שוב, רוצים לכפות את הריטלין בדלת האחורית

[לילי הפיה]

../images/Emo45.gif בטחון עצמי של ילד - זו זו אבן היסוד.נכון

כל מה שאני רוצה הוא לגדל ילדים שאוהבים את עצמם , ילדים מאושרים

 

[לילי הפיה]

../images/Emo45.gif מסכימה עם כל מילה

 

[בייבי שף]

לא שללתי לגמרי אלא דיברתי על שימוש יתר

אישית אני לא מאמינה שמי שבאמת זקוק לזה תזונה וטיפולים טבעיים יכולים לאזן אותו. שימי לב שאני יותר דיברתי על ילדים שממש אין להם את הסימפטומים שאת מזכירה, אלא שקצת "מרחפים".

 

[אפרת מים עמוקים]

מה את כוללת בתזונה??

רוצה לקרוא את הפרק ב"יהיו מזונותייך תרופותייך" ואז הלגיב לאור ההשוואות המדהימותש להם? את מתכוונת גם להוצאת אלרגניים וחומרים משמרים/צבעי מאכל וכד' מהתפריט? את יודעת שיש בתי ספר ייעודיים לילדים על שלל בעיות שכאלו (ראיתי באיזה סרט תיעודי וממש לא זוכרת שמות) שמעבר למזון אורגני שיפר פלאים את מצבם של הילדים ואת הישגיהם?? שיש שיטות הוראה ללא כל טיפול (כולל חינוך ביתי, אבל גם את ההפך הגמור כמו השיטה של מרווה קולינס) שהפלא ופלא מעלימים את הבעיות ללא כל שינוי תזונתי או טיפול אלטרנטיבי או קונבנציונלי???

 

[אמא של עופרי וטל]

מעלימים את הבעיות? לא

מטאטאים אותם לגיל מאוחר יותר. (אין לכותבת דבר וחצי דבר נגד חנ"ב)

 

[אמא של עופרי וטל]

יש הבדל בין ילד מרחף, לילד ADD או ADHD

הבת שלי קצת מרחפת. לא רק שהיא מרחפת היא גם מבולגנת נורא. ועדיין ההבדל בינה לבין אחיה הוא שמים וארץ.

 

[אפרת מים עמוקים]

גם לדעתי קצת הגזמת

אני רואה את עצמי כמתנגדת לריטלין (יש של חלופות טיפול אחרות), ועדיין זו הכללה קיצונית. יש הורים שניסו דברים אחרים, שלא עבדו או לא עבדו מספיק (לדעתם או לדעת המורים או לדעת הילד או לדעת כולם), ובחרו בריטלין. יש הורים שקראו ושקלו, גם אם לא ניסו שום דבר אחר, ולדעתם התוצאות שוות את הסכנות/תופעות לוואי 0אני מכירה גם מבוגרים שלוקחים ריטלין שחושבים כך). ורב האוכלוסיה לוקחת את השיקוי שהרופא מציע מבלי לשקול דבר. רב האנשים שמחשיבים את עצמם אלטרנטיביים שאני מכירה ייקחו ולוקחים אנטיביוטקה כשהם במצב קשה (לדעתם) וחושבים שאי חיסון ילדים הוא מעשה קיצוני. אז מה?

 

[אמא של עופרי וטל]

זה היה בציניות ../images/Emo3.gif

 

[אמא של עופרי וטל]

אגב, האם את מתמודדת עם ילד ADHD?

האם את מדברת מניסיון של חלופות אחרות?

 

[אפרת מים עמוקים]

המממ..

לא שמת שום אייקון מסגיר ומהניסוח שלך לבדו, כנראה שהיה קשה לעלות על זה... והקטנה שלי בת חצי שנה. ניסיון של אחרים. בכל מיני חלופות. ואח מאובחן. וכאמור גם כמה מכרים/חברים מבוגרים מאובחנים. ואם הייתי הולכת לאבחון כנראה שהיו גם מאבחנים אותי כבעלת בעיית קשב וריכוז (פעם חברה אמרה לי בסוף הרצאה - את מתנהגת בדיוק כמוני! כן, אבל אני יודעת בסוף ההרצאה על מה דיברו, השבתי).

