שוב, רוצים לכפות את הריטלין בדלת האחורית

פולספגן

New member
זה כ"כ שקוף המטרה של מהלך זה

חבל שמחשיבים את הציבור כ-
 
אני מחנכת של מספר מחזורי מב"ר

כל קריירת ההוראה שלי היא עם תלמידים בעלי לקויות כאלה ואחרות בגילאים 15-18. תלמידים ADHD לא צריכים תוספת זמן. הם צריכים התאמות אחרות לגמרי (כמו אפשרות לכתוב בנקודות ולהרחיב בע"פ) מהירות המחשבה של אדם שהוא גם ADHD גבוהה מאוד. לא תמיד יש קורלציה עם ביצוע כתוב (למעשה, כמעט תמיד לא). תלמיד ADHD לעולם לא ישתמש ב125% זמן המוקצבים לו עם התוספת ודי מהר יאבד ריכוז, יצא מהבחינה מבלי שבדק עצמו ויצליח פחות ממה שמסוגל. דווקא פה, אני אומרת שצריך למצוא את ההתאמות המתאימות ולא לתת תוספת זמן כברירת מחדל. גילוי נאות, אני גם מחנכת של נערים ונערות שהם ADHD אבל בעיקר בעצמי כזאת. ובגלל זה נמצאת במקום שלי ו... לא לוקחת ריטלין וגם מתמודדת עם מי שבוחר לא לקחת בעצמו. מה אומר.... אצלנו שמח! באמת!
 

yoyo10

New member
../images/Emo45.gif זה כל כך נכון

אבל אני בחיים לא קיבלתי לצערי כזאת התאמה שלכתוב רק בנקודות זה ממש אבל ממש היה עוזר לי גם אני ADD ועבדתי לא מעט עם ילדים כאלה וסביר להניח שהבן שלי גם כזה (הוא עוד קטן לאבחון רשמי)
 
זה ממש נכון

גם לי יש ADD ואף פעם לא הבנתי איך תוספת הזמן אמורה לעזור לי... גם ככה אחרי 3 שעות אני לא רואה בעיניים ולא מסוגלת לשבת יותר רז מה אני אעשה עם עוד זמן?
 
כמו שכבר כתבתי בהזדמנויות אחרות

אני לא מאחלת לך שהילדים שלך יצתרכו רטלין. אף הורה אל נותן לילד שלו רטלין כי מתחשק לו, אף הורה לא נותן לילד שלו רטלין כי להורה זה יותר נוח להבדיל מכל מה ששמעת, לא קל לקבל מרשם לרטלין, זה לא אקמולי שאת הולכת לבית מרקחת, מבקשת וקונה. אם היית מבינה משהו בילדי אותיות, אז היית מבינה שאין קשר בין ילדי אותיות לבין הזמן שניתן במבחנים לבין הרטלין. מי שכן צריך הערכת זמן זה למשל ילדים עם דיסלקציה ודיסגרפיה - במבחנים מסויימים וכמו כן ילדים עם כל מיני מגבלות פיזיות. חבל שכל פעם את שותלת את הערס שלך לגבי נושא שאין לך בו שמץ.
 

שיר אג

New member
../images/Emo45.gif

מסכימה לחלוטין. תוספת זמן למי שיש לו בעיה של קשב וריכוז לא עוזרת לפתור את הבעיה או להתמודד עם הקושי. אני אומרת את זה בתור בחורה עם ADHD, שקיבלה בסוף האבחון המלצה לתוספת זמן ומעולם לא ביקשה אותה ולא הצטרכה אותה... (לעומת זאת ריטלין עשה פלאים ליכולת הלמידה וההיבחנות שלי)
 

רינתפ

New member
היום שמעתי פסיכולג שדיבר על הנושא

והוא אמר שלילדים עם קשב וריכוז רצוי לתת הפסקה תוך כדי המבחן במקום תוספת זמן בסוף המבחן, כך הם יוכלו "לפרוק אנרגיה" אני פגשתי ילד אחד בחיי שקיבל רטלין, הבן של בן דוד שלי, אחרי המון איבחונים הוא קיבל והוא הפך לילד אחר לגמרי. מילד שאי אפשר להשתלט עליו הוא היה "פרא" לילד מדהים מרוכז שהגיע להשגים מדהימים בלימודים. אצלו זה היה כדור הצלה.
 
