שוחררתי מאישפוז זמן חפירה

פיקוס123

New member
שוחררתי מאישפוז זמן חפירה


שלום בנות ובוקר טוב.

שוחררתי אטמול מן המחלקה.... די הופתעתי כי חשבתי שישארו אותי עד היום או עד ליום שישי אבל התוצאות היו בסדר, החלבון עוברי בשתן ירד הסוכר בסדר למרות שקבלתי שני זריקות צלסטון הלחץ דם כהרגלו ואני ממשיכה במעקב ל"ד. ביום ראשון באנו למיון לאשיפוז אחרי ששוחרתי ביום שישי וארזתי לי תיק כמו שצריך עם מה שצריך ומה שאני רוצה, בעלי כמובן מתחפן שזה לוקח המון זמן.... יש תור ועד שמקבלים לא מבינים את הפניה וצריך להכנס פנימה למדוד ל"ד להשקל למדוד חום ולעשות מוניטור עוברי.... ובדיקות רופא עד שעלינו למחלקה. שם נתנו לי חדר כלים לאסוף שתן, ארוחת צהרים ובעלי הרעב התלוננן ששני הקפטירות סגרות כי בעל הבית נפטר אז בסוף האוכל שהצות לא ראה לקח לו פרוסה עם קציצה וקצת מרק. קבלתי שני זריקות צלסטון כל שעתים בערך היתי צריכה לעשות בדיקת סוכר, ועוד כמה פעמים בדיקת לחץ דם, ופעם ביום מוניטור עוברי בחדר לידה..... פגשתי שם רופאה שטפלה בי בלידה הקודמת שאיכשהו זוכרת אותי האמת שגם טיפלה בי באחת ההפלות.... והמשכתי להתחפנן שם ולספור בלטות במסדרון בימים ובלילות כי אין הרבה מה לעשות, גם עם רוצים לראות טלביזה לא תמיד אפשר כי אנשים יושבים בחדר אוכל, לפחות לא היה לי משעמם בחדר כל יום בערך התחלפה לי משהי אחרת שיהיה לי מעינין בחדר אבל גם אפשר לקבל דיכאון משעמום וכמה אפשר לקרוא ואם ישנים יותר מדי ביום לא נרדמים בלילות. ההורים שלי באו לבקר עם בעלי והילד ששתה מיץ אכל משהו והלך לטיל בעלי או אבא שלי שמרו על החמוד ואני ישבתי קצת על המחשב הניד של אבא ולקח לו זמן למצוא את וי פי של פוריה, אטמול בעלי ראה בעיתון שיש פרסומת למוצרי חשמל במבצע רוצה לקנות לי טבלאט אמרתי לו שאני מעדיפה סמרטפון ולא אחד פשוט כמו שלו ונראה מה יהיה בסוף מה הוא יקנה לי ללידה, בעלי אמר שהוא הסתדר עם החמוד, הוא יודע להתקלח לבד, לנגב לבד להתלבש לבד הולך לישון לבד ובבוקר קם יבש..... אותי הוא מסובב על האצבע שלו.... בגן הוא היה בסדר. שמח לראות אותי בבית. אחרי שחזרתי הביתה אטמול וסדרתי את הבית אחרי בעלי והעוזרת כמו שאני אוהבת את המטבח ואת הרשימה מן הסופר שבעלי לא מביא מה שאני רושמת לו. כתבתי לו סלרי מביא לי זיתים דפוקים!! לא אוהבת זיתים דפוקים וגם אסור לי מלח.... כבר יצא לי שבמקום סלרי מביא לי סלק.... במקום פטרוזליה מביא לי מעורבב שמיר וכוסברה....
בקיצור סדרתי את התיק שלי וזרקתי לכביסה מה שצריך והורדתי חזיה ואחרי כמה שעות רציתי לבוש אחת נקיה והציצי גדל לי וכאב אז הורדתי ובערב הרגשתי שהציצי ממש כואב לי כאליו שכל בצקת מן הרגל והיד עברו לציצי וכרגיל בקושי ישנתי בלילה אבל בבוקר שמתי חזיה ואכישהו יותר טוב. הבוקר הכלתי למרפאה לדבר איתם על האיסוף שתן וחסיון שעלת ואמרתי לאחות שם שבפוריה אמרו שהיא צודקת על הבדיקת סוכר של ה100 שעשיתי שהיא אמרה שאחד הערכים לא טוב ובעפולה אמרו שכן טוב ובדיקת ל"ד עושים בישיבה ולא בשכיבה על הצד. באחד הערבים שבאתי לבדוק סוכר מדדו לי ל"ד והיה 154/90 ולקחו לי דם הרופא פוצץ לי את הוריד בכף יד אבל בבוקר הל"ד בסדר, אבל העיקר שאני בבית בשמירת הריון יותר חזקה יש לי בבית תעסוקה.... עזבנו את הריון בסיכון בעפולה ועברנו לפוריה, שם הרבה יותר נחמדים, והרופא מכיר אותנו וצוחק איתנו הוא ממש רגוע ונחמד. בעלי שאל אותו אם הינו באים עליו מהתחלה גם הוא היה נותן לי שמירת הריון מהתחלה אז הוא אמר שכן ובעלי שאל על הזריקות פסטגרון והוא אמר לו שלא בטוח שהוא היה נותן לי אבל אם אני מקבלת אז אני צריכה להמשיך לפחות עד שבוע 34 בתקוה שאני יגיע לשם כרגע אני בשבוע 31+5 עברתי את שבוע הלידה של גדול ועכשיו לסחוב כמה שיותר בשבוע הבא יש לי ביקורת אצלם בפוריה אז עם אני לא יתאשפז שוב אז יהיה לכם שקט מן החפירות שלי.....

