ואם תרצו נופך משלי...
נאמר בתורה "בנים אתם לה' אלוקיכם". אם כן,"חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ, שׂוֹנֵא בְנוֹ וְאֹהֲבוֹ, שִׁחֲרוֹ מוּסָר." כל אחד ואיתנו זוכה מידי פעם לקבל את מנת המוסר שלו. ולכאורה היה פשוט להבין שאם אנחנו בנים של הקב"ה ודאי ודאי שהוא אוהבנו ולכן מלמדנו לקח מידי פעם. שהרי אם לא היה עושה כן אלא היה "חושך שיבטו" היה זה למעשה הוכחה ששונא אותנו חלילה וחס. על כן אמר החכם באדם דרך המוסר לאב, אל תחשוך את ההוכחה מבניך, אלא למדם דרך הישר גם אם עליך להשחיר פניך כעורב, עשה זאת, שכן "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה"... כדי שיגדל ויהיה איש ישראל אשר בך אתפאר. לכן הבן אל יהא מבעט בתוכחות ובמוסר, גם אם קשה הפעם וגם אם לפעמים אוחז היאוש מכל סיבה שבעולם, הכל נסיון להשבינו אל דרך המלך. הוא מלך מלכי המלכים קודשא בריך הוא.