תוספת זמן היא רק חלק ממערך שלם של התאמות

שילדי ADHD או חלקם זקוקים להם. לא כולם. יש להתאים לכל ילד לפי צרכיו האישיים מאמינה מאוד בטיפול כולל בילדים שמתמודדים עם הפרעת קשב. בשנים האחרונות למדתי להגיד "מתמודד עם הפרעת קשב" ולא "סובל מהפרעת קשב". נדמה לי שזה עושה איזה הבדל קטן
יש ילדים שלא "סובלים" משום הפרעה וזקוקים להתאמות. חוכמה גדולה של מחנכים היא להיות קשוב לצרכים של כל ילד באשר הוא.
 

מיקה 77

New member
../images/Emo45.gif

אני אובחנתי בגיל מאוחר, ובסופו של דבר בחרתי להתמודד עם הבעיה ללא ריטלין ובכלים שלי (כבר הייתי מספיק גדולה להעזר בהם) אבל בבחינות תוספת זמן לא הייתה משמעותית עבורי מאחר ורק חיפשתי להמלט מהכיתה כמה שיותר מהר... אני לא חושבת שכל הורה שש לתת לילד שלו ריטלין, אבל אולי לפעמים ה"יד קלה על ההדק" כשישנם דרכי טיפול נוספות...אני יכולה להעיד שבאוניברסיטאות ומכללות רבות כדורי ריטלין הם מצרך מבוקש בתקופת הבחינות...
 
../images/Emo45.gif מי שחושב שהריטלין נועד למורה הוא

כפי הנראה לא אדם שמתמודד עם ADHD או שאחד מילדיו מתמודד עם ההפרעה. צריך תמיד לראות את טובת הילד ולהתייחס למה שהילד צריך. האם הילד זקוק לריטלין ומה היתרונות שיש בכך. כשרואים את ההשפעה הכה חיובית של ריטלין על ילד שבאמת זקוק לכך ועד כמה זה משפר את בטחונו העצמי, דימויו העצמי והתנהלותו ושמחת החיים שלו - הרבה יותר קל לתת לו את התרופה, שכה שנויה במחלוקת.
 
לא מסכימה איתך ועוד דבר חשוב שלא כולם יודעים

אני לא מסכימה שכל מי שמקבל ריטלין זקוק לו, הילדים שאני מכירה שמקבלים אותו (7) הם ילדים רגועים ושקטים, ילדים לתפארת שרופאים או מאבחנים תייגו אותם כ"מנותקים" *לדעתי האישית* הרבה נובע מאי היכולת של ההורים והמורים להשקיע בילדים האלה מסיבות בהחלט מובנות של העידן המודרני בו אנו חיים, ויותר קל לתת כותרת וכדור. מה שהכי מפריע לי ואני כותבת את זה באחריות מלאה
ואני יודעת שאני מסתבכת פה
הוא, שרוב האנשים שנותנים את הכדור לילדיהם לא יודעים עד כמה החומר הפעיל בו, המתיל פנידאת Methylphenidate הוא רעיל, וכמה עדיף לעזור לילד בדרכים אחרות.
 

פולספגן

New member
../images/Emo45.gif ותוספת ...

