"שושנים של פחם" בגבעת ברנר

[אליק 31]

"שושנים של פחם" בגבעת ברנר

שמעון מרדכי, האחד והיחיד, לימד את "שושנים של פחם" בגבעת ברנר, חזר על הלימוד 3 פעמים, ולא בטוח שכולם תפסו. הוא עשה זאת לאחר לחץ רצוף מצד רוקדים שנמשך שנה. הוא הרי יודע, הוא לימד אותו כמה וכמה פעמים, ולבסוף לא זכרו איך רוקדים אותו. אין מה לעשות, אוהבים את הריקוד, אבל הוא לא יושב אצלם. אבל שמעון נכנע לבקשות, לימד, והיה זה ערב מהמם. המנגינה, הצעדים, האוירה של מבצע גדול שמשתפת את כולם, זה שוה, אני מציע למרקידים ברחבי הארץ, לאמץ את הריקוד, להפיץ אותו, שיהיה קצת אתגר בריקודים. לא להיכנע לבינוניות. שלכם אליק 31

 

[עשור שמעון]

אליק 31 - שושנים של פחם - בעיה

בעבר לימדתי את הריקוד מס' פעמים, ויש שם קטעים שלא זורמים ויוצרים לרוקד בעיה קשה בזכרון הריקוד. שושנים של פחם הוא מסוג הריקודים, שאם לא רוקדים אותם חודש או חודשיים (לעיתים גם שבוע או שבועיים), אזי לא זוכרים אותם. צריכה להיות כאן התחייבות אישית של המדריך להשמיע את הריקוד בכל שבוע, אחרת הרוקדים לא זוכרים אותו. חזרתי עליו מס' רב של פעמים ולמרות זאת לא זוכרים אותו. עם כל הכבוד לריקוד וליוצרו חיים שריון, להרכב ולרצף של הריקוד יש בעיה. ריקוד עם אמור להיות כזה שגם את לא רוקדים אותו מס' חודשים אזי זוכרים אותו. דוגמא קיצונית לכך הוא הריקוד "ערב בא". יש רוקדים שעשו הפסקה של 30 שנה מריקודי עם, וכאשר הם שמעו את המנגינה "ערב בא" הם מיד זכרו את הריקוד, כאילו לא עברו כל כך הרבה שנים. גם ריקוד מורכב יותר כגון: "זמן לילה" של אבי פרץ, גם אם תצאו לחופשה של שנה בחו"ל, ויעירו אתכם ב 12 בלילה, תזכרו את הריקוד מיידית, כי הוא בנוי טוב ונכון. יש עוד ריקודים רבים שבנויים טוב "ויושבים טוב". גם החסידים הגדולים ביותר של "שושנים של פחם" יודו, שאם לא ירקדו את הריקוד פרק זמן קצר הם ישכחו אותו. זכותו של כל מרקיד ללמד או לא את הריקוד, אני לא מעוניין להטריח את הרוקדים בלימוד בלתי פוסק של אותו הריקוד מס' רב של פעמים, יש גבול.

 

[אליק 31]

אתה צודק, שמעון, בכל זאת

צריכים אתגרים קשים בין כל הריקודים הרבים האחרים, למעשה אני אוכיח לך מהדוגמה שלך: אחד הריקודים היפים הוא "עדן" שאתה כתבת, הוא מורכב, נכון, אבל זה היופי שלו, שלא להזכיר גם את בחירת המנגינה, שזהו שיר נפלא. ועוד: לא שכחנו את הריקוד הנפלא שאתה כתבת: "עד הנקודה", זה היה באמת קשה, אבל זה הוסיף את הדובדבן שבקצפת של ערב ההרקדה. וחבל שירדת מזה, וחבל שלא השתכנעו מרקידים אחרים ללמד ולהפיץ אותו. לדעתי מרקיד לא צריך להירתע מריקודים קשים, ולא להיכנע ללחצים של אלה המושכים לכיוון הבינוניות. ועוד: הריקוד "איפה את אהובה", יפה מהרבה ריקודים, בגלל שהוא מציב קשיים, שכמה צעדים שלו לא הולכים עם הקצב, זה היופי שבדבר. אליק 31

 

[עשור שמעון]

אליק - אין ספק שצריך לאתגר

את הרוקדים. לפעמים האתגר מצליח, והריקוד משאיר חותם חזק. לעיתים שום דבר לא עוזר. חוזרים וחוזרים על הריקוד עד שמגיעים לנקודה מסויימת שבה אומרים, זהוא, עד כאן!!! עם כל הרצון לאתגר את הרוקדים, אני לא אשגע אותם יותר.