שהיה יום טוב והמשך הריון ארוך ומשעמם....
 

רונית 294

New member
חפירות זה אנחנו :)

אני שמחה ששוחררת ומקווה שלא תתאשפזי שוב עד הלידה. המון בהצלחה. שתלדי בזמן ותצאי בידיים מלאות.
 

פיקוס123

New member
אני חושבת

אני חושבת שאני משתגעת. הגעתי למסכנה שהמיטה של הבית חולים יותר נוחה מן המיטה שלי!! בגלל האפשרות להרים את הגב, אמרתי לבעלי שאני צריכה כוראסת טלביזה שאני יכולה להרדם בה נורא קשה לי להרדם בלילה ולנוח ביום. אין לי לאן לזוז... כנראה שאני צריכה לחזור לספור בלטות במסדרון בבית חולים....
 

פיקוס123

New member
שוב אישפוז..... חפירה|


ביום חמישי נראה לי שכתבתי את ההודעה מרוב יאוש או לא יודעת מה כי אחרי שעה בערך התחליו לי כאבים ולא הרגשתי טוב ובעלי מתחיל להתעצבן שהוא לא לוקח אותי למיון, אני בוכה כי לא הרגשתי טוב... והוא מתקשר לחברות שלי מהניד שלי שיעדדו אותי! בסוף בערך בשעה 20.00 דיברתי עם האחות טיפת חלב בישוב שלנו והיא אמרה לי שהיא משאירה לי מכתב הפניה ושאני יסע.... אז דברתי עם חברה שלי והיא באה לקחת אותי למיון וב21.00 בערך נסענו... וקיבלנו אותנו יפה המיון היה די ריק הלחץ דם שלי גבוה כרגיל המוניטור היה בסדר.... אבל הכניסו אותי לחדר לידה.... לפני זה הרופאה במיון מנסה לחבר אותי לברז עירוי מפספסת במקום אחד ונורא כאב לי ואז עברה לכף יד וממש צרחתי מכאב ומחצתי לחברה שלי את היד, והלבישו אותי בחלוק הדבילי של החדר ניתוח חברה שלי שילדה אחרי במחלקה הזמנית אבל זוכרת את החדרי לידה הישנים נורא התלהבה מן המיון החדש ואמרה שזה שיפוץ יפה ורציני וגם היתה בהלם מן החדר לידה המשופץ ושיש מסדרון בני זוג שהולך מסביב כדי שהבעלים לא יכנסו בקיצור בחדר לידה חיברו אותי למוניטור והמילדת אמרה לחברה שלי ללחוץ באיזה מקום. ובאה מילדת מן הישוב שלנו שכנה של אמא שלי חברה שלי ובדקה אותי ועודדה אותי ככה היתי איזה שעתים שלוש ובקשתי לקום כי כבר לא יכלתי לשכב המילדת מן הישוב שלי ניסתה לבדוק לי פתיחה ולא הצליחה הזיזו את המיטה שאפשר לשבת אבל נתנו לי לרדת שאני יכולה להסתובב קצת ולשחרר את הרגלים שנרדמו לי וכל הגוף כאב לי הרופא נתן לי משכרי כאבים והחליטו לשחרר אותי מן המונטור ולחבר אותי כל חצי שעה ללחץ דם..... בסוף של דבר חברה שלי בצער רב נסעה הביתה בשעה 01.30 בלילה כי היתה צריכה ללמד בבוקר ואני נסיתי להרגע בסוף לקחתי את הסדין מן המיטה והתישבתי על הכורסא שהרמתי את המסעד למטה ואיכשהו נרדמתי בין מדידות לחץ דם וצרחות של יולדת.... בבוקר בעלי הגיע ומתי שהוא החליטו לעלות אותי למחלקה לאשיפוז.... שעלינו אמרו לי כרגיל שאני צריכה לעשות איסוף שתן... ושאר בדיקות. ועליתי אחרי ארוחת בוקר (ואני בצום כל הלילה) היתי קצת במסדרון והרופא בסיכון שמטפל בי מסתכל עלי ושואל אותי מה יהיה איתי בסוף.... ושכנראה שאני יצטרך להשאר שבת, אמרתי לו שבאתי מוכנה מן בית.... ארגנתי לי תיק מוכן... ושלח את בעלי הביתה. היתי קצת במסדרון האחיות נתנו לי לאכול ארוחת בוקר כי היתי בצום, אמא שלי הגיעה לבקר אותי כי אבא שלי היה מאופז בקדרילוגית בשביל איזה בדיקה, ואז נכנסתי לחדר שהתפנה, ובנתים היתי לבד בעלי לא חזר לבקר אותי ולא הביא לי עיתון... ואמר שיסתדר אכשהו עם החמוד, לפני שבת משהי נכנסת לחדר ולא היתי מרוכזת משהי שאני מכירה.... שבוע 36 שנפלה על הבטן אבל העבירו אותה לחדר ליד בגלל שרצו להכניס לחדר שלי יולדת.... בסופו של דבר כל שבת היתי לבד בחדר בערב שבת שמעתי קידוש ממשהו שנשאר עם אישתו, גליתי עוד משהי מן הישוב שחשבתי שילדה ביום חמישי אבל לא, בלילה היו לי כאבים אז שלחו אותי לעשות מוניטור בחדרי לידה ונתקלתי במילדת שקבלה אותי בלידה של הבן שלי! ודברתי איתה והיא די זכרה אותי אחרי שהזכרתי לה והראתי לה תמונה. ושוב לקחו לי בדיקת דם.... בשבת בבוקר הלכתי למשהו לתחנת אחות ועברתי את המעלית והופ עוד משהי מן הישוב שלי שילדה בבוקר... בצהרים היא מן הערב ילדה... אחד בן השניה בת. בקיצור בביקור רופאים הרופא שלי בא ואומר לי נו מה יהיה איתי? אני מתאשפזת ליומים שלושה הלחץ דם נרגע וחוזרת הביתה ושוב עולה... אני צריכה לשמור על עצמי לא להתעצבן מאף אחד במיוחד לא מבעלי שמרוב דאגה משגע אותי.... וחשב לשחרר אותי במוצ"ש אבל עשיתי איסוף שתן אז היום שחררו אותי ובעלי אמר שהחמוד חיפש אותי מאוד והיה לו קשה לישון בלילה כי אין מי ישכיב אותו וישמור עליו.... אני משכיבה אותו והוא חושב שאני ישנה איתו בלילה אז בסוף החמוד הלך לישון עם בעלי במיטה שלנו.... ובעלי שמח שחסך חשמל בזה שהדליק מזגן אחת בשבת הכי קרה בשנה...