האם הם קראו בכלל את העלון לצרכן המצורף לתרופה או אפילו רק את ראש העלון
אם כן, הם היו רואים שרשום שם שמדובר ב"סטימולנט" - סם ממריץ. מסתבר שבריכוז גבוה (בבוקר) יש לריטלין השפעה מרסנת, ואילו בריכוז נמוך (לקראת שעות הצהריים) יש לו השפעה מעוררת וממריצה או במילים אחרות הוא מרסן את הילד בבוקר, לאחר נטילתו, בגלל ריכוזו הגבוה. כאשר ריכוזו פוחת, הוא יתחיל בבת אחת להמריץ אותו. הילד עלול להפוך לפתע לבלתי נשלט, לדבר בשטף, לקום מכיסאו, לקלל, לצאת מן הכיתה ואף לגרום נזק.
 
הורים שנותנים רטלין

הם הורים שלא קוראים אלונים לא אכפת להם מהילד שלהם לא ניסו שום דרך אחרת לעזור לילדים שלהם ושהרופא סיפר להם על איזה שיקוי פלא הם מייד לקחו אותו כדי שיהיה להם שקט. באנגלית יש משפט שאומר - dont even go there.
 
רגע רגע, גם אני לא ממש תומכת של ריטלין

או בכלל תרופות חיסונים וכו' אבל זו לא ממש חוכמה להכליל ככה את כל ההורים, בטוח יש לא מעט הורים כמו שאת מתארת, אבל אני מאמינה (או רוצה להאמין) שיש גם הרבה הורים שלומדים את החומר, עושים את השיקולים שלהם ובוחרים כך.
 
גם אני לא

וגם אני נגד, ובמשך הרבה זמן לא הסכמתי לתת לילד שלי רטלין. עד שהבנתי שהוא סובל. מי שיש לו ילדי אותיות, יודע שהבעיה היא לא בסבלנות שיש להורים, אם כי גם היא נגמרת בשלב מסויים, אלא בחיים שלמים של סבל של הילד. מכיוון שהוא לא מצליח לווסת את עצמו, הוא לא מצליח ללמוד, הוא לא מצליח להתחבר לילדים, והוא לא מצליח לנהל מערכות יחסים תקינות עם ההורים, האחים, והסביבה. הוא חווה המון תיסכולים, המון פידבקים שלילים (שלא כמו ילד נטול אותיות, שאחרי פידבק אחד שנים שלושה שלילים הוא מפנים, הוא מפנים אבל לא מצליח להתנהג כמו שצריך) הוא לומד שהסביבה מתייחסת אליו באופן שלילי. הביטחון העצמי יורד לתהומות גם כדי לטפל בו בדרכים אחרות, טיפולים שונים, הוא צריך להיות במוד מסויים כדי לקלוט ולהבין. מהרגע שהבנו שהרטלין ניתן לעופרי כי הוא זקוק לזה,מהרגע שהתחלנו לתת רטלין החיים שלו השתנו. הוא פתאום יודע שהוא יכול ללמוד, לשחק עם ילדים אחרים, לתקשר עם הסביבה, כל הדברים האלו מעלים את הביטחון העצמי, כשהביטחון העצמי עולה אפשר להתחיל לטפל גם במישור הריגשי. אז נורא קל להיות נגד משהו שאין לנו שום נגיעה בו. אבל בתאכלס, כאחת שמעורבת, אין הרבה ילדי אותיות, אשר תזונה נכונה פתרה להם את הבעיה. ומי שתזונה פתרה לו את הבעיה כנראה שהייתה לו בעיה של תזונה ולא של ADHD. אז העניין הוא לא כמה אני"סובלת" או כמה "הסביבה לא בנויה להכיל" אלא איך הוא יכול להסתדר בעולם מסויים.
 
אה,אוקיי אז היית סרקסטית קודם...

לגמרי פיספסתי את זה. כמו שאמרתי, אין להכליל. אתם כנראה ידעתם מה אתם עושים וזו הייתה כוונתי!
 

yoyo10

New member
../images/Emo45.gif כתבת כל כך יפה

ביטחון עצמי של ילד זאת פשוט אבן יסוד אחרת הוא יסתובב בעולם מתוסכל וסובל והסביבה לא מסוגלת להכיל אותו זה הרסני ביותר
 
למעלה