 

[יובל 50]

שושנים של פחם -ריקוד נהדר

לאור מה שכתוב אני חושב כי הריקוד בנוי יפה מאד. לאחר פעמיים של לימוד, לימוד וחזרה של המדריך, הריקוד יושב ממש טוב. גם לאחר הפסקה של חודש רקדתי אותו ללא בעיה. הנקודה החשובה היא שאם בזמן הלימוד הרוקדים מתרכזים בלימוד של המדריך ניתן לזכור כמעט כל ריקוד לאחר פעם או פעמיים. כך זה אצלי כבר 30 שנה. לחיים מגיע כל הברכות על ריקוד שכל הרוקדים אצלנו בחיפה ממש מהללים. בברכת הרוקדים הידד!

 

[yovano]

שושנים של פחם

מנגינה יפה וריקוד יפה ולא שגרתי. נכון צריך להשקיע מאמץ בלימוד, התוצאה ריקוד כיפי ומיוחד. בצפון נירקד באופן קבוע בשער העמקים, באפק, בטבעון ובספורטן בחיפה ע"י רוב הרוקדים. המרקידים מכניסים את הריקוד לרפרטואר מידי שבוע או שבועיים, כך שהוא נכנס למקום טוב בזכרון.

 

[פרויקה1]

שושנים של פחם - ריקוד לא קליט

היתה גרסה קודמת של הריקוד, אותה דוקא אהבתי אבל חיים שריון בעצמו תיקן אותה. גם את הגרסה הקודמת היה צורך לרקוד לפחות פעם בשבועיים אחרת היה חלק שרוב הרוקדים היו שוכחים. גם אני מסכים לדעתו של שמעון עשור

 

[איתן שמידט]

שושנים של פחם ריקוד מדהים

בניגוד לדעתם של כותבי השרשור הנוכחי, רוצה אני לציין כי הנני חולק על הדעות שנכתבו כאן. הריקוד שושנים של פחם הוא ריקוד מדהים, בנוי וערוך נכון ויושב היטב על מנגינה המהממת. אין ספק כי הריקוד מורכב מעניין ואינו קובנציונלי. כמי שרוקד אותו לא מעט ואוהב את הריקוד, יכול אני להעיד כי אין כל בעיה בביצוע הריקוד ועבורי הוא הנאה צרופה. באשר לריקודים שנשכחים עם השנים הרי ניתן למצוא רבים כאלה ולערוך רשימה של עשרות אם לא מאות ריקודים העונים לקריטריון הנ"ל. קחו לדוגמא את הריקודים: "זוהי יפו" , "קסם כלנית לעד", "גננו" וכמובן עוד רבים אחרים. אין בהעדרותם של אלה מן הרפרטואר העכשוי משום עדות על קושי בביצועם אלא משום בחירה והעדפה של המרקידים שלא להשמיע אותם. מגבלות תכונת הזיכרון האנושי לטווח ארוך ומבול הריקודים החדשים הם האחראים להעלמותם והשתכחותם של ריקודים אלה. איתן שמידט

 

[gone jackal]

שושנים של פחם

שושנים של פחם- ריקוד למתקדמים. אך רוב הרקדנים בחוגים הם למעשה רקדנים ממוצעים, מכאן נובע להערכתי הקושי בהיקלטותו .

 

[ניצנץ1]

אין פה עניין של מספר שנות ריקוד

אני מסוגלת לרקוד כל ריקוד, אם מלמדים אותי מסודר ואם ריקוד ממשיך להרקד שבוע אחרי שבוע, או לפחות פעם בשבועיים.. אם מלמדים אותי " דבקה גיד" פעם אחת ואחר- כך לא יצא לי לרקוד אותה שנתיים- לא מועיל.. כך גם בכל ריקוד זוגות.. הזכרון שלנו לא פנומנלי, הוא עובד על " חזרות" על החומר.. כמו נגינה על כלי, כמו לימוד שפה.. אבל ריקודים בדרגת קושי גבוהה לא נפוצים , אלא בשעה האחרונה, בה אני, לדוגמה , לרוב כבר בדרך הביתה..

 

[ylamm]

מה דעתכם על הריקוד "כחול"?../images/Emo20.gif

בהרקדה בשבוע שעבר לימדו את הריקוד "כחול", מה דעתכם עליו?