חייבת להעיר לך
ההכללה שעשית היא שגויה מיסודה. יש היום יותר ויותר מודעות לנושא הריטלין כי יש יותר ויותר איבחונים. זה לא אומר שזה לא היה בעבר. והיד ממש לא קלה על הריטלין. אחותי היא ADHD, היא קיבלה מרשם לריטלין רק אחרי שהיא ואמא שלי ניסו ה-כ-ל! הרופאה המטפלת של אחותי הסבירה לאמא שלי ולאחותי שריטלין הוא מפלט אחרון. אחרי שניסו X Y Z, אם היא תרצה (והרופאה ממש לא דחפה לה ריטלין) היא תמיד תוכל לקבל. אחותי היום מטופלת בריטלין במינון מאד נמוך והשינוי הוא מדהים. היא תיכוניסטית, מאובחנת כבר שנים כ- ADHD ורק בקיץ השנה התחילה לקחת. פתאום הציונים שלה עולים, היא מסוגלת לשבת בשיעור ולהתרכז!!!! דבר שהיא פשוט לא היתה מסוגלת לו בעבר. זה עשה אצלה פלאים. אבא שלי הוא ADD, אבל בזכות אמא שלי וה"שיטות" שלה היא מצליחה לארגן אותו ככה שהוא לא צריך טיפול תרופתי. יש אנשים ששיטות אחרות עוזרות להם, אבל יש כאלה שלא, ולא צריך ללכת ולהכפיש לו אותם, לא את ההורים שלהם ולא את המערכת שבסה"כ באה כאן באמת כדי לעזור לאותם אנשים, והריטלין הזה, המוכפש כל כך - פשוט שינה לאחותי את החיים מאד מאד לחיוב.