 

[לילי הפיה]

זו אחת התרופות שהכי קשה להורים לתת לילדיהם

אני שואלת גם אותך איך את יודעת ש"רוב האוכלוסיה לוקחת את השיקוי שהרופא מציע מבלי לשקול דבר"? על אילו נתונים את מתבססת? כיצד בדקת את ה"רוב" הזה? את רוקחת? את עובדת בחברת התרופות שמייצרת את הריטלין? את נוירולוגית או פסיכולוגית שמלווה ומדריכה הורים לילדי אותיות? את מספקת איזו תמיכה להורים הנ"ל? ומה זה "שיקוי"? זה לא מושג שלקוח מעולם האגדות והמכשפות? ריטלין היא תרופה. כימית, שבאה בכל מיני צורות. אבל היא לא איזה שיקוי פלא שרקח רופא זה או אחר. אז לפני שאת אומרת למישהו אחר שהוא מגזים ומכליל כדאי לך לבדוק את עצמך.

 

[אפרת מים עמוקים]

רגע, רגע, רגע..

זה ממש לא מה שאמרתי. אני לא דיברתי על ריטלין. אני דיברתי על תרופות בכלל. ודיברתי על כלל האוכלוסיה, ולאו דווקא זו שגולשת בפורום הזה, ולאו דווקא על הורים; ואפילו בייחוד לא על הורים כלפי ילדיהם, אלא על אנשים כלפי עצמם. ופרט לכך שהמשכתי את השימוש במילה שיקוי שכבר הוזכרה, אז כן, שיקוי. ולא הרופא רקח אותו, גם לדעתו הוא שיקוי פלא, כי הוא לא באמת יודע מה הוא מכיל. הוא לא באמת יודע איך ולמה הוא עוזר (רק באופן מאוד פשטני), והוא לא יודע באמת על אילו אחוזים הוא משפיע ובאיזה אופן (אם את מתעקשת אני יכולה לשלוח אותך לספרות שתראה עד כמה חברותה תרופות מעוותות את הסטטיסטיקות לצרכים שלהן, עד כמה יש מחקרים מפוברקים, מוטים ומה לא. ובכלל שכדי להוכיח שתרופה משפיעה צריך להראות לפעמים שיפור של 3 נקודות על סקאלה של 70, זה ממש לא מה שאנחנו מתארים לעצמנו כשאנחנו חושבים על תרופה כעוזרת או מרפאה). בנוסף תרופות, פרט למקרי חרום, אף פעם לא מרפאות. הן רק פותרות את הסימפטומים ולא את הבעיה. וכל תרופה שניתנת באופן קבוע למצב כרוני (לא זמנית למצב חרום), יוצרת שלל תופעות לוואי שחלקן לא ידועות וחלקן קשה להוכיח, ובעיקר לא פותרת את הבעיה שבגינה הגעת לרופא, הבעיה תחזור בשניה שהשימוש ייפסק. ואם תחזרי ותקראי את דברי תראי שמה שאמרתי היה שההגזמה היא למה שנכתב, שגם אני וגם גולשת אחרת לא הבנו שמדובר שם בציניות. למרותש כתבתי שאני מתנגדת אישית לריטלין, התגובה שלי בדיוק תומכת בצד שלך. (אולי היית עסוקה מדי בהתנפלות מכדי לשים לב? אולי לא שמת לב לאיזו הודעה הגבתי ומה כתוב בה?)

 

[אמא של עופרי וטל]

