפול) ורוב מקלהאני (פילדלפיה זורחת, מית'יק קווסט). אומנם ראיין ריינולדס חתיך, אבל לא רואים אותו ממש המון. זה פשוט הסיפור של איך הם עושים מאמץ אמיתי (וכספי כמובן) כדי להפיח חיים במועדון הכדורגל הזה שהיה בעבר מאדו נחשב אבל בעשרים שנה האחרונות התדרדר לאחת הליגות הכי נמוכות בבריטניה. והם באמת הצליחו להקפיץ את הקבוצה למעלה באופן מדהים. הדוקומנטרי עוסק גם בראיין ורוב שקנו את המועדון בהימור מטורף, במעריצים שראו את המהלך באופן חשדני אבל עם תקווה, בשחקנים שבאים ויוצאים ובכל מיני אנשים שקשורים. תוך כדי שכמובן כל עונה של הסדרה מקבילה לעונת כדורגל ועוקבת אחרי המשחקים, ההצלחות והכשלונות. אבל באמת שהעיקר זה הסיפורים האנושיים של העובדים במועדון והמעריצים שלו. למשל שתי דמויות קבועות לאורך כל הסדרה אלו שתי אחיות בנות 60 פלוס שהן מעריצות של הקבוצה כל החיים שלהן ומקבלים המון פרשנות על מה שקורה בקבוצה ובעיר דרך השיחות שלהן.
זה סוג של מציג את הסדרה, יחסית בקצרה:
כמה ספרים יש בסדרה ובאיזה ספר אתה? נראה לי שכבר שאלתי את זה או שזה היה על פרסי ג'קסון.
זאת כזאת שאלה מורכבת שאפילו שאני בתוכה אני לא בטוח בה לחלוטין. אבל אני אסכם.
יש את סדרת פרסי ג'קסון והאולימפיים שכוללת 5 ספרים (שאת כולם כבר קראתי)
אחרי יש את סדרת גיבורי האולימפוס שהיא המשך ישיר וגם כוללת 5 ספרים (אני נמצא עכשיו בספר האחרון שלה)
אחריה יש סדרה שנקראת גורלו של אפולו וגם היא כוללת 5 ספרים (ואני לא בטוח עדיין אם אני מעוניין לקרוא אותה)
אז יש עוד סדרה של שני ספרים (אבל כנראה יהיה נוסף) שהם נחשבים להמשך של הסיפור של פרסי
ויש עוד סדרה של שני ספרים על דמות בשם ניקו דיאנג'לו (שאני מאוד אוהב אז אני כנראה אדלג ישר אליהם אחרי גיבורי אולימפוס)
אז זה 19 ספרים כרגע. אם כי גם יש כמה מקבצים של סיפורים קצרים עם דמויות.
הרבה אנשים הולכים לצאת לחופשה או לא להגיע בגלל הילדים ויהיה עומס? זה המצב אצלנו לפחות.
אצלנו יש עומס בגלל שיש המון מכירות של החנות החברתית לקראת החגים. בעיקר הזמנות ענק.
במקביל גם היום אחת מהצוות נסעה עם המשפחה שלה לחופשה של שבועיים וחצי אז זה מוסיף גם עוד קצת עומס.
אבל יחסית בנתיים אנחנו עומדים בזה יפה.
אצלכם הרבה אנשים לא מגיעים בגלל חופשות עם ילדים?
יש באמת את העניין הזה שבאוגוסט אין כמעט קייטנות ולכן הורים עמוסים עם ילדים.
הבוסית שלי בעצם לא עובדת בכל אוגוסט בגלל זה אבל בסוג של הפוך - יש לה עסק שמפעיל קייטנות בשביל חברות גדולות ככה שהעובדים שלהם יוכלו להמשיך לעבוד.
בריכה זה גם יותר מגעיל.
אתה לפחות הולך לים אני שנים לא ביקרתי שם.
תנסי.
לפעמים אחרי שנים שלא עושים משהו זאת חוויה חדשה.
