שווה? לא בטוח
אני כועסת על עצמי.
אני כועסת עליה.
עליה שהוציאה אותי מבועת חיי הנוחות שלי בפרוורים. עם גבר, ילדים, בית עם גינה ושני כלבים.
בלי תשוקה. בלי סקס. בלי לדעת מה אני מפספסת.
לא תמיד צריך לדעת.
ואני.. אני שנגררתי. שיצאתי מהחושך לאור בוהק, מסנוור, בהיר כלכך. כזה שהמציאות בו מתעתעת, שהתשוקה בו מטורפת, הזויה.. כזו ששווה בשבילה לנשום.
היו לי חיים. אחרים. לא הרגשתי בתוכם רע. אפילו היה לי טוב.
והיום אני לבד. בעיר אחרת.
בלעדיה. בלעדיו.
בלי עתיד ידוע.
עם אפשרויות אינסופיות של קיום.
ואין לי שום דבר יציב, מלבד שלושה ילדים שבשבילם אני נאחזת בחיים בשיניים.
אני כועסת.
על עצמי בעיקר.
ועליה. שברגע אחד הוציאה אותי לעולם
והשאירה אותי לכאוב לבד.
אני כועסת על עצמי.
אני כועסת עליה.
עליה שהוציאה אותי מבועת חיי הנוחות שלי בפרוורים. עם גבר, ילדים, בית עם גינה ושני כלבים.
בלי תשוקה. בלי סקס. בלי לדעת מה אני מפספסת.
לא תמיד צריך לדעת.
ואני.. אני שנגררתי. שיצאתי מהחושך לאור בוהק, מסנוור, בהיר כלכך. כזה שהמציאות בו מתעתעת, שהתשוקה בו מטורפת, הזויה.. כזו ששווה בשבילה לנשום.
היו לי חיים. אחרים. לא הרגשתי בתוכם רע. אפילו היה לי טוב.
והיום אני לבד. בעיר אחרת.
בלעדיה. בלעדיו.
בלי עתיד ידוע.
עם אפשרויות אינסופיות של קיום.
ואין לי שום דבר יציב, מלבד שלושה ילדים שבשבילם אני נאחזת בחיים בשיניים.
אני כועסת.
על עצמי בעיקר.
ועליה. שברגע אחד הוציאה אותי לעולם
והשאירה אותי לכאוב לבד.