../images/Emo26.gif יום בחייו של אדם עם הפרעת קשב

אני מחליט להשקות את הגינה. בעודי פותח את הברז בחצר, אני מביט לעבר מכוניתי ומחליט שהיא זקוקה לשטיפה. כאשר אני פונה אל החניה אני מבחין שיש דואר על שולחן המרפסת, אותו הבאתי מתיבת הדואר קודם לכן. אני מחליט לעבור על הדואר לפני שטיפת המכונית. אני מניח את מפתחות המכונית על שולחן המרפסת, זורק את דואר הזבל אל הפח שמתחת לשולחן, ושם לב שהפח מלא. לכן, אני מחליט להחזיר את החשבונות לשולחן ולרוקן תחילה את הפח. אבל אז אני חושב, מכיוון שאני ממילא עומד להיות ליד תיבת הדואר כאשר ארוקן את הפח, אז מוטב שאשלח את תשלומי החשבונות תחילה. אני לוקח את פנקס הצ'קים מהשולחן ורואה שנותר רק צ' ק אחד. שאר הצ'קים הם בשולחן הכתיבה שבחדר העבודה, לכן, אני נכנס פנימה אל שולחן הכתיבה שם אני מוצא פחית קולה שקודם שתיתי ממנה. אני מתכוון לקחת את הצ'קים, אבל תחילה עליי להניח בצד את פחית הקולה כדי שלא אשפוך אותה חלילה בטעות. אני מבחין שהקולה כבר מתחממת, אז אני מחליט להכניס אותה למקרר. בעודי ניגש למטבח עם הפחית, עיניי קולטות אגרטל פרחים על הדלפק - יש להשקות אותם. אני מניח את הפחית על הדלפק ואני מגלה שם את משקפי הקריאה שלי אותם חיפשתי כל הבוקר. אני מחליט שמוטב שאחזיר אותם אל שולחן הכתיבה שלי, אך תחילה עליי להשקות את הפרחים. אני מחזיר את המשקפיים לדלפק, ממלא כד מים ולפתע מבחין בשלט של הטלוויזיה. מישהו השאיר אותו על שולחן המטבח. אני קולט שהערב כאשר נשב לצפות בטלוויזיה , אני אחפש את השלט, אבל לא אזכור שהוא במטבח, אז אני מחליט להחזיר אותו למקום שלו, אך תחילה אשקה את הפרחים. אני שופך קצת מים לפרחים אבל מעט מהם נשפך על הרצפה. לכן, אני מחזיר את השלט לשולחן, לוקח מטליות ומנגב את השלולית. ואז אני חוזר אל הפרוזדור ומנסה להיזכר מה עמדתי לעשות. בסוף היום: המכונית אינה שטופה, החשבונות לא שולמו, יש פחית קולה חמה על הדלפק, לפרחים אין מספיק מים, עדיין יש רק אחד בפנקס הצ'קים שלי. אני לא מוצא את השלט, אני לא מוצא את המשקפיים שלי, ואני לא זוכר מה עשיתי עם מפתחות המכונית. ואז כאשר אני מנסה להבין מדוע לא הצלחתי לעשות שום דבר היום, אני די מבולבל מכיוון שאני יודע שהייתי עסוק לאורך כל היום ואני באמת מאוד עייף! * מקור לא ידוע (אם מישהו רוצה מצגת מאלפת בנושא ADHD, שסיפור זה חלק ממנה, מוזמן לכתוב לי במסר את המייל שלו - המצגת פשוט כבדה מידי בכדי להביא אותה לפרדס.)

 

[אפרת מים עמוקים]

נשמע מאוד דומה ליום בחיי ../images/Emo3.gif

(פרט ל"לא זוכר" ו"לא מוצא" וה"מאוד עייף" שבסוף) ולא ברור לי איך זה בדיוק מתייחס להודעה הקודמת שלי. אבל לא נורא.

 

[אמא של עופרי וטל]

הייתי חייבת לשרשר לאנשהו ../images/Emo3.gif

לא שייך ישירות להודעה שלך, שייך לשירשור.

 

[שונצו]

נשמע כמוני.... יש לי ADHD?

למרות שתכלס הדברים האלה מאפיינים מאוד גם אנשים עם בעיות בבלוטת התריס (אסטרו' כאלה).

 

[yoyo10]

זה נשמע כמו יום בחיים שלי

 

[גולדי המקורי מיפו]

נשמע מוכר מאפשהו... ../images/Emo3.gif

 

[שושונלה]

כזו בדיוק אני - ואכן אובחנתי בגיל מאוחר

כ'מתמודדת' (אהבתי) עם הפרעת קשב וריכוז בעיקר בתחום הארגון. החיים שלי כל כך בבלאגן וזה רק מחמיר עם השנים והאחראויות שנוספות. אני רק ADD בלי ה-H, בעלי עם H גדול מאוד... מענין אם יש לילדון שלנו סיכוי לא 'להתמודד' עם זה בעצמו. אם כבר מדברים על זה, מישהי מכירה קואצ'רית שמתמחה בזה? במבוגרים עם הפרעת קשב? בזמנו קיבלתי המלצה על מישהי אבל אני כבר לא זוכרת מי. הפסיכיאטר שאבחן אותי אמר לי שאפשר להתמודד עם הבעיה או עם ריטלין או עם קואצ'ינג. הייתי אז בנסיונות להרות ואח"כ הריון ואח"כ הנקה אז ריטלין לא עלה על הפרק באמת (אולי אחשוב על זה בעתיד). ורד

 

[פולספגן]

כן, הולכים לדבר הקל ביותר באישור ה"מערכת"

ובאמונה עיוורת ברופאים. הילד לא שקט? הסיכוי שיקבל מרשם לריטלין גבוה כיום כפי שלא היה מעולם. אין זה מפתיע. על פי הערכה, כארבעים אחוז מילדי ישראל מקבלים המלצה לעבור אבחון במהלך שהותם במערכת החינוך.