ונעלי ערב אין לך? ולפני שתתחיל, לא, הכוונה היא לא לנעלים שהולכים איתם רק בערב הכוונה היא לנעלים שהולכים איתם לאירועים או לארוחות משפחתיות בחגים. או שאין לך נעלי ספורט? שזה אני באמת קשה לי לדמיין אבל גם קשה לי לדמיין להגיע לחתונה עם נעלי ספורט. מזלך שאתה בן ולא בת.
קודם כל - כל הכבוד שהבהרת את הכוונה. לא בגלל שאני לא יודע מה הכוונה בנעלי ערב, אלא בגלל שאם לא היית מבהירה אז הייתי חייב לעשות את הבדיחה בעניין. אז חסכת לי.
לגבי ארוחות משפחתיות - באופן כללי הייתי תמיד הולך עם נעלי ספורט ולא הייתי מרגיש רע עם זה. כיום 95% מהארוחות המשפחתיות הן בחצר שלנו אז אני נועל כפכפים. אני גם לובש טי-שירטים רגילים. אם זה חג אני אדאג שזה טי שירט בלי חורים.
וכן, אני הולך גם לחתונות עם נעלי הספורט שלי. והמשפחה שלי לא במיוחד מרוצה מזה. והאמת שבמקרים מסויימים אני גם מרגיש עם זה לא נעים כי אני לא רוצה להיות יוצא דופן באירוע של מישהו אחר. אבל הרעיון של לקנות זוג נעליים בשביל הפעם בשנתיים אולי שאני הולך לחתונה יותר צורם לי. אני שונא שונא שונא לקנות נעליים.
אבל אם הייתי בת אני חושב שהייתי לובש שמלה ארוכה שמכסה את נעלי הספורט שלי. זה יכול להיות פתרון יעיל לא?
[זה לגבי זה שאני יושב מול המחשב בלי חולצה]
אז אני דווקא הייתי יכול לעשות את זה גם אם הייתי בת. נראה לי שציינתי לאחרונה במקום אחר שכל החלונות בבית שלי מוגפים (מוגפים נשמעת כמו מילה מוזרה, אבל נראה לי שאתם מבינים) אז אני יכול לשבת גם בעירום ולא לדאוג שמישהו יראה אותי.
*אגב אני כן מבין על מה אתן מדברות. אני חושב שזה יהיה מעליב אם אני אגיד שאני מרגיש מזל שאני לא בת, אבל באמת שנראה לי שהרבה דברים היו לי הרבה הרבה יותר קשים אם הייתי בת.
אני מתעייפת רק מלחשוב על לצפות בסדרה אז גם להרחיב אופקים בגללה?
אני מאוד אוהב להרחיב אופקים בזכות סדרות.
רגע, מתעייפת רק מלחשוב על לצפות בסדרה? זה פורום טלוויזיה. את חייבת לפחות להעמיד פנים שאת צופה בסדרות ולא רק קוראת ספרי הוקי ומקשיבה לשירים של טיילור סוויפט.
אתה אולי רוצה שהמחזמר התקיים בחצר האחורית שלך? אם מצאת איפה מזמינים כזה תעדכן אותי כי זאת הדרך היחידה שבה אני יהיה מוכנה לצפות במחזמר לייב.
זה אולי מוגזם.
אבל אם היה לי את היכולת הייתי בונה תיאטרון ענק במושב שלי שימשוך הופעות ענק כאלו.
מזכיר לי שעדיין לא קראתי את הספר האחרון בסדרה.
אז קדימה. הוא גם טוב יותר לדעתי מהספר השני בסדרה [Simon Snow]
לא נכון יש את ה underworld
זה מזכיר לי שבאחד מספרי פרסי ג'קסון הוא פוגש את רוח הרפאים של אכילס. אבל פטרוקולס לא מוזכר.
סדרת החודש: TRAVELERS ("נסענים" לפי התרגום המקורי של עדי
www.facebook.com
fever dream high in the quiet OFF the night
Travelers - עונה 1 
