שיאילה.

סבא של כיפה אדומה

Well-known member
מנהל
יש לך טעות...........
לא לקחתי קשה את הפרישה. פרשתי בעקרון בגלל שר האוצר דאז- נתניהו, שרצה לשנות את חישוב הפנסיה ואת הסכום הפטור ממס. שום גורם לא היה יכול למסור מידע מה בדיוק יקרה, ולכן בן זוגי ממש הכריח אותי לפרוש ולא לסכן 40 שנות עבודה.
בסופו של דבר, גם אם השינויים היו מתקבלים - לא הייתי נפגעת מהם, אבל כאמור זה לא היה ברור.
היות והמחליפה שלי לא ממש התענינה בעבודה, המשכתי לבוא לעבודה כמתנדבת במשך שנה ו-3 חודשים, עד שנאמר לי לא לבוא מהסיבה שהיה סכסוך בין ארגון העובדים וההנהלה.
ישבתי חודשיים בבית, ואז גם התחלתי את ההתנדבות במעבדה באוניברסיטה.
לאחר מכן התקשרו אלי מפארק התעשיות של מקום העבודה ושאלו אם אהיה מוכנה לחתום איתם על חוזה. היות ונאמר לי ע"י מנהל המעבדה שהעבודה קורסת, אין תוצאות, השבתי בחיוב להצעה.
תוך יומיים היה חוזה , מה ששיחרר אותי גם מאירגון העובדים. ורק כדי שתבין שאני פריירית עם קבלות, בהתחלה הצהרתי על מספר שעות עבודה שהתאים לסכום שאין התחשבנות עם הקצבה של בטוח לאומי (כדי לא להתחשבן ולבצע קיזוז איתם).
את העבודה בפארק התעשיות הפסקתי לפני כ ½3 שנים.
יצאה מגילה - סליחה.
לא, זה בסדר.
אנחנו פה הרי כדי לספר ולפרוק את המתחים.
אני שמח לשמוע שהפרישה אצלך היתה קלה
אני לקחתי קשה את הפרישה שלי.
אבל כיום אחרי 4 שנים בגימלאות התרגלתי וכבר זה לא מעיק ובטח לא מציק
אני כיום מאושר שכך.
אין לי שום רצון או צורך, הן כלכלי והן מנטאלי, לעבוד בשום מקום יותר.
 
נערך לאחרונה ב:

raya

Well-known member
לא, זה בסדר.
אנחנו פה הרי כדי לספר ולפרוק את המתחים.
אני שמח לשמוע שהפרישה אצלך היתה קלה
אני לקחתי קשה את הפרישה שלי.
אבל כיום אחרי 4 שנים בגימלאות התרגלתי וכבר זה לא מעיק ובטח לא מציק
אני כיום מאושר שכך.
אין לי שום רצון או צורך, הן כלכלי והן מנטאלי, לעבוד בשום מקום יותר.
אז אני דווקא שמחה שאני יכולה לתרום במקומות אחרים, למרות שכרגע לצערי אין לי פרויקט באופק.
והאפקט הכלכלי בכלל לא משחק ולא שיחק בעבר, עובדה שהתנדבתי שנה ורבע, בלי לבקש שיסדרו לי חוזה.
 
למעלה