טוב בנות יקרות.... חפרתי ופרקתי הכל ואני הולכת לנוח קצת.... סליחה שיצא לי ארוך ומיגע אני מרגישה שלפעמים אין לי כוח לסחוב עוד חודש, ואת הגדול ילדתי בשבוע 29+4 אז אני יודעת מה זה פגיה אבל אני לא יודעת מה זה לסחוב בשבוע 32+1 ולא יודעת מה זה צירים.... אני רק צריכה לסחוב עוד שבועים שלושה ונקוה שאני יגיע לשבוע 37.... כי כבר אין לי כוח....
 
יופי שעוד לא ילדת

גם עכשיו העובר כבר במצב יותר טוב מהשבוע שהגדול החמוד נולד אבל אם אפשר לדלג בכלל על הפגייה, עדיף. כל הכבוד שהצלחת למשוך את ההריון עד עכשיו, בטח היה מלחיץ לעלות מהמיון ישר לחדר לידה.
כשהיית עם חברה שלך בביה״ח, היה יותר קל מאשר עם בעלך? אולי מצאתם פה פיתרון ללחץ של שניכם?
 

פיקוס123

New member
לא יןדעת

הרופא המטפל (מנהל יחידת הריון בסיכון) אמר לי שאני צריכה להרגע וגם לבעלי שהוא צריך להרגע כדי לא לעצבן אותי כי זה לא טוב לי וללחץ דם שלי שהוא עצבני שילך לעשות סיבוב בחוץ, אבל כמו שהרופא אמר לי היום שבעלי דואג לי מאוד מאז שנכנסתי להריון והוא מרגיש שהוא עושה את הכל בבית (ומה אני עשיתי לפני זה?) ואני צריכה להתעלם כמה שאפשר מבעלי שלא יתעצבן על שום דבר ולהתרגז במנוחה שלי ובתינוק. ובסוף השיחה אמר בצחוק שאולי כדי לאשפז את בעלי שהוא ירגע בבית חולים ואני ינוח בבית. אבל זה לא פיתרון לבוא כל שבוע לאישפוז....

נבהלתי שלקחו אותי לחדר לידה ושפתחו לי וריד ולבשתי את החלוק המגעיל של החדר ניתוח זה עורר בי זכרונות קשים אבל לפחות היתי יותר מוכנה מהלידה של פג שלי. וגם שבוע יותר מתקדם ממנו, אני רק צריכה למשוך עוד 4-5 שבועות ואני כבר מיואשת, כמה שיותר למשוך זה פחות פגיה והעובר יותר מפותח. המחלקה משופצת ויפה לא כמו המחלקה שהיתה לי אז מחלקה זמנית צפופה ומגעילה.
 
למעלה